"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
"חיי אדם כבר בסכנה"

אחרי שקלוד נכשל: נחשף החוזה הסודי בין גוגל והפנטגון

חוזה חדש וחסוי בין גוגל לפנטגון מעניק לצבא ארה"ב יד חופשית בשימוש במודלי הג'מיני לכל "מטרה חוקית", ללא זכות וטו לחברה • בעוד הנהלת גוגל מבטיחה "פיקוח אנושי", מאות עובדים מזהירים מפני אסון הומניטרי

,עודכן
0השמעה
נחשף החוזה הסודי של גוגל והפנטגון. צילום: רויטרס

גוגל נמצאת שוב במוקד של סערה פנימית וחיצונית, לאחר שדיווחים חדשים חשפו כיענקית החיפוש הידקה את קשריה עם משרד ההגנה האמריקני (הפנטגון)באופן חסר תקדים.החברה חתמה על הסכם המאפשר לצבא להשתמש במודלי הבינה המלאכותית המתקדמים ביותר שלה, ג'מיני, על גבי רשתות מסווגות.

החוזה, ששוויו מוערך בכ-200 מיליון דולר, מעניק לממשל את היכולת להשתמש בטכנולוגיה ל"כל מטרה ממשלתית חוקית" - ניסוח עמום שמעורר חרדה עמוקה בקרב מפתחי המערכות עצמם.

פיט הגסת': עוד לא ראיתם כלום // מתוך X

הנקודה המדאיגה ביותר בחוזה, כפי שנחשף ב-The Information, היא שגוגל ויתרה למעשה על זכות הווטו שלה. למרות הצהרותיה הפומביות של החברה כי ה-AI לא ישמש לנשק אוטונומי או למעקב המוני ללא בקרה אנושית, ההסכם קובע כי לגוגל אין יכולת לשלוט או לעצור החלטות מבצעיות של הממשלה. כלומר, גוגל בונה את הכלים, אבל הפנטגון הוא זה שיחליט היכן ומתי להפעיל אותם, תוך שהחברה נאלצת לסמוך על הבטחות בעל פה של הממשל.

התגובה בתוך גוגל הייתה מהירה וקשה.יותר מ-600 עובדים כבר חתמו על מכתב מחאה חריף שנשלח למנכ"ל סונדאר פיצ'אי. במכתב הם מזהירים כי הטכנולוגיה שהם עוזרים לבנות כבר משמשת באופן שפוגע בחירויות אזרח ובחיי אדם ברחבי העולם. העובדים מדגישים כי המערכות הללו, עוצמתיות ככל שיהיו, עדיין נוטות לטעויות קריטיות - טעויות שבשדה קרב מסווג עלולות להסתיים בתוצאות קטלניות.

העובדים חתמו על עצומה. גוגל,צילום: unsplash

"הקרבה שלנו לטכנולוגיה יוצרת אחריות למנוע את השימושים המסוכנים והלא אתיים שלה", כתבו העובדים, בדרישה לסגת מהעסקה.

גוגל אינה היחידה במרוץ הזה. היא מצטרפת ל-OpenAI של סם אלטמן ול-xAI של אילון מאסק, שחתמו גם הן על חוזים דומים. המקרה המעניין ביותר הוא של חברת אנתרופיק (המפתחת של הצ'אטבוט הפופולארי קלוד), שבחרה בקו נוקשה וסירבה להסיר מגבלות בטיחות מהמודלים שלה לבקשת הפנטגון.

בתגובה, הממשל האמריקני הגדיר את החברה כ"סיכון לשרשרת האספקה" והכניס אותה לרשימה שחורה האוסרת על שימוש פדרלי במוצריה - מהלך ששלח מסר ברור לכל שאר השחקניות בעמק הסיליקון: או שתשתפו פעולה עם הצבא, או שתמצאו את עצמכם בחוץ.

פרויקט מייבן,צילום: Gemini

ההיסטוריה של גוגל עם הפנטגון רצופה עימותים. ב-2018, מחאה המונית של עובדים הובילה את החברה לסגת מ"פרויקט מייבן" (ניתוח צילומי רחפנים באמצעות AI). אולם נראה כי ב-2026, הנהלת גוגל החליטה ש"ביטחון לאומי" גובר על מחאות פנימיות.

החברה הסירה לאחרונה ניסוחים מקוד האתיקה שלה שהבטיחו לא לפתח טכנולוגיות הגורמות נזק, והחליפה אותם בגישה "אחראית לתמיכה בביטחון הלאומי". בעוד המלחמה הקרה הטכנולוגית מול סין מחריפה, נראה שגוגל בחרה צד - גם אם המחיר הוא מרד בתוך הבית ואיבוד שליטה על ה"מוח" הדיגיטלי שהיא עצמה יצרה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר