"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פתרה את סוד האנרגיה: פריצת הדרך ההיסטורית של IBM

באמצעות שילוב מהפכני בין מחשב-על קלאסי למחשב קוונטי, פוצחו תשעה "מתכונים" מולקולריים להפקת טריטיום • מדובר בחומר נדיר ויקר ערך הנחוץ להפעלת תחנות כוח גרעיניות נקיות • זה פתרון פורץ דרך לאחד האתגרים ההנדסיים המורכבים ביותר של המאה

, עודכן
0השמעה
משרדי IBM. צילום: GettImages

לראשונה אי פעם: צוות מדענים של ענקית המחשוב IBM, המעבדה הלאומית Oak Ridge National Laboratory בטנסי, ומכון המחקר הרפואי Cleveland Clinic, הצליח לחשב תשע תצורות מולקולריות של חומר פוטנציאלי לייצור דלק להיתוך גרעיני, באמצעות מחשב קוונטי.

החישובים, המתוארים במאמר חדש, נחשבים למאתגרים במיוחד עבור מחשבים קלאסיים כאשר הם פועלים לבדם, ולכן המדענים השתמשו בשילוב של מחשב-על קלאסי ומחשב קוונטי. שיטה זו מאפשרות לחשב את ההתנהגות הקוונטית של אלקטרונים בחומרים מורכבים, ובכך משלימות ומרחיבות את יכולותיהם של מחשבי-העל והאלגוריתמים הקלאסיים.

ניוטרונים בתהליך ייצור הטריטיום, צילום: IBM

מדובר בצעד משמעותי בדרך לאופטימיזציה של ייצור והפקת טריטיום, גרסה רדיואקטיבית של היסוד מימן, חומר נדיר ביותר בטבע הנחוץ לייצור אנרגיית היתוך ברוב הכורים הפעילים כיום. הבטחת אספקה מספקת של טריטיום הייתה ועודנה חסם משמעותי בדרך למימוש השימוש בתחנות כוח המבוססות על היתוך גרעיני לאספקת אנרגיה נקייה.

מחשבים קוונטיים מתאימים במיוחד לחישובים ברמה האטומית של תרכובת מלח מותך המכילה פלואור, ליתיום ובריליום וקרויה FLiBe - אחד החומרים המובילים להפקת טריטיום בכורי היתוך. אופטימיזציה של ה"מתכון" המתאים ביותר של מולקולות FLiBe נחשבת כיום לאחד האתגרים המורכבים ביותר במדע ובהנדסה, משום שהחומר הופך לא יציב תחת קרינת ניוטרונים עזה, טמפרטורות קיצוניות ושדות מגנטיים.

פתרון האתגר הזה הוא אחת המטרות המרכזיות של תוכנית Genesis של משרד האנרגיה האמריקני. תוכנית זו מבקשת לשלב מחשוב עתיר ביצועים (מחשבי-על), בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי באתרי המחקר הלאומיים כדי להאיץ גילויים מדעיים. חלקה של IBM בשיתוף הפעולה הוא לבחון כיצד השילוב הזה יכול להתמודד עם אתגרים לאומיים משמעותיים כגון יצירת מודלים מדויקים של אינטראקציות מורכבות בין חומרים בדרך לפיתוח מקור דלק להיתוך גרעיני.

Oak Ridge National Lab, צילום: Oak Ridge National Lab

שיתוף הפעולה בוחן גם כיצד ניתן לקצר את זמני העברת הנתונים בין המחשבים הקוונטיים והקלאסיים ולהגדיל את היקף האינטראקציות המולקולריות שניתן לדמות בסימולציה. בעתיד מקווים החוקרים שכלל קהילת המחקר בתחום אנרגיית ההיתוך תוכל להשתמש בידע הזה כדי לתכנן ולאמת חומרים חדשים.

חברת IBM רשמה השנה שורת הישגים המדגימים את השימושיות המדעית של מחשבים קוונטיים. שילוב של מחשב-על קלאסי ומחשב קוונטי ביצע לאחרונה סימולציות של חלבונים המורכבים מ-12,635 אטומים. כמו כן, חוקרי IBM הצליחו לדמות חומרים מגנטיים אמיתיים וליצור מולקולת חצי-מביוס שמעולם לא נצפתה קודם לכן בטבע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר