"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
סם אלטמן, טסלה והמרוץ לרובוט האנושי המושלם
הרובוט האנושי NEO הוא לא רק מוצר חדש • אנחנו חוזים ברגע שבו קו הגבול בין העולם הדיגיטלי לפיזי מתחיל להיטשטש • השאלה היא כבר לא האם יהיה לנו עוזר רובוטי, אלא מי ייצר את "מערכת ההפעלה" של העולם הפיזי
הרובוט NEO. צילום: יח"ץ

סם אלטמן, טסלה והמרוץ לרובוט האנושי המושלם

הרובוט האנושי NEO הוא לא רק מוצר חדש • אנחנו חוזים ברגע שבו קו הגבול בין העולם הדיגיטלי לפיזי מתחיל להיטשטש • השאלה היא כבר לא האם יהיה לנו עוזר רובוטי, אלא מי ייצר את "מערכת ההפעלה" של העולם הפיזי

גיא נתן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

משהו גדול קרה לאחרונה, כמעט בלי ששמנו לב. הרחק מאור הזרקורים של ענקיות הטק, חברת 1X Technologies, שילוב נורווגי-אמריקני, הכריזה על NEO - רובוט הומנואידי שמבטיח ללכת, לדבר, להרים, להקשיב וללמוד. אך אל תטעו, לא מדובר בעוד צעצוע טכנולוגי או הדגמת מעבדה. זו יריית הפתיחה הרשמית בקרב על הגביע הקדוש הבא של עולם הטכנולוגיה: "בינה מלאכותית מגולמת" (Embodied AI).

ההכרזה הזאת היא לא סיפור על חברת חומרה קטנה; היא חושפת את קצה הקרחון של מרוץ חימוש אסטרטגי. מאחורי 1X Technologies עומדים, בין היתר, OpenAI (החברה שהביאה לנו את ChatGPT) וקרן הענק טייגר גלובל. ההשקעה הזו מסמנת את הכיוון: המוח של הבינה המלאכותית, שעד כה חי בענן, מחפש נואשות גוף פיזי.

לא רק פקודות, אלא הקשר

על פניו, NEO מרשים הנדסית. בגובה 1.65 מטר ומשקל של 30 קילוגרם בלבד, הוא בנוי לפעול בבטחה בסביבה אנושית. פריצת הדרך, לדברי החברה, היא במערכת ההנעה: לא מנועים רובוטיים קשיחים, אלא "שרירים מלאכותיים" המדמים את פעולת הגידים האנושיים. התוצאה היא תנועה עדינה, שקטה וטבעית יותר.

אבל החומרה היא רק הקליפה. הליבה היא המוח. NEO לא מתוכנת לבצע משימה ספציפית, כמו רובוט תעשייתי בפס ייצור. הוא פועל על בסיס רשתות נוירונים ולומד מתוך התבוננות ואינטראקציה, בדומה לאופן שבו מודלי שפה לומדים מטקסט. הוא מבין דיבור טבעי, מזהה חפצים, מפרש הקשרים ואמור ללמוד את הרגלי המשתמש. בפעם הראשונה, הבינה המלאכותית אינה רק מוח אנליטי בענן, אלא גוף שרואה, שומע ונוגע בעולם האמיתי.

קרב הטיטאנים על העולם הפיזי

NEO אולי נשמע כמו מדע בדיוני, אבל הוא לא לבד במערכה. השוק הזה רותח. טסלה, עם פרויקט "אופטימוס" השאפתני של אילון מאסק, שואפת לשלב רובוטים בפסי הייצור שלה ואולי יום אחד גם בבתים. במקביל, הסטארט-אפ Figure AI גייס לאחרונה 675 מיליון דולר לפי שווי של 2.6 מיליארד דולר, עם רשימת משקיעים שקוראת כמו "מי ומי" בעמק הסיליקון: מיקרוסופט, אנבידיה, ג'ף בזוס, ו-OpenAI.

המעורבות הכפולה של OpenAI (גם ב-1X וגם ב-Figure) חושפת את האסטרטגיה: סם אלטמן מבין שהשלב הבא של AI הוא לא רק לכתוב מיילים טוב יותר. השלב הבא הוא לתת ל-AI "סוכנות" (Agency) בעולם הפיזי - את היכולת לפעול. אם האייפון שם את האינטרנט בכיס שלנו, הרובוט ההומנואידי ישים את הבינה המלאכותית בסלון שלנו, במפעל, ובבתי האבות.

המודל הכלכלי של המהפכה

איך נרכוש רובוט כזה? 1X לא מכוונת למכירה חד-פעמית. החברה מדברת על מודל של "רובוט כשירות" (RaaS - Robot as a Service). המחיר ההתחלתי, שעומד על כ-20 אלף דולר ליחידה, פחות רלוונטי מהתכנון להציע את NEO במנוי חודשי של פחות מ-500 דולר.

המספר הזה אינו מקרי. הוא מציב את NEO בתחרות ישירה לא מול גאדג'טים אחרים, אלא מול שוק העבודה. במדינות רבות הסובלות ממחסור בידיים עובדות ומעלויות העסקה גבוהות, רובוט שעולה 500 דולר בחודש ויכול לבצע משימות בסיסיות (ניקיון, סידור, סיוע לוגיסטי או טיפול סיעודי) הופך פתאום לא רק לאפשרי, אלא לכדאי כלכלית.

המהפכה לא תתחיל בבתים פרטיים, אלא במחסנים לוגיסטיים, בתי חולים, מוסדות סיעוד וקווי ייצור קלים. משם, ככל שהטכנולוגיה תוזל והיכולות ישתפרו, הדרך לסלון תהיה קצרה.

הקפיצה האמיתית: למידת-צי

הנקודה המטלטלת ביותר היא קצב הלמידה. אבולוציה אנושית נמדדת בדורות. רובוט הומנואידי לומד בזמן אמת. כאשר רובוט NEO אחד ילמד משימה חדשה – נניח, לקפל כביסה או להכין קפה מסוג מסוים – הידע הזה לא יישאר אצלו. הוא יועלה לענן וישותף מיידית עם כל שאר הרובוטים ב"צי" (Fleet Learning).

במקום עשרות שנים של ניסוי וטעייה, אנו עומדים בפני שיפור אקספוננציאלי. הבינה המלאכותית יכולה להשתפר מיום ליום, עדכון גרסה אחרי עדכון גרסה. המחשבה הזו כמעט בלתי נתפסת.

אנחנו לא רק עדים להשקה של מוצר חדש. אנחנו חוזים ברגע שבו קו הגבול בין העולם הדיגיטלי לפיזי מתחיל להיטשטש. השאלה היא כבר לאהאםיהיה לנו עוזר רובוטי, אלאמיייצר את "מערכת ההפעלה" של העולם הפיזי, וכיצד נרגיש כשהיא תביט בנו בחזרה בעיניים ותשאל: "איך עבר עליך היום?".

הכותב הוא בעלים של חברת גיא נתן ומנהל את קרן הגידורValley

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...