בחלק הראשון של סדרת התחזיות הטכנולוגיות לקראת 2026, התמקדנו בחזית הטכנולוגית המרכזית: עליית סוכני ה-AI האוטונומיים, המעבר ממודלים שיודעים לשוחח למערכות שיודעות לפעול, והאתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית בפני חברות וצוותי אבטחה. אולם, המהפכה הטכנולוגית של 2026 לא תוגבל רק לתחום ה-AI המרכזי - היא עומדת לשנות את פניהן של תעשיות שלמות, מהמסורתיות ביותר ועד החדשניות.
בחלק השני של הסדרה, אנו מציגים תחזיות נוספות של שמונה מומחים מהטק הישראלי, המתמקדות במגמות רוחביות שיעצבו את השוק: מ"שנת ה-Data Fabric" שתיצור את התשתית לבינה מלאכותית חזקה, דרך פריצת הדרך של הפוד-טק הישראלי לייצור תעשייתי בהיקפים משמעותיים, ועד ההבנה שטכנולוגיה כבר אינה רק עניין של חברות, אלא כלי מרכזי במאבק הגיאופוליטי על עוצמה והשפעה. המכנה המשותף: הטכנולוגיה לא תהיה עוד "כלי עזר" - היא הופכת לשותף אסטרטגי מלא.
מערכות מידע: הטכנולוגיה הופכת להיות השותף האסטרטגי
גלית רשף, סמנכ"לית שיווק, NESS
שנת 2026 תסמן את המעבר המכריע של ארגונים משלב הניסוי והטעייה ב-Generative AI להטמעה חוצת ארגון ומניבת ערך בליבת העסקים. אם בשנתיים האחרונות ראינו ארגונים "משחקים" בטכנולוגיה, כעת אנו רואים אימוץ של סוכני AI אוטונומיים ואוטומטיים המשתלבים בתהליכי קבלת החלטות בזמן אמת והופכים לחלק בלתי נפרד משרשרת הערך הארגונית.
המפתח להצלחה זו טמון בשינוי התפיסה לגבי דאטה. אנו מבינים כיום, ש- AI חזק המניב תוצאות טובות, תלוי בנתונים האיכותיים המזינים אותו. לכן, שנת 2026 תהיה שנת ה-"Data Fabric" - יצירת רשת נתונים אחודה, נקייה ומונגשת ומאפשרת למידה עמוקה על בסיס מידע פנים-ארגוני מאובטח ואיכותי.
כל זה קורה על גבי תשתיות ענן היברידיות ורב-ענניות (Multi-Cloud). הענן הוא כבר לא יעד להגירה, אלא המנוע שמאפשר את הגמישות והסקלאביליות הנדרשת להרצת מודלים כבדים. עם זאת, המעבר המסיבי לענן והשימוש הגובר ב-AI מייצרים משטח תקיפה חדש ומורכב המחייב סטנדרטים חדשים של הגנה.
לכן, בעולמות הסייבר אנו נראה התפתחות משמעותית של "AI vs AI". ככל שהתוקפים משתמשים בכלים אוטונומיים ליצירת מתקפות מתוחכמות, כך מערכי ההגנה עוברים למודל של Cyber Resilience אקטיבי, מערכות שמזהות, חוסמות ומשקמות תשתיות באופן עצמאי תוך שברירי שנייה.
ב-NESS אנו רואים ב-2026 את השנה שבה הטכנולוגיה מפסיקה להיות כלי עזר ואמצעי, והופכת להיות השותף האסטרטגי המוביל צמיחה עבור כל גוף עסקי בארגון. אנו ממליצים לארגונים שרוצים לרתום את העובדים והמנהלים למהפכת ה-AI, להקים "ארגז חול" ארגוני, מרחב טכנולוגי בטוח ומזמין שבו יכולים לשחק עם כלי AI, לטעות ולהתנסות ללא חשש לפגיעה במערכות הארגוניות. כל זה, כמובן תחת רגולציה והנחיות אבטחת מידע ארגוניות.
לצד מרחב ההתנסות, חשוב להשקיע בהדרכות ייעודיות למנהלים ולעובדים, כאלה שמפשטות את פערי הידע, מפתחות אוריינות AI ומייצרות מיומנות עבודה חדשה שתלווה אותם ביום-יום. כשמאפשרים לאנשים גם לחקור טכנולוגיה וגם לקבל את הידע והמסגרת המקצועית הנכונים, הם הופכים לחלק בלתי נפרד מגישת ה-Human-in-the-loop. הם פחות חוששים מהשינוי, ויותר מובילים אותו כשותפים מלאים בעיצוב העתיד הדיגיטלי של החברה.
פוד-טק: מעבר לייצור תעשייתי בהיקפים משמעותיים
יקי ינאי, מנכ"ל פלורי
תעשיית המזון והפוד-טק ניצבת היום מול אתגר מערכתי: כיצד לייצר מזון בכמויות גדולות ובצורה יעילה יותר, תוך הפחתת תלות בתנאי הגידול ובמשאבי טבע מוגבלים.
הפתרונות קיימים במעבדה, אך האתגר המרכזי בתחילת 2026 הוא יכולת המעבר לייצור תעשייתי בהיקפים משמעותיים באמצעות ביוריאקטורים וטכנולוגיות ייצור מתקדמות. זהו שלב קריטי בכל הנוגע לעלות, ליציבות, לאיכות ולאפשרות לספק מזון נגיש לצרכן הרחב. הצלחה בו תסמן מפנה משמעותי בדרך למסחור רחב של מזון מתורבת, וכן של רכיבים שישמשו כחומרי גלם לתעשיית המזון הגלובלית.
מנקודת מבט ישראלית, לאחר שנתיים של האטה ואתגרי שוק שנבעו מחוסר ודאות מקומית ועולמית, אנו רואים בחודשים האחרונים התחדשות של עניין, אמון ושיתופי פעולה עם תעשיית המזון הבינלאומית. חברות פוד-טק ישראליות חוזרות למרכז השיח ומצליחות להתקדם משלב פיתוח ראשוני לשותפויות אסטרטגיות שמטרתן ייצור מסחרי.
אם המגמה תימשך, 2026 עשויה להיות השנה שבה החדשנות הישראלית בענף תעבור ליישום רחב, ותוכיח את יכולתה להשפיע באופן ממשי על שרשרת אספקת המזון העולמית.
פינטק: עלולים לפתור ביעילות רבה את הבעיה הלא נכונה
מוטי אליאב, מנכ"ל INTUIT ישראל
אנחנו נכנסים כעת לעידן של בינה מלאכותית שיודעת לפעול - לתכנן, לבצע משימות מורכבות בעולם הפיזי והדיגיטלי, ולתקן את עצמה תוך כדי תנועה.
הצירוף של סוכני ה-AI עם מגמת ה-Vibe Coding, שבה המכונה לא רק כותבת את הקוד, אלא גם יודעת להריץ אותו ולבדוק אותו, יוצרת מצב חסר תקדים שבו הקוד הופך לקומודיטי (מוצר נסחר), והיכולת "לגרום לדברים לקרות" הופכת נחלת הכלל. עבור תעשיית הטק מדובר במהפכה של ממש.
אך האם המעבר הזה מייתר את המהנדסים? לאו דווקא. כפי שאני רואה זאת, ה-AI יודע לקודד, אבל הוא לא יודע למה ולצורך איזו מטרה. סוכני ה-AI החדשים יהיו חרוצים ויעילים, אבל ללא "כוכב צפון" ברור וללא יד מכוונת שמבינה את הבעיה העסקית לעומקה, הם עלולים לפתור ביעילות רבה את הבעיה הלא נכונה.
השפעת ה-AI על השוק לא תימדד בכמות הקוד שנכתוב, אלא ביכולת שלנו לנהל את הכלים הללו. המהנדס החדש לא נדרש להיות רק טכנולוג מבריק, אלא ארכיטקט של משמעות: כזה שיודע לשאול, לחקור, ולוודא שהטכנולוגיה משרתת צורך אמיתי. בעידן שבו ה-AI עושה את העבודה השחורה של הביצוע, שלוש התכונות האנושיות - הבנת הבעיה, סקרנות ויכולת תקשורת - הן אלו שיעשו את ההבדל בין מתכנת לבין מוביל אמיתי.
סייבר: הקאמבק של אבטחת נקודות הקצה
עמית אסרף, מנכ"ל ומייסד-משותף של KOI
בתחום הסייבר אנחנו צפויים לראות ב-2026 את הקאמבק של אבטחת נקודות הקצה. במשך שנים אמרו שהכל עובר לענן המאובטח ושהמחשב האישי כבר לא משנה, אבל בשנה הקרובה אנחנו נבין שהדלת לארגון נשארה פתוחה לרווחה ושבפועל רוב הפריצות מתחילות במקום הכי מוכר - המחשב והטלפון של העובד. הסיבה לכך היא שהעבודה של עובד, דווקא בעידן הענן, דורשת הורדה של שלל אפליקציות ספריות קוד, ותוספים שמותקנים בלחיצה (לדוגמה, VPN, כלי AI לסיכום פגישות, או הרחבות לכתיבת קוד). זה אמנם מאוד נוח, אבל זה גם נקודת תורפה מהותית ופתח לתוקפים.
האתגר החדש שארגונים מתמודדים איתו הוא לא רק הווירוסים הקלאסיים, אלא "תוכנות צד ג'" שמגיעות מחנויות אפליקציות רשמיות וציבוריות ומבקשות הרשאות נרחבות כמו גישה לקבצים, הקלטת מסך, או התממשקות ל-AI הארגוני. ברגע שנתת לתוכנה כזו גישה - התוקף נמצא דה פקטו בתוך המערכת וחשוף לכל מה שהעובד חשוף אליו.
לכן, ב-2026, אבטחת נקודות קצה חוזרת, אבל בגרסה מודרנית: ארגונים עתידים להשקיע פחות באנטי-וירוס שמאט את המחשב ומאוד ריאקטיבי, ויותר בניהול חכם של מה מותר להתקין ומה לא, דירוג סיכון, וחסימה אוטומטית של התקנות חשודות לפני שהנזק קורה, כי בסוף אי אפשר להגן על מה שלא רואים.
קריפטו: השוק ממשיך להתבגר
יובל רואש, מנכ״ל ביטס אוף גולד
שנת 2025 הייתה שנה משמעותית ומלאה בשיאים עבור שוק הקריפטו, בעיקר בזכות המשך ההשתלבות בלב המערכת הכלכלית. שוק המטבעות הדיגיטליים ביסס את עצמו כנכס לגיטימי ולא רק ככלי ספקולטיבי. יותר משתמשים, יותר הון ויותר שימושים אמיתיים נכנסו למערכת.
במהלך השנה נרשמה התקדמות רגולטורית חשובה באירופה ובארה״ב עם כניסת ממשל טראמפ, שיצרה ודאות גדולה יותר לשחקנים ולמשקיעים. סטייבלקוינס, המטבעות היציבים, שהם מטבעות דיגיטליים שערכם מוצמד לסחורה, נכס פיננסי או מטבעות כמו אירו, דולר וכד׳, קיבלו מסגרת ברורה יותר, וראינו יותר שיתופי פעולה בין חברות קריפטו למוסדות פיננסיים מסורתיים. במקביל, גופים מוסדיים הרחיבו חשיפה דרך מוצרים מפוקחים, תשתיות מסחר ושירותי קסטודי, שחיזקו את אמון השוק לטווח הארוך.
גם בצד הטכנולוגי נרשמה התקדמות. תשתיות בלוקצ’יין הפכו מהירות, יעילות וידידותיות יותר, מה שאפשר הרחבת שימושים מעבר למסחר כמו תשלומים, העברות בינלאומיות, וטוקניזציה של נכסים פיננסיים. השנה גם התחדדה עוד יותר ההבנה שאבטחה וניהול סיכונים הם לא תוספת, אלא בסיס הכרחי לפעילות.
לקראת 2026, השוק ממשיך להתבגר ואנחנו רואים זאת גם בשוק הישראלי, שמאמץ מטבעות נוספים מלבד ביטקוין ואתריום. סטייבלקוינס גם כאן בישראל צפויים להוביל אימוץ רחב יותר בעולם הפיננסי, והמשך הבהירות הרגולטורית צפויה להמשיך ולהקל על המשתמשים בישראלהזרים הון מוסדי נוסף. האתגר של השוק יהיה בשמירה על חדשנות לצד יציבות ואמון המשקיעים.
AI: הלקוחות ישלמו על תוצאות
אריאל כץ, מנכ״ל Sisense
אם 2025 היתה השנה שבה סוכנים התפוצצו - בעיקר מחשיבות עצמית - 2026 תהיה השנה שבה הם יעמדו למבחן אמיתי. כמעט בכל שיחה עם הנהלה של חברה אני שומע וריאציה של אותו משפט: "קנינו יכולת - ואז גילינו שקנינו גם עוד הרבה עבודה". כי היום, "לקנות AI" עדיין אומר לחבר רכיבים, ליישר נתונים, להגדיר סמנטיקה, לאמת פלטים, לתקן טעויות, ואז לנסות להפוך דמו למשהו תפעולי. הנטל הזה עובר ללקוח - והוא הסיבה שהרבה פרויקטים נתקעים לפני פרודקשן.
ב-2026 זה ישתנה. השוק יעבור מרכישה של רכיבי AI לרכישה של תוצאות מדידות - שירותים מנוהלים שמתחייבים לתוצאה. המנצחים יציעו "'שירות כתוצאה" (Outcome-as-a-Service). פשוט למשתמש, מתוחכם מתחת למכסה. הספק לוקח בעלות על כל השרשרת - הזרימה, האינטגרציה, הסמנטיקה, האימות, וה"מייל האחרון".
הלקוחות לא ישלמו על טוקנים ולא על סוכנים. הם ישלמו על תוצאות עסקיות ועל ודאות: הכנסות ששוחזרו, הונאות שנמנעו, תזרים שהתייצב, אנומליות שנפתרו, וזמני החלטה שהתקצרו בפועל.
וזה גם המסר שלי לספקי טכנולוגיה ב-2026: הפסיקו לשנע טכנולוגיה ללקוחות שלכם. התחילו לדלוור להם ודאות.
"Ask your data anything" הייתה הסיסמה של 2025. ב-2026, ארגונים יפנימו אמת פשוטה: שפה טבעית לא מתקנת נתונים שבורים. מהירות מחשוב לא פותרת משמעות לא מוגדרת. מחשוב זול לא מיישר מדדים סותרים. אי אפשר לפרמפט את הדרך החוצה מכאוס סמנטי. כל עמודה מעורפלת, כל טרנספורמציה לא מתועדת, וכל הגדרה סותרת הופכים לסדק שדרכו AI נשבר. מודלים לא הוזים במקרה; הם הוזים כשהם נאלצים לנחש.
שפה טבעית יכולה להיות אמינה רק על דאטה מנוהל ומיושר סמנטית - עם בהירות, intent, lineage וממשל. דיוק הופך לדרישת סף. אמון הופך למשהו שמהנדסים בקפדנות, לא למשהו שמקווים לו. המסר חד: תקנו משמעות קודם. AI עובד רק כשהנתונים שלכם עובדים.
הוצאה לאור: לפרק את המודל הישן
יהודה ניב, מנכ"ל Spines ומייסד ספרי ניב
תעשיית ההוצאת הספרים נתפסה בעשורים האחרונים כעולם מסורתי, שמתקשה להדביק את קצב ההייטק עם תהליכים ידניים, זמני ביצוע ארוכים, עלויות גבוהות וחסמי כניסה משמעותיים.
אולם, כמו בתחומים רבים אחרים, גם כאן הבינה המלאכותית משנה את חוקי המשחק. שנת 2026 צפויה להיות נקודת מפנה, שבה ענף ההוצאה לאור מאמץ, סופסוף, דנ"א של סטארט-אפ.
בינה מלאכותית, אוטומציה ודאטה מחלחלות כיום לכל שכבה בשרשרת הערך עם מערכות AI לתרגום, אלגוריתמים לאופטימיזציית עיצוב ותמחור, ניתוח דאטה של התנהגות קוראים, ושיווק מבוסס ביצועים בדומה לעולמות התוכנה והמסחר האלקטרוני. מה שפעם היה תהליך ליניארי ואיטי עם עבודה ידנית רבה, הופך לפלטפורמה טכנולוגית סקיילבילית, עם זמן הפקה קצר משמעותית ומודלים עסקיים חדשים לחלוטין.
המהפכה הזו אינה רק טכנולוגית, אלא מבנית. במשך עשרות שנים, עולם ההוצאה לאור היה סגור יחסית, עם מו"לים ששימשו כשומרי סף והכריעו אילו קולות יישמעו ואילו יישארו מחוץ למשחק. הבינה המלאכותית מתחילה לפרק את המודל הישן: היא מנגישה לסופרים כלים שבעבר היו שמורים למערכות גדולות ויקרות, ומאפשרת הפצה מהירה בקנה מידה גלובלי.
בדומה למה שקרה בעולם הווידאו עם יוטיוב, הכוח עובר בהדרגה מהגורם המחליט אל הפלטפורמה - ומהפלטפורמה אל הקוראים עצמם. במקום שמעטים יחליטו מי ראוי, השוק והקהל הם שיכריעו. זו דמוקרטיזציה אמיתית.
ב-2026, הוצאה לאור כבר לא תהיה רק תרבות, אלא תשתית טכנולוגית שמאפשרת לרעיונות לנוע מהר יותר, רחוק יותר, ובצורה הוגנת יותר. בעידן שבו טקסט הוא כוח, AI הוא לא האיום - הוא המאיץ.
חדשנות: טכנולוגיה הפכה לכלי גאופוליטי
יעל מזוז הרפז, סמנכ"לית מדיניות רשות החדשנות
"בשנת 2026 החדשנות הטכנולוגית כבר לא תפעל רק לפי חוקי השוק, אלא תהיה מרכיב מרכזי במאבק הגלובלי על עוצמה, השפעה ומעמד בין מדינות.
טכנולוגיה הפכה לכלי גאופוליטי והממשלות מעורבות היום בעיצוב הזירה הרבה יותר מאי פעם: הן משקיעות סכומי עתק, מציבות רגולציה, יוצרות חסמי סחר ומגבשות גושים טכנולוגיים.
כל אלה משנים מן היסוד את הדרך שבה חברות מפתחות, מגייסות ופועלות בשווקים בינלאומיים.
בתחומים כמו בינה מלאכותית, קוונטום וטכנולוגיות עמוקות נוספות נראה המשך האצה של השקעות, אך לצד זאת גם עלייה במורכבות.
עבור חברות ישראליות, שפועלות מטבען בזירה גלובלית, היכולת לנווט בין שיקולים טכנולוגיים, עסקיים ומדינתיים תהיה קריטית להצלחה.
במקביל, חסמי הכניסה להקמת סטרטאפים ימשיכו לרדת - בינה מלאכותית גנרטיבית תמשיך להפוך תהליכים מורכבים לפשוטים ונגישים יותר ויאפשרו לסטארטאפים להתקדם מהר יותר לשוק.
יחד עם זאת, עוצמתם של תאגידי הטכנולוגיה הגדולים תמשיך לגדול, בין היתר בשל הצורך בהשקעות עתק בכדי להגיע לחזית הטכנולוגית.
המסקנה ברורה: מדינות שיידעו לאמץ טכנולוגיה, להשקיע בה ולשלב בין עידוד חדשנות, מדיניות מדויקת ויישום נרחב, הן אלו שיובילו את הכלכלה העולמית בעשור הקרוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו