דרמת הענק סביב הורדתם הפתאומית מהרשת של מודלי הבינה המלאכותית המתקדמים ביותר של חברת אנתרופיק, Claude Mythos וגרסת ההגנה שלו ה-Fable 5, מקבלת תפנית פוליטית-טכנולוגית מרעישה. הבוקר (חמישי, שעון ישראל) נחשף כי המהלך נולד לאחר שהממשל האמריקני הורה לחברה לשלול מיידית את הגישה למודל מענקית התקשורת הדרום-קוריאנית SK Telecom, בשל חשד לקשרים חשאיים עם סין.
הפרשה החלה להתגלגל במסגרת תוכנית הרשאות מוקדמת ומאובטחת של אנתרופיק בשם Project Glasswing. מאחר שמודל ה-Mythos מחזיק ביכולות סייבר יוצאות דופן בזיהוי פרצות אבטחה בתוכנות, החברה הגבילה את הגישה אליו לקבוצה מצומצמת של כ-150 ארגונים וחברות שנבדקו בקפידה, ביניהם סמסונג והרשות הקוריאנית לאינטרנט ואבטחה.
אחד ממייסדי קלוד: "קיימת אפשרות ממשית שה-AI יחליף כוח עבודה אנושי" // רויטרס
אלא שבין החברות שקיבלו גישה הייתה גם SK Telecom, מפעילה סלולרית הגדולה ביותר בדרום קוריאה, שהשקיעה בעבר 100 מיליון דולרים באנתרופיק. לפי דיווח בלעדי של מגזין WIRED, ברגע שבכירי ממשל טראמפ גילו זאת, נדלקה נורה אדומה בוהקת בוושינגטון. הממשל דרש מאנתרופיק לבטל לאלתר את הגישה של החברה הקוריאנית מחשש שהטכנולוגיה הרגישה תזלוג לבייג'ינג. אנתרופיק צייתה מיד, אך כדור השלג כבר החל להתגלגל.
חוקי היובש של ה-AI
החששות של הבית הלבן החריפו במהירות כאשר חוקרי אבטחה של אמזון זיהו חולשות חמורות במודל Fable 5 - הגרסה המוגנת שאנתרופיק שחררה לציבור ב-9 ביוני. באמזון טענו כי ניתן לעקוף את מנגנוני ההגנה של המודל ולנצל את יכולות הסייבר ההתקפיות שלו. באנתרופיק אמנם טענו כי מדובר בבעיה שמאפיינת את כלל מודלי השפה בשוק, אך מבחינת הממשל האמריקני זה היה הקש ששבר את גב הגמל.
ביום שישי האחרון הנחית הבית הלבן פצצה אסטרטגית, והורה לאנתרופיק לחסום את הגישה למודלים המתקדמים עבור כל אזרח זר, כולל מהגרים חוקיים ועובדים שנמצאים בתוך תחומי ארה"ב. באנתרופיק הבינו כי דרישה כזו - המפלה משתמשים על בסיס לאום ופוגעת קשות בפרטיות - היא כמעט בלתי אפשרית ליישום דיגיטלי, והחליטו על הצעד הקיצוני ביותר: להוריד את המודלים מהאוויר לחלוטין.
כדי להבין מדוע הבית הלבן נכנס לפאניקה, צריך להבין מה הופך את "Mythos" למודל שונה מכל מה שהכרנו. בניגוד לגרסאות המסחריות הרגילות של קלוד או ChatGPT, המודל הזה מחזיק ביכולות פנומנליות של זיהוי וכתיבת קוד. הוא מסוגל לסרוק מיליוני שורות קוד בשניות בודדות, לאתר "פרצות Zero-Days" - אותן חולשות אבטחה סודיות שאיש עוד לא גילה - ולייצר בעצמו קוד לנשקי סייבר קטלניים.
החשש הגדול ביותר בוושינגטון הוא שאם ענקית תקשורת עם קשרים למשטר בבייג'ינג תקבל גישה חופשית למערכת, סין תוכל להשתמש ב-AI כדי לפצח ולשתק את מערכות ההגנה, בסיסי הנתונים הפיננסיים והתשתיות הקריטיות (כמו רשתות חשמל ומים) של ארה"ב.
תזכורת חשובה: אנתרופיק הייתה מודעת היטב לכוח ההרסני של המודל שלה, ולכן עטפה אותו במערכת הגנה נוקשה במיוחד ששוחררה לציבור תחת השם Fable 5.
הרעיון היה פשוט: "חליפת מגן" דיגיטלית שחוסמת את המודל ומונעת ממנו לענות על שאלות מסוכנות או לייצר קוד התקפי. אלא שכאמור, חוקרי האבטחה של אמזון החליטו לאתגר את המערכת וביצעו בה "Jailbreak" מוצלח. באמצעות טכניקות מתוחכמות של הנדסת פרומפטים, מעין "לוחמה פסיכולוגית" מול המכונה, הם הצליחו לבלבל את מנגנוני הבטיחות, לעקוף את חליפת המגן, וגרמו ל-AI לפלוט את יכולות הסייבר ההרסניות שלו.
הקשר הסיני
על נייר, חברת SK Telecom עצמה כמעט ואינה פעילה בסין (היא מעסיקה שם שבעה עובדים בלבד). אלא שהיא מהווה חלק מתאגיד הענק הקוריאני SK Group, שמחזיק באינטרסים עסקיים עצומים בסין בתחומי השבבים והאנרגיה.
בנוסף, לחברה היסטוריה ארוכה עם חברות ממשלתיות סיניות. בשנת 2004 היא הקימה מיזם משותף בשם UNISK עם ענקית התקשורת הממשלתית הסינית China Unicom, בשנת 2006 השקיעה מיליארד דולר בחברה הסינית והחזיקה ב-6.6% ממניותיה, למרות שרוב המניות נמכרו בחזרה ב-2009, בדיווחים הרשמיים של החברה ל-SEC האמריקני משנת 2025, היא עדיין מחזיקה באינטרס פיננסי בשווי 17 מיליון דולרים במיזם.
מבחינת ממשל טראמפ, מדובר בסדין אדום. כבר בקדנציה הראשונה שלו הגביל הממשל השקעות אמריקניות ב-China Unicom בשל קשריה עם הצבא וגופי המודיעין הסיניים, ובאפריל האחרון אף הציע ה-FCC לחסום לחלוטין חיבורי תקשורת עם המפעילה הסינית.
מאחורי הקלעים של הדרמה הגיאופוליטית הזו מסתתר גם מאבק עסקי חריף ויצרי על השליטה בשוק הענן והבינה המלאכותית. מי שרצה לבית הלבן ו"הלשינה" על פרצות האבטחה החמורות ב-Fable 5 היא אמזון. אמזון אמנם משקיעה גדולה, אך היא בראש ובראשונה ספקית ענן (AWS) שמנהלת מלחמת חורמה מול גוגל, שגם היא משקיעה ענקית באנתרופיק. חשיפת החולשות של המודל שימשה את אמזון ככלי ניגוח פוליטי ומסחרי רב עוצמה במאבקי הכוחות על השליטה בשרתי העל, והוכיחה שבמלחמה על ה-AI הבא, כל האמצעים כשרים.
הלאמה בשם הביטחון הלאומי
הפרשה הזו מבהירה כי ארה"ב הפסיקה להתייחס למודלי שפה גדולים (LLMs) כאל מוצרים מסחריים אזרחיים, ועברה להתייחס אליהם כאל נשק אסטרטגי לכל דבר. המשמעות האמיתית של הטלת מגבלות יצוא על בסיס לאום של משתמשים היא תחילתה של "הלאמה רגולטורית" של תעשיית הבינה המלאכותית. אם הבית הלבן יתעקש לאכוף מגבלות שימוש ב-AI על בסיס לאום של משתמשים, חברות הטכנולוגיה ייאלצו לדרוש מאיתנו אימות דרכון, תעודת זהות או בדיקות רקע קפדניות רק כדי לפתוח אפליקציה - מה שיסמן את סוף עידן האנונימיות והאינטרנט החופשי.
מעבר לכך, הצעד הקיצוני להוריד את המודלים מהאוויר לחלוטין מייבש ומעכב פיתוחים טכנולוגיים של מאות חברות סטארט-אפ ומיזמים מסחריים שנשענים על קלוד. המשבר הנוכחי מוכיח שכשחוקי המשחק משתנים, הצרכנים והיזמים הם הראשונים לשלם את המחיר.
אין ספק כי מדובר במכה אנושה לחברות ה-AI, שמסתמכות על כוח אדם גלובלי ועל משתמשים מכל העולם כדי לאמן ולממן את המודלים שלהן. נכון לרגע זה, שיחות המשא ומתן בין אנתרופיק לבית הלבן נמצאות במבוי סתום, והמודלים המובילים נשארים מנותקים מהרשת – הוכחה לכך שבמלחמת הסייבר הקרה בין וושינגטון לבייג'ינג, הקוד הפך לשדה הקרב הבוער ביותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו