בעוד ימים ספורים, באולם בית משפט פדרלי באוקלנד, ייבחרו תשעה אזרחים מן השורה למשימה בלתי אפשרית: להכריע בקרב היצרים הסוער ביותר שידע עמק הסיליקון. התביעה של המיליארדר השנוי במחלוקת אילון מאסק נגד מנכ"ל ענקית הבינה המלאכותית OpenAI, סם אלטמן והחברה שלו, היא הרבה יותר מסכסוך עסקי - היא מאבק על הנשמה של הטכנולוגיה שתעצב את העתיד שלנו. מאסק טוען להונאה, אלטמן טוען לצורך בהישרדות, והתעשייה כולה מחזיקה את הנשימה.
אילון מאסק על Open AI וגוגל: "בינה מלאכותית היא סיכון קיומי לאנושות" // מתוך הפודקאסט של ג'ו רוגן - JRE
הכול התחיל באימייל לילי במאי 2015. אלטמן הציע למאסק להקים "פרויקט מנהטן" עבור בינה מלאכותית, כזה שלא יהיה כבול לצורך ברווחים כספיים ויהיה פתוח לציבור (Open Source). מאסק הסכים, חתם על הצ'קים, והשאר היסטוריה. אבל מאז, OpenAI עברה מטמורפוזה: מחברה ללא מטרות רווח למפלצת מסחרית ששווה 130 מיליארד דולר, כשהיא קשורה בטבורה לענקית התוכנה מיקרוסופט.
אלא שהמציאות טפחה על פני האידיאולוגיה. ככל שהטכנולוגיה התקדמה, התברר שפיתוח AI דורש משאבים שרק ענקיות טכנולוגיה יכולות לספק. ב-2019, אחרי שמאסק כבר עזב את הדירקטוריון, OpenAI הקימה זרוע למטרות רווח. המהלך הזה, שהושלם לאחרונה בארגון מחדש והפך את OpenAI לחברה מסחרית לכל דבר בשווי 130 מיליארד דולר, הוא "החטא הקדמון" שעליו מתבססת התביעה.
לב העניין המשפטי טמון במעבר לחברה למטרות רווח. מומחים משפטיים מסבירים כי מדובר במעבר בעייתי מאוד מבחינה חוקית, במיוחד כאשר תורמים מוקדמים כמו מאסק טוענים שהכסף שלהם שימש להקמת משהו שונה לחלוטין ממה שקיים היום. מאסק לא רוצה את הכסף לעצמו - הוא דורש שהפיצויים יוחזרו לקרן ללא מטרות רווח, צעד יוצא דופן שמעיד על כך שהמניע שלו הוא בעיקר אידיאולוגי (או אישי מאוד).
במשך שנים התרברב מאסק כי תרם כ-100 מיליון דולר ל-OpenAI. במהלך שלבי קדם-המשפט, המספר הזה החל להתכווץ: קודם ל-50 מיליון, ולבסוף נעצר במסמכים המשפטיים על 38 מיליון דולר בלבד. ב-OpenAI טוענים כי מאסק לא רק שידע על המעבר למודל עסקי, אלא אף ניסה להשתלט על החברה ב-2018 ולמזג אותה לתוך טסלה – ורק כשסורב, החליט להפוך ליריב.
מהצד השני, ב-OpenAI טוענים שמאסק עצמו הסכים ב-2017 שהחברה חייבת להפוך למסחרית כדי לגייס את מיליארדי הדולרים הדרושים לפיתוח המודלים. לטענתם, מאסק עזב רק אחרי שסורב כשניסה להשתלט על החברה ולמזג אותה עם טסלה. השופטת איבון גונזלס רוג'רס כבר אותתה כי היא לא ששה "לבטל" את הארגון מחדש של החברה, במיוחד לאור העובדה שמאסק מנהל כיום חברה מתחרה (xAI), מה שמעלה חשש לניגוד עניינים.
אבל גם אם החברה לא תפורק, הנזק עלול להיות עצום. אם חבר המושבעים יחליט שאלטמן אכן רימה את התורמים, OpenAI עלולה למצוא את עצמה משלמת קנסות של עשרות מיליארדים.
מעבר לכסף, המשפט הזה הולך להוציא את כל הכביסה המלוכלכת החוצה: הודעות פרטיות, אימיילים אישיים ועדויות של בכירי התעשייה שייאלצו לחשוף איך באמת עובד המנגנון מאחורי הבינה המלאכותית שלנו. זה הולך להיות מביך, זה הולך להיות יקר, וזה הולך לשנות את הדרך שבה אנחנו מסתכלים על האנשים שאמורים "להציל את האנושות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו