פריצת דרך נדירה בחקירת סייבר של משרד ביטחון המולדת האמריקאי חשפה כיצד מומחה ללבנים, ולא טכנולוגיות בינה מלאכותית, היה הגורם שהוביל לחילוצה של ילדה בת 12 לאחר שנות התעללות קשות.
חוקרי הסייבר עמדו חסרי אונים מול עבריין מין שמחק כל עקבה דיגיטלית ברשת האפלה, אך שילוב יוצא דופן בין מודיעין גלוי (OSINT) למומחיות אנושית אנלוגית לחלוטין - הביא לפענוח התיק ולחילוץ הדרמטי.
פרטי החקירה, שנחשפו בתחקיר של ה־BBC ופורסמו ב־A Gazeta, מספקים הצצה נדירה למגבלות הטכנולוגיה ולכוחה של יצירתיות חוקרת.
הסרט של ה-BBC על המקרה
מבוי סתום ברשת האפלה
פריצת הדרך הדרמטית בחקירה הובילה למעצרו המיידי של בן זוגה של אם הקורבן, עבריין מין מורשע שנידון בהמשך ליותר מ־70 שנות מאסר, ולחילוצה של הילדה (שכונתה "לוסי"). אך הדרך לשם הייתה רצופת מכשולים דיגיטליים.
החקירה, שנוהלה על ידי גרג סקווייר מיחידת העילית לפשעי רשת של ה־DHS, החלה בתמונות קשות של הילדה שהופצו בדארק-נט.
הפוגע הפגין תחכום דיגיטלי, הצפין את פעילותו ודאג למחוק כל מטא־דאטה או סממן מזהה מהתמונות. שקעי החשמל בחדר העידו כי מדובר באמריקה הצפונית, וספה ספציפית ברקע צמצמה את החיפוש לאזור מסוים בארצות הברית. עם זאת, רשימת הלקוחות שרכשו את הספה עמדה על כ־40,000 איש הפזורים על פני 29 מדינות.
במטרה לייעל את החיפוש, פנו החוקרים לפייסבוק וביקשו להשתמש בטכנולוגיית זיהוי הפנים של הפלטפורמה כדי לסרוק תמונות של משתמשים ולנסות לאתר את "לוסי".
החברה, על אף יכולותיה הטכנולוגיות העצומות, השיבה כי "אין לה את הכלים" לסייע. בהמשך נמסר ל־BBC כי מטעמי פרטיות החברה כפופה להליכים משפטיים ספציפיים. החוקרים הבינו שהטכנולוגיה לבדה לא תפתור את התיק.
כשהבינה המלאכותית נכשלה - מומחה ללבנים נכנס לתמונה
כשהאלגוריתמים נכשלו, החוקרים עברו לניתוח ויזואלי מדוקדק של כל פיקסל בתמונה - קלאסיקה של אוסינט. סקווייר הבחין בקיר לבנים חשוף בחדרה של הילדה, ופנה לאיגוד תעשיית הלבנים בארצות הברית. האיגוד חיבר אותו לג'ון הארפ, מומחה ותיק העוסק בבנייה משנת 1981.
הארפ זיהה מיד את הלבנה שבתמונה: דגם מודולרי בשם "Flaming Alamo", בעל גוון ורוד וציפוי פחם, שיוצר בין שנות ה־60 ל־80 בדרום־מערב ארצות הברית.
מעבר לזיהוי, הארפ סיפק תובנה פיזית קריטית ששברה את הסטטיסטיקה הדיגיטלית: "לבנים הן כבדות מאוד, ולכן הן לעולם לא מגיעות רחוק ממקום הייצור".
כלל האצבע הזה שינה את כל מערך הנתונים של החוקרים. הם הצליבו את רשימת רוכשי הספה עם רדיוס של 160 קילומטרים בלבד ממפעל הלבנים. באחת, מאגר של 40,000 חשודים הצטמצם ל־50 אנשים בלבד.
הצלבת נתונים, איתור פיזי וחילוץ דרמטי
מנקודה זו, החקירה עברה לסריקה ממוקדת של רשתות חברתיות. בפייסבוק אותרה לבסוף תמונה של "לוסי" לצד אישה מבוגרת. כדי להימנע ממעקב פיזי שעלול היה להתריע את העבריין, החוקרים השתמשו שוב במומחה הלבנים.
הם שלחו לו תמונות (שחלקן נאספו משירותי מיפוי רחוב) של חזיתות הבתים שבהם התגוררה האישה לאורך השנים. הארפ אישר איזה מהבתים נבנה בתקופה שבה לבני ה־"Flaming Alamo" היו בשימוש, אף על פי שהלבנים הוסתרו בתוך הבית.
הצלבה סופית מול מאגרי המידע המדינתיים אישרה את זהות הדיירים, וסוכני ה־DHS פשטו על הבית וחילצו את הילדה תוך שעות ספורות.
תיעוד נדיר של גבולות הטכנולוגיה
התחקיר המלא, שמוצג בסרט התיעודי "Infiltrados na Dark Web" של צוות BBC Eye Investigations יחד עם BBC News Brasil (וצוטט בהרחבה ב־A Gazeta), מדגיש מסר ברור: בעידן שבו עבריינים משתמשים בהצפנה מתקדמת וברשתות אפלות כדי להסתתר, הפתרון לא תמיד מגיע מאלגוריתם מורכב, אלא משילוב קפדני של כריית נתונים עם מומחיות אנושית בעולם האמיתי.
כיום, "לוסי" כבר אישה בשנות ה־20 לחייה, ומגדירה את החילוץ הטכנולוגי־אנושי הזה כ"תפילה שנענתה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו