"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הסוף לנטפליקס? טיקטוק נכנסת לשוק חדש ומעניין
כבר לא רק סרטונים קצרים • האפליקצייה המוכרת נכנסת עמוק לעולם ההפקות המתוסרטות עם סדרות קצרות ומלוטשות • שוק שמוערך במיליארדים כבר מושך את כל התעשייה לכיוון הזה
טיקטוק

הסוף לנטפליקס? טיקטוק נכנסת לשוק חדש ומעניין

כבר לא רק סרטונים קצרים • האפליקצייה המוכרת נכנסת עמוק לעולם ההפקות המתוסרטות עם סדרות קצרות ומלוטשות • שוק שמוערך במיליארדים כבר מושך את כל התעשייה לכיוון הזה

,עודכן
0השמעה
[object Object]

לפי דיווחים מעבר לים,טיקטוקמבצעת קפיצת מדרגה אסטרטגית: מעבר מתוכן גולשים אקראי להפקות מקור מתוסרטות ומלוטשות. החברה כבר החלה בליהוק שחקנים בלוס אנג'לס עבור סדרות "מיקרו-דרמה" - פורמט שמצולם בצורה אנכית ובו כל פרק אורך בין דקה לחמש דקות, מושלם לפלטפורמה כמו טיקטוק.

בישראל הפורמט של "מיקרו-דרמה" צובר תאוצה רבה - לדוגמא, סדרת הדוקו-ריאליטי"בר ואליאב"שעלתה אצלנו במדורForRealגרפה הצלחה רבה והייתה הוכחה לכך שיש פה פורמט בעל פוטנציאל הצלחה גבוה.

הסדרה הצליחה לייצר באזז תקשורתי ומחויבות של צופים לפורמט אנכי, תוך שהיא שומרת על עניין ואותנטיות שניתן למצוא גם בסדרות "מסורתיות" יותר.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

משרדי טיקטוק בקליפורניה,צילום: GettyImages

למה טיקטוק נכנסת לשוק ה"מיקרו-דרמה"?

הסיבה לכניסה לשוק הזה היא הרווחיות האדירה שצופה העתיד הקרוב עבור המודל הנ"ל, ע"פ נתוני חברת האנליזה Omdia Tech קיים צפי כי שוק המיקרו-דרמות יגיע להיקף של 14 מיליארד דולר עד סוף 2026.

המהלך של טיקטוק החל כבר לפני כמה חודשים בנובמבר, כאשר טיקטוק הגישה בקשה לסימון מסחרי של השם "TikTok Drama" ובהמשך השיקה את אפליקציית PineDrama - פלטפורמה נפרדת שבה משודרות סדרות מיקרו-דרמה בלבד.

אפליקציית PineDrama, טבילת המים של טיקטוק בשוק החדש,צילום: טיקטוק

החשש בתעשייה המסורתית

המגמה הגלובלית לעבר "מיקרו-דרמות" מעוררת דיון סוער בתעשיית הבידור לגבי עתיד היצירה הטלוויזיונית. בעוד שהפורמט החדש מוכיח את עצמו כמנוע צמיחה כלכלי אדיר, גורמים בתעשייה מביעים חשש כי שינוי הרגלי הצריכה לטובת תכנים קצרים ומהירים יבוא על חשבון השקעה בהפקות עומק איכותיות.

השאלה שנותרה פתוחה היא האם הדרמות האנכיות יהפכו לסטנדרט התוכן המרכזי, או שיצליחו להתקיים לצד הטלוויזיה המסורתית מבלי לשחוק את איכות הנרטיבים המורכבים המוגשים לקהל?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו