התביעה שהגישה חברת ראפטט (Raftt) נגד ויז (Wiz) רחוקה מלהיות עוד סכסוך עסקי רגיל. היא מציירת, לפחות לפי כתב התביעה, סיפור יוצא דופן: מהלך מתוכנן, ציני וקונספירטיבי, שבו מייסדי סטארט-אפ צעיר ויוניקורן ענק חברו יחד כדי להעביר צוות וטכנולוגיה מחברה אחת לאחרת - מבלי לשלם תמורה לחברה עצמה או למשקיעיה.
גם אם בית המשפט יכריע לבסוף אחרת, כתב התביעה מציג הצצה נדירה לצד פחות זוהר של תעשיית ההייטק. מדובר בעולם שבו מאחורי תמונות היח"צ המחויכות, לחיצות הידיים והסיפורים על מליונרים שנוסעים לעבודה באופניים מתנהלים לעיתים מאבקים אכזריים, יזמים שהפנו עורף למי שהאמין בהם ויוניקורן יהיר שבגד, לכאורה, בערכים הבסיסיים שעליהם מושתתת הסטארט-אפ ניישן.
מי היא התובעת?
התובעת הרשמית היא חברת ראפטט. במובן העסקי, כמעט שלא נותר ממנה דבר. מייסדיה ועובדיה עזבו, אין לה פעילות מסחרית, והיא למעשה קליפה תאגידית ריקה. בפועל, מי שעומד מאחורי התביעה הם המשקיעים של ראפטט - אלה שהאמינו בחזון של המייסדים בתחילת הדרך, השקיעו מיליוני דולרים בסיכון גבוה, ונשארו בסופו של דבר בלי כל תגמול על השקעתם.
ראפטט הוקמה בשנת 2020 על ידי גל שרף ורועי ירחי, במטרה לפתח כלים מתקדמים לעולם הפיתוח. כבר בתחילת דרכה הצליחה לגייס כחמישה מיליון דולר מקרנות אלף ו-Cardumen לפי שווי של 16 מיליון דולר - סכום חריג לסבב סיד.
בשנים הראשונות הכול נראה מבטיח. החברה צמחה, המוצר התקדם, ואפילו היו לקוחות והכנסות. לקראת סוף 2023, כשהכסף בקופה הלך ואזל, ניצבה ראפטט בצומת מוכר לכל סטארט-אפ צעיר. גיוס הון נוסף, מכירה לחברה גדולה או סגירה. על פניו, בידי ראפטט היו קלפים חזקים. המייסדים היו אופטימיים ודיווחו למשקיעים כי מתנהלים מגעים עם שמות גדולים כמו מיקרוסופט, אמזון, ובאופן אירוני במיוחד, גם גוגל עצמה.
ואז, במפתיע, המייסדים הודיעו למשקיעים כי המגעים לא הבשילו, הכסף אזל וכי החברה מפסיקה את פעילותה. במקביל, הם הודיעו כי הם עוברים לעבוד בוויז. מבחינת המשקיעים, זו נראתה כמו עוד אפיזודה כואבת אך מוכרת בעולם ההייטק. חברה צעירה שלא הצליחה לשרוד עד לאקזיט.
לאחר העזיבה נותר למשקיעים נכס אחד בלבד - הקניין הרוחני של ראפטט. זו הייתה אמורה להיות הדרך היחידה להשיב חלק קטן מההשקעה והסיכון שנלקחו. ואז, כך טוענת התביעה, המשקיעים גילו כי גם הנכס האחרון שנותר בידיהם כבר איננו באמת. שלכאורה, הקניין הרוחני של ראפטט עבר בפועל, יחד עם המייסדים והעובדים, היישר אל תוך מוצריה של ויז.
מי הם הנתבעים?
במרכז הפרשה ניצבים שני מייסדי ראפטט - גל שרף ורועי ירחי. השניים הכירו עוד בשירותם הצבאי ביחידות מודיעין, ובהמשך פנו לקריירות טכנולוגיות מרשימות. כשהקימו את ראפטט, הם נתפסו כצמד יזמים מבטיח במיוחד, בדיוק הפרופיל שמשקיעי הון-סיכון אוהבים לראות.
האמון בינם לבין המשקיעים היה מלא, והם קיבלו יד חופשית לנהל את החברה, לבנות צוות ולהוביל את הפיתוח. אלא שלפי כתב התביעה, ברגע המכריע ביותר בחיי החברה, האמון הזה נשבר. בעוד כלפי המשקיעים הוצג מצג של חיפוש רוכש או משקיע חדש, מאחורי הקלעים נוהלו לכאורה מגעים אינטנסיביים עם חברת ויז - במטרה להעביר אליה את כל צוות ראפטט כיחידה אורגנית אחת.
ויז אינה מופיעה בתביעה כצד שלישי תמים, אלא כנתבעת מרכזית. לפי הטענות, החברה הייתה שותפה פעילה במהלך כולו. היא ניהלה מגעים ישירים עם המייסדים מאחורי גבם של המשקיעים, גיבשה איתם מתווה להעברת העובדים, ושילמה להם תגמולים אישיים משמעותיים.
"הקונספירציה"
מה שבולט במיוחד בכתב התביעה הוא התמונה שהוא מצייר. לא סכסוך עסקי רגיל, אלא מהלך מתוכנן ומוסתר. לפי גרסת ראפטט, המניע לכאורה היה פשוט - רצון של המייסדים לעבור לוויז יחד עם כל הצוות והטכנולוגיה, אבל לעשות זאת מחוץ למסגרת של רכישה מסודרת, כך שהתמורה לא תשולם לחברה ולמשקיעיה אלא ישירות אליהם.
התביעה טוענת כי בזמן שהמייסדים עדכנו את הדירקטוריון שהם פועלים להצלת החברה, התנהלו במקביל מגעים אינטנסיביים עם ויז מאחורי גבם של המשקיעים. לפי כתב התביעה, ויז שילמה למייסדים ולעובדים הטבות אישיות בהיקף של כ-15 מיליון דולר במזומן ובאופציות, סכומים שלא דווחו במלואם לדירקטוריון, בעוד שלחברה עצמה לא שולמה כל תמורה.
מימד מרכזי ומטריד במיוחד בתביעה נוגע לסוגיית הראיות. לפי הנטען, לאחר שהמשקיעים החלו להעלות שאלות על נסיבות המעבר לוויז, אחד ממייסדי ראפטט, גל שרף, נכנס לשרתי החברה ומחק מאות הודעות דוא"ל הקשורות למגעים שנוהלו עם ויז. ההודעות, כך נטען, שוחזרו מאוחר יותר ממערכות הגיבוי, והן חושפות תיאומים מפורטים שנוהלו מאחורי גבם של הדירקטוריון והמשקיעים.
ניסיון המחיקה הזה מצטייר בכתב התביעה כצעד מודע שנועד להעלים ראיות, מהלך שעלול לשאת לא רק השלכות אזרחיות חמורות, אלא גם נופך פלילי, לכאורה. מבחינת התובעים, מדובר באחת האינדיקציות החזקות לכך שלא מדובר בטעות עסקית תמימה, אלא בניסיון מכוון להסתיר את מהות העסקה האמיתית.
האקדח המעשן
אם יש מרכיב אחד בפרשה שמעמיד את הנתבעים בעמדה המביכה ביותר, אלה דווקא החגיגות הפומביות. בדצמבר 2023, מיד לאחר שעובדי ראפטט עברו לוויז, החלה החברה לפרסם הודעות רשמיות על "רכישת ראפטט". בתקשורת הופיעו כותרות חגיגיות, ראיונות עם בכירים, פוסטים ברשתות חברתיות ודיווחים על עסקה בשווי עשרות מיליוני דולרים.
כלפי חוץ זה נראה כמו עוד אקזיט נוצץ. חברה צעירה שנבלעת ביוניקורן ישראלי מצליח. רק שלפי כתב התביעה, בזמן שהציבור שמע על "רכישה אסטרטגית", למשקיעים של ראפטט סופר סיפור אחר לגמרי. של חברה שנסגרת בלי כל תמורה.
וזה בדיוק מה שהופך את הפרק הזה לכל כך בעייתי עבור ויז והמייסדים. כאשר נשאלו בזמנו על ידי המשקיעים מדוע מוצג המהלך בתקשורת כרכישה, המייסדים פטרו זאת כלא יותר מ"דברי רהב שיווקיים", ניסוחים חופשיים שנועדו להציג את סגירת ראפטט באור חיובי. אלא שההסבר הזה מעורר סימני שאלה כבדים. מדוע חברה בסדר הגודל של ויז, עם מערך משפטי מסודר, תבחר להשתמש שוב ושוב במונח "רכישה" אם לא התבצעה כזו בפועל?
הסתירה בין החגיגה הפומבית לבין מה שסופר למשקיעים, היא אחד היסודות המרכזיים שעליהם נשענת התביעה, והיא, לטענת ראפטט, חושפת את אופיו האמיתי של המהלך.
לב התביעה
בלב הסכסוך עומדת השאלה מה עלה בגורל הטכנולוגיה שפיתחה ראפטט, והאם היא מצאה את דרכה אל תוך מוצר הדגל החדש של ויז.
ראפטט פיתחה פלטפורמה מתקדמת לעולם הפיתוח, שנועדה לאפשר למפתחים לבדוק קוד בזמן אמת בתוך סביבות ענן וירטואליות, במקום תהליכי בדיקה איטיים ומסורבלים. במילים פשוטות - מערכת שמייעלת דרמטית את עבודת המפתחים, מאפשרת שיתוף פעולה מהיר ומזהה בעיות כבר בשלבים מוקדמים.
ויז, לעומת זאת, צמחה כחברת אבטחת ענן. אך בספטמבר 2024 - פחות משנה לאחר שכל צוות ראפטט עבר אליה, השיקה מוצר חדש בשם Wiz Code, המיועד למפתחים ומבצע ניתוח מתקדם של קוד בתוך סביבות הפיתוח.
לפי התביעה, Wiz Code מבצע פעולות הדומות באופן מהותי ליכולות שפיתחה ראפטט: סריקה ומיפוי קוד, זיהוי בעיות בזמן אמת ושילוב עמוק בתהליכי העבודה של מפתחים. ראפטט טוענת כי פרק הזמן הקצר בין מעבר הצוות להשקת המוצר, מדצמבר 2023 לספטמבר 2024, מצביע על כך שהמוצר החדש נשען על טכנולוגיה שהובאה מבחוץ, ולא פותחה מאפס בתוך ויז.
מדובר בטענה מורכבת להוכחה, שכן היא מחייבת השוואות טכנולוגיות מעמיקות. אך אם תתקבל, ההשלכות עלולות להיות דרמטיות: לא רק פיצוי כספי, אלא איום ממשי על אחד ממוצרי הליבה של ויז.
הפטנט - הראיה הכתובה
במאי 2024, חודשים ספורים לאחר מעבר צוות ראפטט לוויז, הוגשה על ידי ויז בקשת פטנט בארה"ב. במסמך מופיעים כממציאים שרף וירחי לצד מהנדסים נוספים שעבדו בחברה. לפי התביעה, מהות הפטנט מתארת בדיוק את סוג היכולות שעליהן התבססה ראפטט. מערכת לניתוח קוד בתוך סביבות ענן, המזהה בעיות בזמן אמת ומספקת תובנות למפתחים. מבחינת ראפטט, מדובר בהצהרה כתובה שלפיה טכנולוגיה שפותחה אצלה מוצגת כעת כקניינה של ויז.
גם ציר הזמנים מעורר סימני שאלה. צוות שעובר בדצמבר 2023, בקשת פטנט במאי 2024, והשקת Wiz Code בספטמבר 2024. עבור התביעה, הרצף הזה רחוק מלהיות מקרי.
למשמעות המשפטית של פטנט יש כאן משקל מיוחד. בניגוד לטענות כלליות על "דמיון בין מוצרים", פטנט הוא מסמך רשמי ומפורט המצהיר על בעלות על טכנולוגיה ספציפית. לכן, עצם קיומו מהווה, לטענת ראפטט, ראיה ישירה לכך שהטכנולוגיה עברה בפועל לוויז.
הטענות הללו מתחזקות לנוכח התבטאויות פומביות של בכירי ויז עצמם. סמנכ"ל הטכנולוגיות ומייסד החברה, עמי לוטבק, אמר בראיון ל"גיקטיים": "זו רכישה אסטרטגית… המטרה של ויז היא לקחת את הידע והמוצר הקיים של ראפט ולהפוך אותו תוך כמה חודשים למוצר ש-Wiz יכולה להציע". מבחינת התביעה, הציטוטים הם כמעט הודאה מפורשת בכך שהטכנולוגיה של ראפטט שימשה בסיס לפיתוח Wiz Code.
נקודה נוספת שמודגשת היא עיתוי הפרסום. בקשות פטנט מתפרסמות לציבור רק 18 חודשים לאחר הגשתן. המשמעות היא שהמשקיעים של ראפטט כלל לא ידעו במשך תקופה ארוכה שקיים מסמך רשמי הטוען לבעלות של ויז על טכנולוגיה שלטענתם הייתה שלהם.
עבור ראפטט, זה היה רגע של "גילוי מאוחר". בזמן שניסו למכור את הקניין הרוחני שנותר בידיהם, התברר להם שלפי מסמכי הפטנט - הטכנולוגיה כבר מוצגת כנכס של חברה אחרת. אם הטענות הללו יוכחו, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת. לא רק פיצויים משמעותיים, אלא גם שאלות יסוד לגבי הזכויות על Wiz Code ואולי אף על עצם זכותה של ויז להמשיך לשווק אותו.
ואין מדובר בעוד פיצ'ר זניח בפורטפוליו של ויז. Wiz Code הוא אחד ממוצרי הדגל של החברה, והתביעה עשויה לטעון כי השקתו ב-2024 הייתה גורם מרכזי בזינוק בשווי של ויז - מהצעת הרכישה הראשונית של גוגל בסך כ-23 מיליארד דולר, ועד לעסקה הסופית בהיקף של כ-32 מיליארד דולר.
הצל מעל לסיפור ההצלחה הגדול בהייטק הישראלי
בסופו של דבר, הדרך של ראפטט לניצחון משפטי אינה פשוטה. בבית המשפט יהיה עליה להוכיח שני דברים מרכזיים. שהמעבר לוויז היה למעשה עסקה מוסווית שבוצעה מאחורי גבם של המשקיעים, וש-Wiz Code מבוסס בפועל על הקניין הרוחני שפיתחה. הוכחות מסוג זה, במיוחד בעולם הטכנולוגי, הן מורכבות ודורשות ניתוחים מעמיקים וראיות חד-משמעיות.
ויז מצידה מיהרה להגיב וטענה כי מדובר ב"שיטת מצליח" הנובעת מקנאה בהצלחתה. אלא שכתב התביעה מציג תמונה מפורטת בהרבה. מסמכים, ציטוטים, לוחות זמנים ובקשת פטנט שמעלים שאלות מהותיות.
באולם בית המשפט, טענות כלליות על קנאה לא יספיקו. שם תידרש החברה לתת תשובות ענייניות ומבוססות יותר. ואם הטענות יתבררו כנכונות, הדבר עלול להטיל צל כבד על אחד מסיפורי ההצלחה המזהירים ביותר של ההייטק הישראלי, ועל האנשים שעמדו מאחוריו והפכו בשנים האחרונות כמעט לגיבורי תרבות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו