ב-2021, כאשר גוגל ואמזון ניהלו משא ומתן על חוזה מחשוב ענן משמעותי עם ממשלת ישראל, הן נתקלו בדרישה יוצאת דופן: להסכים למנגנון סודי שכונה "מנגנון הקריצה".
כעת, דיווח בעיתון הבריטי ה"גרדיאן" חושף מסמכים שדלפו ושמראים כיצד שתי חברות הענקים הטכנולוגיות הסכימו לסדרת תנאים חריגים בעסקה בשווי 1.2 מיליארד דולר, במסגרת פרויקט "נימבוס".
לפי המסמכים שנחשפו במסגרת חקירה משותפת של העיתון הבריטי "הגרדיאן", עם אתרי השמאל הקיצוני הישראלים "972+" ו"שיחה מקומית", המנגנון נועד לאפשר לישראל לקבל התרעה סמויה כאשר גוגל או אמזון נאלצות למסור נתונים אודותיה לרשויות חוקרות זרות - גם כאשר הן מחויבות משפטית לשמור על סודיות מוחלטת.
העיתון קושר את הפרטים החדשים לפרשת ביטול השימוש של יחידה 8200 של צה"ל בשירותי הענן של מיקרוסופט, שפורסמה בספטמבר 2025.
"מנגנון הקריצה"
על פי הדיווח, ישראל חששה שנתונים ממשלתיים ביטחוניים המאוחסנים בשרתי הענן של החברות עלולים להימסר לרשויות משפט זרות במסגרת חקירות על פעילותיה.
חברות טכנולוגיה גדולות, כולל גוגל ואמזון, נדרשות בדרך כלל לשתף פעולה עם בקשות מרשויות אכיפת החוק במדינות שונות, לעיתים תוך חובת סודיות מוחלטת.
הפתרון שנמצא, לפי הפרסום, הוא מנגנון תשלומים מקודד. לפי התנאים המפורטים במסמכים, כאשר אחת החברות נאלצת למסור מידע ישראלי לרשויות זרות ומחויבת לשמור על סודיות, עליה לשלוח לממשלת ישראל תשלום בסכום שמתאים לקידומת הטלפון הבינלאומית של המדינה הרלוונטית.
לדוגמה: אם הרשויות האמריקניות (קידומת +1) מקבלות נתונים, החברה תשלם 1,000 שקלים. אם הרשויות האיטלקיות (קידומת +39) מקבלות מידע, התשלום יהיה 3,900 שקל. במקרים שבהם החברות מחליטות שאאי אפשר לרמוז לשם המדינה, הן ישלמו 100,000 שקל.
לפי המסמכים, התשלום חייב להתבצע תוך 24 שעות ממסירת המידע.
"חכם אבל מסוכן"
מומחים משפטיים הגדירו את הסדר זה כיוצא דופן ופוטנציאלית בעייתי. "זה נראה חכם למדי, אבל זה מסוכן", אמר בכיר בטחוני אמריקני לשעבר. "אם ממשלת ארה"ב או בית משפט יבינו זאת, אני לא חושב שהם יהיו אוהדים במיוחד", הוסיף עורך דין אמריקני שעבד בעבר ברשויות החוק במדינה.
מומחים אחרים תיארו את המנגנון כ"פתרון יצירתי" שעשוי לעמוד בלשון החוק אך לא ברוחו. המסמכים הישראליים מציינים כי הדרישות מגוגל ואמזון "עלולות להתנגש" עם החוק האמריקני, והחברות יצטרכו לבחור בין "הפרת החוזה או הפרת חובותיהן המשפטיות".
מגבלות על הפסקת שירות
בנוסף למנגנון ההתרעה, המסמכים שפורסמו חושפים שישראל הכניסה לחוזה תנאים המגבילים את יכולתן של החברות להפסיק או להגביל את השירות. לפי התנאים, גוגל ואמזון אינן יכולות להפסיק את גישת ישראל לטכנולוגיה שלהן, אפילו אם ימצא שישראל הפרה את תנאי השימוש שלהן.
לפי הדיווח, תנאים אלו נועדו למנוע מצב שבו חברות הענן יכפפו את עצמן ללחץ של עובדים, בעלי מניות או קבוצות זכויות אדם, או צווים משפטיים במדינות אירופיות שונות. המסמכים מציינים כי ישראל רשאית להשתמש בכל שירות המותר על פי החוק הישראלי, בלי מגבלה על סוג המידע - כולל נתונים צבאיים ומודיעיניים.
החוזה זוכה לביקורת בשנתיים האחרונות (כולל בקרב עובדי ענקיות הטכנולוגיה) בשל תפקידו במלחמת חרבות ברזל. במהלך הלחימה בעזה, צה"ל הסתמך במידה רבה על ספקי ענן לאחסון וניתוח כמויות גדולות של מידע ונתוני מודיעין.
התנאים עומדים בניגוד לפעולה שנקטה מיקרוסופט בחודש שעבר, כאשר היא השעתה את גישת צה"ל לטכנולוגיה ששימשה להפעלת מערכת מעקב המוני אחר שיחות טלפון של פלשתינים. מיקרוסופט, שהתחרתה על חוזה נימבוס אך הפסידה, סירבה לקבל חלק מהדרישות הישראליות, כך לפי מקורות המכירים את המשא ומתן.
לפי מקורות מודיעיניים שציטט "הגרדיאן", צה"ל תכנן להעביר את הנתונים שהיו מאוחסנים אצל מיקרוסופט לשירותי AWS של אמזון.
תגובות הצדדים
גוגל ואמזון הכחישו שהן עוקפות התחייבויות משפטיות. "הרעיון שאנחנו נתחמק מהחובות המשפטיות שלנו כלפי ממשלת ארה"ב כחברה אמריקאית, או בכל מדינה אחרת, הוא שגוי לחלוטין", אמר דובר גוגל. דובר אמזון הוסיף: "אין לנו תהליכים שנועדו לעקוף את חובות הסודיות שלנו בנוגע לצווים משפטיים מחייבים".
דובר משרד האוצר אמר ל"גרדיאן": "הטענה שישראל מכריחה חברות להפר את החוק היא חסרת בסיס". הדובר הוסיף כי גוגל ואמזון "מחויבות בהתחייבויות חוזיות מחמירות המגנות על האינטרסים החיוניים של ישראל", אך סירב לחשוף את התנאים הפרטיים של העסקה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו