גוגל נמצאת שוב במוקד של סערה פנימית וחיצונית, לאחר שדיווחים חדשים חשפו כי ענקית החיפוש הידקה את קשריה עם משרד ההגנה האמריקני (הפנטגון) באופן חסר תקדים. החברה חתמה על הסכם המאפשר לצבא להשתמש במודלי הבינה המלאכותית המתקדמים ביותר שלה, ג'מיני, על גבי רשתות מסווגות.
החוזה, ששוויו מוערך בכ-200 מיליון דולר, מעניק לממשל את היכולת להשתמש בטכנולוגיה ל"כל מטרה ממשלתית חוקית" - ניסוח עמום שמעורר חרדה עמוקה בקרב מפתחי המערכות עצמם.
פיט הגסת': עוד לא ראיתם כלום // מתוך X
הנקודה המדאיגה ביותר בחוזה, כפי שנחשף ב-The Information, היא שגוגל ויתרה למעשה על זכות הווטו שלה. למרות הצהרותיה הפומביות של החברה כי ה-AI לא ישמש לנשק אוטונומי או למעקב המוני ללא בקרה אנושית, ההסכם קובע כי לגוגל אין יכולת לשלוט או לעצור החלטות מבצעיות של הממשלה. כלומר, גוגל בונה את הכלים, אבל הפנטגון הוא זה שיחליט היכן ומתי להפעיל אותם, תוך שהחברה נאלצת לסמוך על הבטחות בעל פה של הממשל.
התגובה בתוך גוגל הייתה מהירה וקשה. יותר מ-600 עובדים כבר חתמו על מכתב מחאה חריף שנשלח למנכ"ל סונדאר פיצ'אי. במכתב הם מזהירים כי הטכנולוגיה שהם עוזרים לבנות כבר משמשת באופן שפוגע בחירויות אזרח ובחיי אדם ברחבי העולם. העובדים מדגישים כי המערכות הללו, עוצמתיות ככל שיהיו, עדיין נוטות לטעויות קריטיות - טעויות שבשדה קרב מסווג עלולות להסתיים בתוצאות קטלניות.
"הקרבה שלנו לטכנולוגיה יוצרת אחריות למנוע את השימושים המסוכנים והלא אתיים שלה", כתבו העובדים, בדרישה לסגת מהעסקה.
גוגל אינה היחידה במרוץ הזה. היא מצטרפת ל-OpenAI של סם אלטמן ול-xAI של אילון מאסק, שחתמו גם הן על חוזים דומים. המקרה המעניין ביותר הוא של חברת אנתרופיק (המפתחת של הצ'אטבוט הפופולארי קלוד), שבחרה בקו נוקשה וסירבה להסיר מגבלות בטיחות מהמודלים שלה לבקשת הפנטגון.
בתגובה, הממשל האמריקני הגדיר את החברה כ"סיכון לשרשרת האספקה" והכניס אותה לרשימה שחורה האוסרת על שימוש פדרלי במוצריה - מהלך ששלח מסר ברור לכל שאר השחקניות בעמק הסיליקון: או שתשתפו פעולה עם הצבא, או שתמצאו את עצמכם בחוץ.
ההיסטוריה של גוגל עם הפנטגון רצופה עימותים. ב-2018, מחאה המונית של עובדים הובילה את החברה לסגת מ"פרויקט מייבן" (ניתוח צילומי רחפנים באמצעות AI). אולם נראה כי ב-2026, הנהלת גוגל החליטה ש"ביטחון לאומי" גובר על מחאות פנימיות.
החברה הסירה לאחרונה ניסוחים מקוד האתיקה שלה שהבטיחו לא לפתח טכנולוגיות הגורמות נזק, והחליפה אותם בגישה "אחראית לתמיכה בביטחון הלאומי". בעוד המלחמה הקרה הטכנולוגית מול סין מחריפה, נראה שגוגל בחרה צד - גם אם המחיר הוא מרד בתוך הבית ואיבוד שליטה על ה"מוח" הדיגיטלי שהיא עצמה יצרה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו