הדרך לעקוף את הפקקים עשויה לעבור דווקא מעל הראש שלנו, וזה קרוב יותר משנדמה. מינהל התכנון השיק תהליך לגיבוש מסמך מדיניות לאומי שיסדיר לראשונה את פריסת התשתיות עבור מוניות אוויר, רחפני מטען ושירותי חירום מהאוויר. על רקע עומסי התנועה ההולכים ומחמירים בכבישי הארץ, בוחן המינהל את הפוטנציאל הגלום במרחב האווירי של ישראל כנדבך משלים למערכות התחבורה הקרקעיות.
החזון הנבחן הוא יצירת רשת תחבורה אווירית משלימה, שתאפשר העברת נוסעים וסחורות באמצעות רחפנים וכלי טיס מתקדמים, ותסיט חלק מהתנועה מהכביש אל השמיים. הרעיון, שעד לא מזמן נשמע כמו עתיד רחוק, נמצא כבר היום ברמת בשלות גבוהה: בישראל מתבצעות עשרות אלפי טיסות ניסוי בתחום, ומדינות רבות מקדמות פיילוטים מסחריים ותשתיות ייעודיות.
איך זה יעבוד?
במסגרת העבודה ייבחנו שלושה סוגי מנחתים. הקטן הוא משטח נחיתה מקומי (Vertipad) בשטח של כ-0.8 עד 1.5 דונם; מעליו נמל רחפנים עירוני (Vertiport) בשטח של כ-2.5 עד 7 דונם; והגדול הוא מסוף רחפנים מטרופוליני (Vertihub) בשטח של כ-12 עד 27.5 דונם, שישמש כמרכז תחבורה אזורי. חלק מהמתקנים אף יוכלו להשתלב על גגות מבנים במרכזי הערים.
המסמך יבחן שורת סוגיות, ובהן בטיחות, רעש, השפעות סביבתיות, ניהול המרחב האווירי, תשתיות טעינה, רגולציה וקישוריות לתחבורה הציבורית. דגש מיוחד יינתן למאפיינים הייחודיים של ישראל, ובראשם מרחב אווירי צפוף, צרכים ביטחוניים מורכבים וריכוז אוכלוסייה גבוה. המדיניות תישען על ניסיון בינלאומי ממדינות מובילות כמו ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, איטליה, יפן ואיחוד האמירויות.
יש ביקוש
הצורך במדיניות נובע גם מהעניין הגובר בתחום: למוסדות התכנון ולרשות התעופה האזרחית כבר החלו להגיע בקשות ראשונות לאישור מנחתי רחפנים. מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, אמר: "התחבורה האווירית המתקדמת צפויה לשנות את האופן שבו אנשים, סחורות ושירותים נעים במרחב, ותפקידנו הוא לוודא שהתשתיות והתכנון יהיו מוכנים לכך".
מנכ"ל Cando Drones, יואלי אור, הוסיף: "בניגוד לכבישים, גשרים, מנהרות או תשתיות תת-קרקעיות, תנועת רחפנים למשלוחים, לוגיסטיקה ואף מוניות אוויריות יכולה להתבסס על תשתית קיימת ולהעניק מענה מהיר, יעיל וחסכוני". כך, מה שנשמע עד היום כתרחיש דמיוני הופך בהדרגה לחלק מתוכניות התחבורה של ישראל לעשור הקרוב.