החשיפה הישראלית שהרעידה את ענקית הטק: בסוף השבוע שעבר נראתה מטא (חברת האם של וואטסאפ, פייסבוק ואינסטגרם) בשיא כוחה. החברה פרסמה דוחות כספיים פנומנליים לרבעון השלישי של 2026, עם זינוק של 26% בהכנסות שהגיעו ל-64.6 מיליארד דולר. גולת הכותרת שהציגה החברה בגאווה למשקיעים הייתה ההשקעה המסיבית בתשתיות בינה מלאכותית, ובראשה השקת Muse - סוכן ה-AI החדש והשאפתני של החברה שנועד לבצע משימות אוטונומיות מורכבות עבור המשתמשים.
אלא שבדיוק ברגע שבו מטא ביקשה לחגוג את עליונותה הטכנולוגית, חשיפה דרמטית שהגיעה מישראל היכתה את עמק הסיליקון בתדהמה. מחקר אבטחה מקיף של חברת הסייבר הישראלית Claroc חשף כשל אבטחה מובנה חמור בסוכן ה-Muse, אשר איפשר לכל אדם ברשת לגשת למסמכים עסקיים רגישים, נתונים פיננסיים פנימיים ומידע אישי מזהה של משתמשים וארגונים - מבלי לפרוץ לחשבונות, מבלי לדעת סיסמה, ואפילו מבלי לקבל קישור ישיר ממי ששיתף את התוכן במקור.
6,800 קישורים - חשופים לכל דורש
החוקרים של Claroc, שכינו את הפרויקט בשם GhostShares, הצליחו לאתר יותר מ-6,800 קישורים ישירים לתכנים ולתוצרים שנוצרו וששותפו על ידי משתמשי Muse ברחבי העולם.
בדיקה מדגמית של כמה מאות עמודים בלבד מתוך המאגר הציפה תמונת מצב מבהילה. בין הקבצים שהיו נגישים לחלוטין לכל דפדפן נמצאו מידע פיננסי ודוחות עסקיים של חברות וארגונים; פרטים אישיים רגישים, לרבות כתובות מגורים פרטיות ורשימות עובדים; וכן מסמכי הכנה לפגישות חסויות, כולל חומרים לקראת פגישה סודית עם מעבדת בינה מלאכותית מובילה.
החלק המטריד ביותר בממצאים היה פשטות הגישה. למרות שלא כל הקישורים שנמצאו הכילו מידע מסווג, הגישה לתכנים שנחשפו לא דרשה שום ידע טכנולוגי מתקדם או כלי פריצה. האופן שבו מטא תכננה את מנגנון שיתוף התוצרים איפשר למעשה למנועי חיפוש ולמשתמשים חיצוניים לאתר את הקישורים כשהם פתוחים לחלוטין ברשת הציבורית.
איך המידע שלכם דלף בלי פריצה? תחשבו על כספת דיגיטלית שבה אתם שומרים מסמכים בעזרת ה-AI. כשאתם רוצים להראות את המסמך לחבר, המערכת מייצרת עבורכם "קישור שיתוף". המשתמש הממוצע בטוח שרק מי שמקבל ממנו את הקישור בוואטסאפ או במייל יוכל לצפות בו. אלא שבמטא יצרו את הקישורים האלה בצורה גלויה, כך שכל אדם ברשת יכל פשוט "להיתקל" בהם דרך חיפוש ציבורי - בדיוק כמו לזרוק מסמכים סודיים למדרכה ולהניח שאף אחד לא ירים אותם כי "לא נתתם לו רשות".
הסערה בארה"ב
המחקר הישראלי עורר הדים נרחבים בתקשורת האמריקנית, וסוקר בהרחבה בכלי תקשורת בינלאומיים מובילים ובהם The Verge, Ars Technica וה"ניו יורק פוסט". בעקבות פניית הכתבים והצגת הממצאים המטרידים של Claroc, הנהלת מטא נאלצה לפעול במהירות יוצאת דופן.
ב-20 באוקטובר הודיעה החברה רשמית כי היא משעה לאלתר את אפשרות השיתוף בסוכן ה-Muse לצורך בדיקת חירום. ההודעה הכתה גלים גם בוול סטריט: באותו יום ננעלה מניית מטא בירידה של 1.59%, כשהיא סוגרת במחיר של 694.25 דולר ומאבדת מיליארדי דולרים משוויה בתוך שעות.
יומיים לאחר מכן, ב-22 באוקטובר, הודיעה מטא כי תיקנה את פרצת האבטחה והחזירה את מנגנון השיתוף לפעילות. כחלק מפעולות התיקון, החברה ביטלה את הקישורים הקודמים והקצתה קישורים חדשים ומאובטחים לכל התוצרים ששותפו בעבר. בהודעת ההבהרה שלה הדגישה ענקית הטכנולוגיה כי הכשל התמקד בשיתוף תוצרים (דוגמת מסמכים ותמונות שנוצרו על ידי הסוכן) ולא בשיתוף תעתיקי השיחות עצמן.
"חושבים שהמידע פרטי"
"מה שמדאיג בסיפור הזה הוא שאנשים משתמשים בעוזר AI וחושבים שהמידע שלהם נשאר פרטי לחלוטין", מסביר אסף אפרוזפר, מייסד-שותף ו-CTO של חברת קלרוק. "כשמשתמש יוצר קישור כדי לשתף משהו נקודתי, הוא לא מעלה על דעתו שכל אדם זר יוכל לגלות אותו. במחקר שלנו גילינו שבגלל הדרך שבה מטא בנתה את המערכת, אפשר היה לאתר אלפי תוצרים דרך מידע שזמין באופן חופשי לחלוטין ברשת".
אפרוזפר מוסיף: "לא פרצנו, לא ניחשנו סיסמאות ולא ביצענו שום פעולה מורכבת. מצאנו שם מידע רגיש של ארגונים גדולים - וזו דוגמה מצוינת למה שקורה כשהטכנולוגיה רצה מהר יותר מהאבטחה שלה".
אפרוזפר מתריע מפני מגמה רחבה ומסוכנת בהרבה: "בימים אלה אנחנו חוקרים מקרים נוספים של חשיפות מידע באפליקציות שנבנות באמצעות בינה מלאכותית. כיום כל עובד בארגון יכול לבנות אפליקציה בתוך דקות ספורות בעזרת AI, אבל היכולת הזו לא הופכת אותו למומחה אבטחת מידע. המטרה שלנו היא לאפשר לחברות ליהנות ממהפכת ה-AI בלי להפקיר את המידע העסקי שלהן".
מאחורי הקלעים של הסטארטאפ הישראלי
החברה שעומדת מאחורי החשיפה שמטלטלת את מטא היא Claroc - סטארטאפ סייבר ישראלי צעיר שהוקם במהלך שנת 2026 ופועל עד כה מתחת לרדאר. החברה פועלת בדיוק בנקודת התורפה החדשה של עולם התאגידים: הפיצוץ בשימוש בשירותי בינה מלאכותית ו"Shadow AI" (שימוש לא מבוקר של עובדים בכלים חיצוניים). עובדים בארגונים מפתחים כיום סוכנים, מטמיעים שירותי AI ובונים יישומים עסקיים ללא רקע טכנולוגי באבטחה, מה שמייצר הרשאות רחבות מדי, חולשות הגדרה וחשיפה בלתי מבוקרת של נתונים סודיים.
הפלטפורמה של Claroc ממפה ומאתרת את כלל יישומי ה-AI הפועלים בארגון, מנטרת שינויי הגדרות ומזהה דליפות מידע עוד לפני שהן מתגלות על ידי גורמים עוינים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו