בשנת 1913, כאשר השופט האמריקני לואיס ברנדייס טבע את הביטוי "אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר", הוא לא העלה מן סתם על דעתו שבעתיד הדרך היעילה ביותר לשמור על שקיפות וחופש מידע תהיה רשת האינטרנט, שמחברת בין אנשים, רעיונות ומידע - ושמניעת הגישה החופשית אליה משולה כיום לחסימת קרני השמש עצמן.
במובן מסוים, זה בדיוק מה שעושות הרשויות באיראן בימים האחרונים. על פי דיווחים רבים, הן לא הסתפקו רק בהשבתה כמעט מוחלטת של האינטרנט במדינה מאז יום חמישי בשבוע שעבר, אלא גם נקטו צעדים לשבש את הגישה לשירות האינטרנט הלווייני סטארלינק, כחלק מניסיון לדכא את גל המחאות ההמוני ששוטף את איראן.
"האינטרנט הוא כלי חיוני במיוחד במדינות טוטליטריות, שבהן השלטון שולט באמצעי התקשורת ומגביל את חופש הביטוי", אמר השבוע בראיון עמיר ראשידי, מנהל אבטחה וזכויות דיגיטליות בארגון זכויות האדם האיראני Miaan, שאמר כי גם שיחות סלולאריות לטלפונים במדינה שובשו. "עבור אזרחים החיים תחת משטרים כאלה, האינטרנט מאפשר תקשורת ישירה ועצמאית בינם לבין עצמם, שיתוף חוויות בזמן אמת, וחשיפה למידע אמין שאינו עובר סינון או תעמולה ממשלתית. חשיבות זו מתחדדת באירועים של מחאה או מהומות פוליטיות, כאשר השלטון מנסה למנוע זרימת מידע באמצעות חסימות יזומות של הרשת".
הפעולות של המשטר בטהרן אכן הקטינו את רמת החיבוריות במדינה לרמה של אחוזים ספורים בלבד - ולעתים אף פחות מזה. כך, ספקית תשתיות האינטרנט הבינלאומית קלאודפלייר דיווחה ברשת X כי תעבורת האינטרנט באיראן צנחה לרמה של "אפס בפועל", מה שמסמן השבתה מוחלטת. אתרים ממשלתיים ופרו-ממשלתיים פועלים באופן סדיר למדי ברשת וברשתות חברתיות, אך כל פעילות אחרת שובשה קשות.
זו לא הפעם הראשונה שמדינה חוסמת את האינטרנט מסיבות פוליטיות. הנשיא חוסני מובארק חסם את האינטרנט במצרים למשך שישה ימים במהלך מחאות כיכר תחריר ב-2011, והטליבאן כיבה את האינטרנט באפגניסטן למשך 48 שעות בספטמבר 2025, כדי "לרסן חוסר מוסריות" במדינה. אולם, על פי כל קנה מידה רמת ההשבתה של זרימת המידע באיראן היא חסרת תקדים וחמורה הרבה יותר מבחינת עוצמת ואורכה.
דמויות תרבותיות איראניות בולטות, כמו במאי הקולנוע ג'עפר פאנאהי ומוחמד רוסולוף, הגדירו את חסימת האינטרנט כ"כלי דיכוי בוטה", שמטרתו להסתיר את האלימות המופעלת נגד המפגינים ולנתק אותם מהעולם החיצון וקראו לקהילה הבינלאומית לפעול להבטחת גישה למידע חיוני.
בנוסף, להשבתת האינטרנט באיראן יש גם מחיר כלכלי כבד. סיימון מיליאנו, ראש מחקר בארגון ניטור המידע Top10VPN, אמר לאתר פורבס כי "ההחשכה המוחלטת הזאת גובה מחיר מדהים - 1.56 מיליון דולר נשחקים מהכלכלה האיראנית בכל שעה שבמהלכה האינטרנט מושבת". לפי פרסומים, בגלל הפגיעה באינטרנט, הפעילות הכלכלית של חברות רבות נפגעה וגם אזרחים באיראן לא יכולים לבצע עסקאות אשראי, למשוך מזומן מכספומטים או לנהל את ההשקעות שלהם.
מאסק בשירות המפגינים
ביום ראשון, אמר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לעיתונאים על סיפון המטוס הנשיאותי: "ייתכן שנעזור להפעיל את האינטרנט באיראן. נדבר עם אילון מאסק, כי כידוע הוא טוב מאוד בדברים מהסוג הזה. יש לו חברה טובה מאוד ואני הולך להתקשר אליו ברגע שאסיים לדבר איתכם".
מערכת סטארלינק, המופעלת על ידי חברת SpaceX של מאסק, מספקת אינטרנט מהיר באמצעות רשת לוויינים ושימשה בעבר משתמשים במדינות שונות בתקופות של הגבלות על רשת האינטרנט בידי משטרים דיקטטוריים. למרות שהשירות אינו פועל באופן רשמי במדינה, טרמינלים של סטארלינק הוברחו פנימה ומשמשים פעילים, עיתונאים ועסקים המבקשים גישה חופשית לרשת.
מומחים מעריכים שכמה עשרות אלפי טרמינלים של סטארלינק פועלים כיום באיראן, כאשר חלקם משמשים כעת להעברת סרטונים, תמונות ודיווחים על המחאות למרות הסיכון הכרוך בכך. גורמים רשמיים באיראן לא אישרו בפומבי שהם פועלים נגד השירות הלווייני. עם זאת, אחרי המלחמה עם ישראל, איראן קבעה ב"חוק נגד ריגול" איסור על שימוש ללא הרשאה בסטארלינק ובשירותי אינטרנט לווייניים אחרים. החוק קובע עונש של 6 חודשים עד שנתיים מאסר על שימוש אישי, ושימוש המקושר לריגול יכול להגיע לעונש מוות.
נעזרים בטכנולוגיה סינית?
על פי עדויות, איראן משבשת את הפעלת סטארלינק באמצעות הפרעה לאותות GPS ואותות לוויין ישירים. מכשירי סטארלינק זקוקים לאותות GPS כדי למקם את עצמם ביחס למערך הלוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ. ההפרעה לאותות אלה פוגעת ביכולתם להתחבר באופן יעיל.
ראשידי מארגון Miaan דיווח על ירידה של כ-30% בחבילות המידע הנשלחות על ידי מכשירי סטארלינק מאז יום חמישי. באזורים מסוימים באיראן, הירידה הגיעה אף ל-80%. "אני מאמין שהממשלה האיראנית עושה משהו מעבר להפרעת GPS, בדומה למה שרוסיה ניסתה לעשות לסטארלינק באוקראינה", הוא אמר והעלה השערה כי שלטון האייתוללות נעזר לשם כך במומחים רוסיים וסיניים.
כזכור, רוסיה השתמשה בהרחבה בשיבוש GPS במבצעים צבאיים מאז 2014, במיוחד באוקראינה, ואילו סין הדגימה יכולות שיבוש בהיקף גדול באמצעות תרגילי לוחמה אלקטרונית.
אולם, לפי דיווחים שונים הרשויות לא מסתפקות בפעילות דיגיטלית וכוחות הביטחון עוברות בין בתים כדי להחרים צלחות לוויין, שמאפשרות קליטת ערוצים זרים ואף ניטרלו מצלמות אבטחה שממוקמות בבתים פרטיים ומתעדות את הנעשה ברחובות הסמוכים. מהדי יחיאנג'אד, מומחה לטכנולוגיית אינטרנט, כתב ב-X: "כוחות הביטחון מסיירים באופן שיטתי בשכונות ובאזורים מסחריים ומחפשים תמונות במצלמות פרטיות. אנשים צריכים לאחסן מיד כל קובץ חשוב בצורה מאובטחת ולמחוק את הזיכרון של המצלמות".
עד מתי תימשך ההחשכה הזאת? על פי כל הסימנים, הפתרון לניתוק הדיגיטלי לא יגיע לפני שהמהפכה של תושבי איראן תוכרע לכאן או לכאן. "זה עשוי להיות משהו לטווח ארוך מאוד", אמר דאג מדורי, מומחה אמריקני לתשתיות אינטרנט בראיון ל"גארדיאן" הבריטי. "אני עוסק בתחום הזה כבר הרבה זמן ואני חושב שזה הולך להיות אחד האירועים הגדולים ביותר שאי פעם ראינו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו