בינה מלאכותית הפכה בתוך זמן קצר לאחד ממקורות המידע, הייעוץ וההכוונה המרכזיים בעולם. מיליוני אנשים פונים אליה מדי יום עם שאלות הנוגעות לא רק לעובדות, אלא גם לדילמות אישיות, מוסריות ומשפחתיות. אולם מחקר חדש, בהובלת אוניברסיטת בריגהאם יאנג (BYU) ובשיתוף חוקרים מאוניברסיטת ביילור, אוניברסיטת נוטרדאם וישיבה יוניברסיטי, מצביע על פער משמעותי באופן שבו מודלי AI מתייחסים לדת ולאמונה.
המחקר בחן את תשובותיהם של מודלי השפה המובילים ומצא דפוס עקבי. נקודות מבט דתיות ורוחניות כמעט שאינן מופיעות בתשובותיהם, גם במצבים שבהם אנשים מאמינים נוהגים להסתמך על אמונתם. החוקרים כינו את התופעה "Omissive Bias"(הטיית השמטה) מצב שבו המערכת אינה מביעה עמדה נגד דת, אלא פשוט אינה כוללת אותה כחלק ממגוון האפשרויות שהיא מציעה למשתמשים. עוד מצא המחקר כי במקרים מסוימים המודלים אף מפגינים העדפה מרומזת כלפי דתות מסוימות והסתייגות מאחרות, באופן שעלול לעצב את תפיסותיהם של המשתמשים מבלי שיהיו מודעים לכך.
עוד נמצא במחקר, כי ההשמטה אינה מתרחשת באופן אחיד. בעוד שמודלי הבינה המלאכותית נוטים להזכיר דת כאשר הם נשאלים שאלות מופשטות על משמעות החיים, הם כמעט לא מעלים נקודות מבט דתיות דווקא במצבים היומיומיים שבהם אנשים רבים מסתמכים על אמונתם, כמו התמודדות עם אבל, מערכות יחסים, קונפליקטים משפחתיים או התמכרות.
הערה: הפער הזה אינו מקרי. מודלי השפה מזהים דת בעיקר כמערכת של אמונות ורעיונות, ופחות כמערכת של פרקטיקות, חובות וקהילה. לכן הם מזכירים אותה כשנשאלים שאלות מופשטות על משמעות החיים, אך כמעט לא בשאלות של אבל, משבר משפחתי או התמכרות. דווקא שם מסורות רבות מציעות מבנה מעשי: טקס, לוח זמנים, מסגרת קהילתית. שבעה, קדיש וסדר יום של חובות אינם רק אמונה. הם דרך לעבור יום. התוצאה היא שמסורות המאורגנות סביב הלכה ומעשה נעלמות מהשיח הדיגיטלי יותר מאלה המאורגנות סביב אמונה מופשטת ==. ההשמטה, במילים אחרות, אינה שוויונית.
החוקרים מדגישים כי מטרת המחקר אינה להפוך את הבינה המלאכותית לדתית או לעודד עמדה דתית מסוימת, אלא לבחון האם היא משקפת באופן הוגן את מגוון נקודות המבט הקיימות בעולם. לדבריהם, למרות שהטיות בבינה מלאכותית נחקרו בהרחבה בשנים האחרונות, סוגיית הדת כמעט שלא נבדקה עד כה.
עד כמה מדובר בתופעה נשכחת? מתוך יותר מ-12 אלף מחקרים שעסקו בהטיות במערכות AI, רק כ-0.2% בחנו הטיות הקשורות לדת ולאמונה.
לדברי הרב ד"ר ארי ברמן, נשיא ישיבה יוניברסיטי, גוף שהיה שותף לבניית המחקר, מדובר בשאלה רחבה בהרבה מאשר סוגיה טכנולוגית. "האנושות נמצאת בנקודת מפנה היסטורית, אם בעבר החינוך התבסס על ידע שהתקבל, הועבר ונבנה מדור לדור, הרי שכיום יותר ויותר צעירים מעצבים את תפיסת עולמם באמצעות מודלי שפה גדולים. לגישה הרחבה יותר לידע בקנה מידה חסר תקדים יש יתרונות משמעותיים, אך לצד זאת קיימים גם אתגרים עמוקים".
לדבריו, "דת ואמונה הן אבני היסוד שאפשרו לבני אדם לחיות חיים בעלי משמעות ותכלית. למען עתיד האנושות, חיוני שנדרוש מחברות הטכנולוגיה שלא יתעלמו מנקודות מבט דתיות, אלא יציגו אותן באופן נאמן, מכבד והוגן".
הרב ד"ר ברמן מזהיר כי אחת הסכנות המשמעותיות ביותר אינה דווקא במה שמערכות הבינה המלאכותית אומרות, אלא במה שהן אינן אומרות.
"כאשר זהויות דתיות וקהילות שלמות כמעט שאינן מיוצגות, או מוצגות באופן שטחי בלבד, נוצרת בורות. ובורות הייתה מאז ומתמיד קרקע פורייה לדעות קדומות. בתקופה שבה האנטישמיות שוב נמצאת בעלייה, מוטלת עלינו האחריות להבטיח שהעולם הדיגיטלי ישקף את עושרה של המסורת היהודית לצד מסורות דתיות נוספות. כאשר מסורת שלמה נעדרת מהשיח, קל יותר לעוות את המציאות בנוגע אליה וקשה יותר להבין אותה באמת. לכן, ייצוג הוגן הוא כלי רב עוצמה לבניית אמון בין אנשים ובין קהילות".
לדבריו, הבינה המלאכותית מחייבת שימוש בצורה ביקורתית. "עלינו להיזהר שלא להפוך את ה-AI ממנוע חיפוש למקור למציאת משמעות. הטכנולוגיה יכולה לספק מידע יוצא דופן, אך משמעות אמיתית נבנית באמצעות המשפחה, הקהילה, המסורת והאמונה. עלייתה של הבינה המלאכותית רק הדגישה עד כמה מקורות אלו של תכלית ומשמעות חשובים. השאלה האמיתית אינה 'איזו בינה מלאכותית אנו מסוגלים לבנות?', אלא 'איזו חברה אנו רוצים שהבינה המלאכותית תסייע לנו לבנות?' בסופו של דבר, הבינה המלאכותית צריכה לשרת את האנושות, ולא להחליף את מה שהופך אותנו לאנושיים".
הרב ד"ר ברמן סבור כי גם למוסדות האקדמיים יש תפקיד מרכזי בעיצוב המרחב הדיגיטלי של העתיד. "זהו אחד האתגרים המכוננים של דורנו", הוא אומר.
"במשך אלפי שנים העם היהודי תרם רעיונות חשובים על כבוד האדם, אחריות, צדק, למידה לאורך החיים וקדושת החיים. אם הדור הבא לומד את העולם יותר ויותר דרך פלטפורמות דיגיטליות ובינה מלאכותית, הרי שחובתנו לוודא שהחוכמה היהודית תהיה נוכחת גם שם, לא כשריד היסטורי, אלא כקול חי, רלוונטי ומשפיע".
בנוגע לגוף אותו הוא מוביל אומר הרב ד"ר ברמן כי "ישיבה יוניברסיטי אינה רואה בטכנולוגיה איום על המסורת אלא הזדמנות להביא את המסורת אל תוך השיח שמעצב את העתיד. המשימה שלנו היא לחנך סטודנטים שיוכלו לפתח את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם, ובמקביל לצייד אותם במצפן מוסרי איתן".
עוד הוא מדגיש כי גם בעידן הבינה המלאכותית, הקשר האנושי נותר מרכיב שאין לו תחליף. "מערכת היחסים שבין מורה לתלמיד היא הרבה מעבר להעברת ידע. היא דרך ללמד כיצד לחיות וכיצד להיות. זוהי מערכת יחסים שהתשואה שלה חורגת הרבה מעבר לשנות הלימוד בכיתה, ומגיעה אל לב האופן שבו אנשים מקבלים החלטות בחייהם ומעצבים את אישיותם. בפרט בכל הנוגע להעברת הידע היהודי לדור הבא, החינוך תמיד היה מבוסס על קשר אישי והדרכה ישירה. השורשים הללו, שמעניקים גם עוגן וגם מקור לצמיחה, יוצרים יציבות, חוסן וביטחון עצמי, שאינם יכולים להיות מוחלפים במידע המועבר באמצעות טכנולוגיה בלבד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו