"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המונופול החשוב בעולם: החברה המסתורית ש"שולטת" בעולם

בלי OpenAI וגוגל אין בינה מלאכותית, אבל בלי ASML ההולנדית - אין שבבים שיריצו אותן • הכירו את המונופול החשוב בעולם, שמייצר את המכונות היחידות המסוגלות להדפיס את עתיד המחשוב • בזמן שהעולם נאבק על כוח עיבוד, כל העיניים נשואות למפעל אחד באירופה שמחזיק את הברז של מהפכת ה-AI

,עודכן
0השמעה
החברה המסתורית ששולטת בעולם. ASML. צילום: רויטרס

בעוד שמות כמו OpenAI, גוגל ואפל תופסים את כל הכותרות, קיים שחקן אחד מאחורי הקלעים שבלעדיו כל מהפכת הבינה המלאכותית הייתה נשארת בגדר מדע בדיוני.העיר ולדהובן שבהולנד היא לא המקום הראשון שקופץ לראש כשחושבים על מרכז טכנולוגי עולמי, אבל עבור מנכ"ל ASML, כריסטוף פוקה, זהו המוקד של המלחמה על השליטה בבינה המלאכותית. הכירו את ASML, החברה ההולנדית שהפכה למונופול הכי חשוב (והכי פחות מוכר) בעולם הטכנולוגי.

העולם צמא לכוח מחשוב, ורק ל-ASML יש את הברז,צילום: רויטרס

"אנחנו לא רוצים להיות צוואר הבקבוק של הלקוחות שלנו", הצהיר פוקה לאחרונה, לאחר שהחברה העלתה את תחזיות ההכנסות שלה לרמות שיא. המסר ברור: העולם צמא לכוח מחשוב, ורק ל-ASML יש את הברז.

הייחודיות של ASML טמונה בטכנולוגיית ה-EUV (Extreme Ultraviolet). מדובר בתהליך פיזיקלי כמעט בלתי נתפס: לייזר בעוצמה אדירה יורה בטיפות קטנות של בדיל מותך כדי ליצור פיצוץ של אור באורך גל קצר במיוחד. האור הזה מאפשר "להדפיס" טרנזיסטורים זעירים על שבבים, מה שמאפשר למודלים כמו ChatGPT או ג'מיני של גוגל לעבוד במהירות אנושית. בלי המכונות הללו, חוק מור (הקובע כי כוח המחשוב מכפיל את עצמו בכל שנתיים) היה נעצר מזמן.

אך בניית מכונה כזו היא משימה סיזיפית. כל מכונה מורכבת ממאות אלפי חלקים המגיעים ממאות ספקי משנה ברחבי העולם. התהליך מתבצע בתוך "חדרים נקיים" סטריליים לחלוטין, שכן אפילו גרגר אבק בודד עלול להרוס ייצור של שבבים בשווי מיליוני דולרים. המורכבות הזו היא שיוצרת את המונופול - אף חברה אחרת בעולם לא הצליחה לשחזר את היכולת ההנדסית הזו.

האתגר הגדול ביותר: כוח האדם והלוגיסטיקה. ASML,צילום: רויטרס

כדי לעמוד בביקושים, ASML מבצעת שינויים מבניים עמוקים. היא מקצרת את שרשרת הפיקוד כדי להאיץ את קבלת ההחלטות, מגייסת מהנדסים מכל העולם בשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות, ובונה קמפוסים חדשים בגרמניה, ארה"ב ודרום קוריאה. האתגר הגדול ביותר שלה כרגע הוא לאו דווקא הטכנולוגיה, אלא כוח האדם והלוגיסטיקה.

התחרות כיום היא לא רק על מי יפתח את ה-AI הטוב ביותר, אלא על מי יצליח להניח את היד על המכונה של ASML קודם. בעוד שחברות כמו TSMC הטייוואנית (שמייצרת את השבבים עבור אנבידיה ואפל) מאיצות את ההשקעות שלהן, העיניים של כולם נשואות להולנד. אם ASML תצליח לספק את הסחורה, מהפכת ה-AI תמשיך לדהור קדימה. אם לא, אנחנו עלולים לגלות שהעתיד הדיגיטלי שלנו תלוי בכושר הייצור של מפעל אחד באירופה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר