"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שבדיה: תו ירוק מושתל באנשים באמצעות צ'יפים

המהלך השנוי במחלוקת מאפשר לתושבי המדינה המחוסנים להציג את היד בה מושתל הצ'יפ, במקום את הסמארטפון

,עודכן
0השמעה
תו ירוק בהשתלה, צילום: אילוסטרציה, GettyImages

צ'יפים זעירים המכילים אתנתוני חיסוני הקורונהשל אזרחים שבדים החלו להישתל באזרחי המדינה. השבבים, שגודלם כגרגר אורז ואשר פותחו על ידי חברתEpicenterהסקנדינבית, משמשים מעין "תו ירוק" ומוחדרים מתחת לעור שבין האגודל לאצבע המורה. על מנת לקרוא את המידע השמור על הצ'יפ בזריזות וביעילות, יש לסרוק אותו באמצעות סמארטפון, וכך האזרח אינו נדרש להציג תעודת חיסון פיזית או דיגיטלית.

"ניתן לנצל את טכנולוגיית השתלים למגוון רחב של שימושים, אבל כרגע עדיף להשתמש בהם לטובת 'דרכוני קורונה'", הסביר האנס סיובלד, סמנכ"ל הפיתוח והחדשנות של Epicenter. "השבבים זמינים תמיד לקריאה, למקרה שסוללת הטלפון שלך נגמרת (ואין לך גישה לתעודה הרגילה - ד"פ)", הוסיף סיובלד, אך סייג את דבריו בטענה שעדיין יש לנקוט משנה זהירות בכל הנוגע לשבבים: "קל מאוד לקרוא אותם. זה אומר שאני יכול להתגנב מאחוריך עם הטלפון הנייד שלי ולקרוא את מה שיש על הצ'יפ שלך. לכן אני אומר לאנשים לא לשמור עליהם סודות חשובים".

מומלץ לא לשמור שם דברים חשובים,

אמירתו של סיובלד אמנם נשמעת מוזרה, אבל יש להביא בחשבון שכ-6,000 אזרחים שבדים כבר מסתובבים כיום עם שבבים מתחת לעורם, שבבים שלא הושתלו רק לשמירת מידע על חיסון הקורונה, אלא גם לצרכים אחרים כמו אישורי כניסה למכוני כושר, כרטיסים לתחבורה הציבורית, מפתחות דיגיטליים לבתים, פרטים אישיים למקרה של אסון ואפילו לינקים למדיות החברתיות, אם יוצא להכיר מישהו נחמד על הדרך. למעשה, הטרנד צובר בשנים אחרונות תאוצה רבה במדינה, ותעודות הקורונה התת-עוריות הן רק שלב נוסף, אם כי שנוי במחלוקת, בהתפתחות הזו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר