"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"נשמע כמו סטודנט לחוץ": כך תגלו שהטקסט שאתם קוראים נכתב על ידי AI

מחקר סגנוני משווה בין ChatGPT, ג'מיני וקלוד ומגלה: לכל בוט יש "קול" שאופייני רק לו • אחד נשמע כמו יועץ עסקי בלינקדאין, אחר כמו קריין חדשות נייטרלי • אבל לפי מומחים, בתוך כמה שנים יהיה כמעט בלתי אפשרי להבדיל בין כתיבה אנושית למכונה • כך אפשר לזהות טקסט שנכתב ב-AI- לפחות בינתיים

,עודכן
0השמעה
כך תגלו שהטקסט שאתם קוראים נכתב על ידי AI. צילום: Gemini

כתיבה שנוצרת על ידי מערכות בינה מלאכותית כבר מציפה את האינטרנט - אך למרות ההתקדמות הטכנולוגית, עדיין ניתן לזהות אותה יחסית בקלות.לדברי העיתונאי אבן שפירו מה"וול סטריט ג'ורנל", טקסטים שמייצרים מודלי שפה גדולים (LLM) נושאים לעיתים קרובות מאפיינים סגנוניים ברורים שמסגירים את מקורם.

בשנים האחרונות הפכו מערכות AI לכלי נפוץ ליצירת תוכן - ממיילים מקצועיים ועד מאמרים שלמים. יש המעריכים שכבר כיום חלק משמעותי מהתוכן ברשת נוצר על ידי מכונות, ושבעתיד הקרוב המספר עשוי להגיע לעשרות אחוזים ואף יותר.

קלוד,צילום: Shutterstock

מילים גבוהות והכרזות מיותרות

אחד הסימנים הבולטים ביותר לכתיבה של בינה מלאכותית הוא אוצר המילים. לפי שפירו, מודלים רבים נוטים להשתמש במילים גבוהות או דרמטיות בניסיון להישמע עמוקים או מתוחכמים יותר. מילים אלו מופיעות לעיתים קרובות גם בטקסטים שבהם הן אינן הכרחיות.

מאפיין נוסף הוא נטייה להסביר את מבנה הטקסט במקום פשוט להציג את הטיעון. מערכות AI נוטות להשתמש במשפטים כמו "מאמר זה יבחן" או "כעת נסקור", וכן במילות קישור פורמליות כגון "יתר על כן" ו"בנוסף לכך".

עוד שפירו מדגיש כי מודלים רבים נזהרים מאוד מלהביע עמדה ברורה. מאחר שהם מפותחים על ידי חברות טכנולוגיה שמנסות להימנע מסיכונים, הטקסטים שלהם עמוסים בביטויים שמרככים כל קביעה - למשל "חשוב לציין", "באופן כללי" או "ייתכן".

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

לדברי שפירו, התוצאה היא לעיתים טקסט שמציג את שני צדי הדיון גם כאשר אחד מהם חלש או בלתי סביר, מה שיוצר איזון מלאכותי.

ג'מיני,צילום: רויטרס

לכל בוט יש "אישיות" משלו

שפירו ביקש משלושה מודלים פופולריים, קלוד, ג'מיני ו-ChatGPT, לנתח את סגנון הכתיבה שלהם ושל המתחרים. באופן מפתיע, כל אחד מהם הציג תיאור ביקורתי למדי של האחרים.

לפי קלוד, ג'מיני נשמע כמו "סטודנט לתואר מתקדם שנמצא בלחץ ולא רוצה להרגיז את ועדת הבוחנים". לעומת זאת, ChatGPT מתואר כמי שכותב "כמו שותף זוטר בחברת ייעוץ שמוכר אסטרטגיה בלינקדאין". כלומר, בטון סמכותי אך לעיתים ללא פירוט ממשי.

ג'מיני עצמו מודה כי סגנונו מזכיר "קריין חדשות ניטרלי במיוחד שקורא מטלפרומפטר". מצדו, ChatGPT תיאר את קלוד כמי שמסרב כמעט לנקוט עמדה ברורה ומעדיף ניסוחים מורכבים ומסויגים. לגבי ג'מיני, הוא טען כי מדובר ב"מתמחה תאגידי עם מנוע חיפוש" - כזה שמפיק מסמכים ותוצרים פונקציונליים יותר מאשר טקסטים ספרותיים.

ChatGPT,צילום: אי.פי

העתיד כמעט בלתי ניתן לזיהוי

למרות שקל יחסית לזהות כיום טקסטים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית, המצב צפוי להשתנות במהירות. מפתחי המודלים עובדים על מערכות שמסוגלות לא רק לחזות את המילה הבאה במשפט, אלא גם לערוך, לשכתב ולשפר את הטקסט לפני שהוא מוצג למשתמש.

לפי ההערכות, בתוך שנתיים עד שלוש רוב הקוראים יתקשו להבחין בין כתיבה אנושית לבין טקסט שנוצר על ידי AI. עורכים מקצועיים ומבקרים מנוסים יצליחו אולי לזהות את ההבדלים עוד כמה שנים נוספות, אך גם עבורם הסימנים המזהים צפויים להיעלם בהדרגה. אם התחזית הזו תתממש, ייתכן שבעתיד הקרוב חלק גדול מהטקסטים שנקרא באינטרנט, ואולי גם בתקשורת, ייכתב על ידי מערכות בינה מלאכותית מבלי שנוכל לדעת זאת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר