מלכוד אכזרי: חברת הבינה המלאכותית xAI, הנמצאת בבעלותו של אילון מאסק, הגישה שתי בקשות רשמיות לבית המשפט הפדרלי בקליפורניה, בדרישה לשלול את האנונימיות של ארבעת התובעים המרכזיים בתביעה הייצוגית נגדה. התובעים, שהגישו את התביעה תחת שמות בדויים בעקבות הפצת תמונות עירום מזויפות שלהם שנוצרו באמצעות הצ'אטבוט גרוק, עומדים כעת בפני דילמה אכזרית: לחשוף את זהותם האמיתית לציבור - או למשוך את התביעה.
חזן נגד גרוק: האם ניתן לתבוע בוט? // אריק סולטן, רויטרס
התביעה, שהוגשה כבר בינואר, החריפה בחודש מאי האחרון כאשר הצטרפו אליה ארבעה תובעים מרכזיים (המכונים במסמכים South Carolina Doe, South Carolina Roe, New Jersey Doe, ו-Ohio Doe). לפי תצהירים שהגישו, הארבעה חוו מצוקה נפשית קשה, ואחד מהם אף היה קורבן לתמונות דיפ-פייק מיניות שנוצרו כשהיה קטין. החשש המרכזי שלהם הוא כי חשיפת שמותיהם תוביל למסע שיימינג, הטרדות מקוונות ודוקסינג - חשיפת פרטים אישיים ברשת.
במסמכים המשפטיים שהגישה עורכת הדין סופיה ריוס, המייצגת את הקורבנות, נכתב: "לאחר שהפשיטה אותם מבגדיהם, xAI מנסה כעת להפשיט את התובעים גם מהשמות הבדויים שלהם. זהו ניסיון ברור להלך עליהם אימים כדי שימשכו את התביעה".
טקטיקת ההפחדה של מאסק
מנגד, עורכי הדין של xAI (הנמצאת כיום תחת חברת SpaceX של מאסק) טוענים כי לפי חוקי סדר הדין האזרחי, על תביעות לכלול את שמותיהם האמיתיים של כל הצדדים המעורבים. לטענת החברה קיים אינטרס ציבורי רחב בזהותם של האנשים התובעים חברת ענק. בנוסף, טוענים עורכי הדין כי התובעים לא סיפקו ראיות חותכות לכך שייגרם להם נזק ספציפי או איומים נוספים אם שמותיהם ייחשפו.
מאחר שתמונות העירום המזויפות עצמן לא יפורסמו כחלק מההליך המשפטי הפומבי, ב-xAI טוענים כי החשש לפגיעה בפרטיות אינו מוצדק. התובעים הבהירו כי הם מוכנים להעביר את שמותיהם האמיתיים ופרטיהם האישיים לחברה עצמה לצורך ניהול ההליך, אך דורשים כי אלו יישארו חסויים בפני הציבור הרחב והתקשורת.
המשמעות האסטרטגית והנזק ההיקפי
הדרישה של xAI היא דוגמה קלאסית לטקטיקה משפטית שנועדה לייצר "אפקט צינון". על ידי הרמת רף המחיר האישי שהקורבנות נדרשים לשלם (אובדן הפרטיות המוחלט שלהם), החברה מנסה למוטט את התביעה הייצוגית עוד לפני שהחלה להתברר מהותית. אם בית המשפט יקבל את דרישת החברה, הדבר עלול להרתיע קורבנות עתידיים של פשעי בינה מלאכותית מלתבוע את הענקיות שמפתחות את הכלים הללו.
הפרשה הזו מחזירה לקדמת הבמה את הכשלים החמורים במנגנוני הבטיחות של גרוק בתחילת השנה. לפי דוח של המרכז למאבק בשנאה דיגיטלית (CCDH), הצ'אטבוט של מאסק שימש לייצור של כשלוש מיליון תמונות מיניות מזויפות בתוך 11 ימים בלבד, כאשר כ-23 אלף מתוכן כללו קטינים.
המאבק המשפטי הזה הוא לא רק על עקרונות, אלא על כסף גדול מאוד. הלחץ הרגולטורי והמשפטי סביב פיתוח מודלים גנרטיביים חסרי רסן הולך ומחמיר. עדות לכך היא העובדה שחברת SpaceX כבר הפרישה תקציב עתק של יותר מ-500 מיליון דולר כדי להתמודד אך ורק עם ההשלכות המשפטיות והפיצויים הנובעים מהנזקים שחולל גרוק. הבקשה הנוכחית לחשיפת השמות מבהירה שמאסק לא מתכוון לשחרר את הכסף הזה בלי מלחמה מלוכלכת בתוך כותלי בית המשפט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו