הרשתות החברתיות שקורסות - והאפליקציה שכבשה 88% מהישראלים

נתונים דרמטיים שנחשפים מתוך מדד האינטרנט הרשמי של 2026 מגלים תפנית חסרת תקדים בהרגלי הגלישה של כולנו • בזמן שרשתות ענק מתרסקות, כלי מטורף אחד עקף את כולם • ד"ר אסף וינר וירדן אמיר, עורכי המחקר: "הישראלים מאמצים טכנולוגיות חדשות"

רשת האינטרנט (אילוסטרציה). צילום: gettyimages

איגוד האינטרנט הישראלי מודד באופן רציף את מאפייני השימוש של החברה הישראלית ברשתות חברתיות ושירותים מקוונים - וחושף את סיכום נתוני 2026. המחקר מודד גם את היקף ותדירות השימוש של הישראלים בשירותי בינה מלאכותית, שהפכו נפוצים ונגישים לכל משתמש בעת הנוכחית.

המחקר נערך עבור איגוד האינטרנט הישראלי בחודש מאי 2026 על ידי מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה בקרב 1040 משיבים המהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית, על קבוצותיה השונות.

הפלטפורמה הדיגיטלית הנפוצה ביותר בישראל. וואטסאפ , צילום: Gemini

וואטסאפ נותרת בראש - טוויטר ממשיכה להתדרדר

הפלטפורמה הדיגיטלית הנפוצה ביותר בישראל בשנת 2026 היא וואטסאפ, אפליקציית המסרים המיידיים שנמצאת בבעלותה של מטא, עם 99% אחוזי שימוש, בדומה לנתונים שנמדדו בשנה שעברה.

במקום השני נמצאת פלטפורמת תוכן הוידאו החברתית יוטיוב עם 98% שימוש. יוטיוב שומרת על המקום השני זו השנה השנייה ברציפות. פייסבוק שומרת על המקום השלישי בטבלה אותו איישה גם בשנה שעברה, עם 90% שימוש המהווים עלייה של שני אחוזים.

אינסטגרם ממשיכה לצמוח לאט אבל בטוח בישראל עם עלייה של 1% בהשוואה לשנת 2025 עם 82% שימוש בשנה הנוכחית.

ממשיכה לצמוח לאט אבל בטוח. אינסטגרם (אילוסטרציה), צילום: רויטרס

עלייה לצורך ירידה?

טיקטוק שומרת על אחוזי שימוש גבוהים ועל עלייה מתונה של שני אחוזים בהשוואה למדד 2025, עם 59% שימוש בשנת 2026. עם זאת, אחוזי השימוש היומיומיים בטיקטוק ירדו בהשוואה לשנת 2025, כאשר בשנת 2026 מדווחים רק 34% על שימוש יומיומי, ירידה של 21% אחוז. (55% שימוש יומיומי בשנת 2025)

X מתדרדרת זו השנה השנייה ברציפות עם ירידה של 3% בשימוש הכללי, בהמשך לירידה של 5% בהשוואה בין השנים 2024-2025. טלגרם רושמת ירידה של 4% שימוש בשנת 2026 בהשוואה לשנת 2025. לינקדאין של חברת מיקרוסופט, אשר בשנה שעברה רשמה עלייה של 2% בהשוואה לשנת 2024, עומדת השנה על 32% שימוש, ירידה של 4% מהשנה שעברה.

ברמת השימוש היומיומי, טוויטר ולינקדאין עומדות על אחוזים נמוכים במיוחד עם 8% ו-6% בהתאמה. בטלגרם, השימוש היומיומי מעט גבוה יותר עם 27%.

עומדת על אחוזים נמוכים במיוחד. טיקטוק (אילוסטרציה), צילום: רויטרס

AI, גבירותיי ורבותיי - AI

ChatGPT, הצ'אט של חברת OpenAI, שומר על המקום השני בשימוש כללי בישראל עם עלייה של 3% בהשוואה לנתוני 2025, מתוכם 35% מדווחים על שימוש יומיומי בשירות.

בשימוש היומיומי, מדובר בירידה של 11 אחוזים בהשוואה לשנת 2025. גם בשכבות הגיל הצעירות יותר בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל (בני 18-34) ChatGPT הוא שירות הבינה המלאכותית הנפוץ ביותר, והפערים אף מתרחבים עם 90% שימוש כללי. לעומת זאת, בקרב בני 55+ נרשמו 82% שימוש בלבד בשירות זה.

ג'מיני של גוגל מציג 73% שימוש, עלייה משמעותית בהשוואה לשנת שעברה (עם 49% שימוש), אך זו עדיין מציבה אותו במקום השני בטבלת השימושים בשירותי בינה מלאכותית. בני 18-34 מדווחים על 79% שימוש בג'ימיני.

Copilot, בבעלותה של חברת מיקרוסופט, נמצא במקום השלישי עם 28%. מדידה זהה לזו שנרשמה בשנת 2025.

עלייה משמעותית בהשוואה לשנת שעברה. ג'מיני, צילום: GettyImages

כחלק מהסקר העדכני, שמתקיים השנה חודשים בודדים לפני הבחירות, נשאלו המשיבים גם האם הם חושבים כי ישתמשו בכלי בינה מלאכותית או בשירות מקוון אחר כדי להחליט איך להצביע בבחירות הקרובות. הנתונים מראים כי רבע מהציבור הישראלי (25%) שוקל בחיוב או מתכוון להשתמש בשירותים אלו לצורך קבלת החלטה לקראת הבחירות.

הפער המגזרי הוא הממצא הבולט ביותר, כאשר בחברה הערבית ניכרת פתיחות גבוהה הרבה יותר בהשוואה לאוכלוסייה הלא-יהודית לשימוש בכלים אלו, עם פער של 17.4 נקודות האחוז (22.2% בחברה היהודית לעומת 39.6% בחברה הערבית).

ד"ר אסף וינר וירדן אמיר, עורכי המחקר של איגוד האינטרנט הישראלי: "הנתונים שלנו מבהירים עד כמה השירותים הדיגיטליים והרשתות החברתיות הפכו בשלב זה אינהרנטים לחייהם של הישראלים והישראליות".

לדבריהם, "הרשתות החברתיות המרכזיות - פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק - ממשיכות להציג צמיחה איטית ובטוחה משנה לשנה, ובמקביל יש לשים לב לחדירה המשמעותית של שירותי הבינה המלאכותית הגנרטיבית, טכנולוגיה חדשה באופן יחסי, להרגלי השימוש היומיומיים של הישראלים, ולשימוש הכמעט אבסולוטי והיום-יומי בוואטסאפ כפלטפורמה המרכזית למסרים מידיים".

"40 שנה לאינטרנט בישראל". אילוסטרציה, צילום: No more copyright

ד"ר וינר ואמיר מוסיפים כי "הנתונים מראים כיצד מתעצבת סביבת המידע שלנו, ומלמדים כי האופנים לצריכתו של המידע והדרכים להעברתו במרחב המקוון משתנים בקצב גבוה - הישראלים מאמצים במהירות ובעקביות טכנולוגיות חדשות ומתמידים להשתמש באילו שמשרתות אותם לצרכיהם".

דיון מעמיק בתוצאות המחקר ייערך בכנס "40 שנה לאינטרנט בישראל" שיערוך איגוד האינטרנט הישראלי ב 3.6 בספריה הלאומית בהשתתפות פרופ׳ אמנון שעשוע, מנכ"ל מוביליי, פרופ' יוסי מטיאס, ראש מחלקת מחקר בגוגל העולמית, ועוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר