מיקרוסופט הודיעה היום (חמישי) כי היא מנתקת את יחידת 8200 מצה"ל מחלק משירותי הענן והבינה המלאכותית שלה, זאת לאחר חשיפת הגרדיאן הבריטי, שקיבל מידע מאתרי השמאל הישראליים "972+" ו"שיחה מקומית" לפיו היחידה השתמשה בפלטפורמת Azure של ענקית הטכנולוגיה לאחסון וניתוח מיליוני שיחות טלפון של פלשתינים בעזה וביהודה ושומרון. אחרי בדיקה פנימית, החברה קבעה כי מדובר בהפרת תנאי השימוש שלה והדגישה כי "מיקרוסופט לא מספקת טכנולוגיה שמאפשרת מעקב המוני אחרי אזרחים".
צה"ל ומשרד הביטחון עובדים עם מיקרוסופט כבר שנים רבות - לא רק בתחום הענן, אלא גם במערכות מחשוב, תוכנה ארגונית, אבטחת סייבר וכלי פיתוח. מיקרוסופט גם מפעילה בישראל מרכזי פיתוח גדולים, חלקם קשורים גם לפתרונות ענן ובינה מלאכותית, כך שקיים קשר הדוק ברמה האסטרטגית בין הטק הישראלי, צה"ל (ובמיוחד יחידת 8200) והתאגיד האמריקני.
על פי פרסומים קודמים, בסוף 2021 נפגש מפקד יחידה 8200 אז, יוסי שריאל, עם מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, במטה החברה בסיאטל. מטרת הפגישה הייתה לקדם שיתוף פעולה להעברת כמויות אדירות של מידע מודיעיני רגיש, כולל הקלטות שיחות, לשרתי הענן של מיקרוסופט באירופה, בעיקר בהולנד ובאירלנד.פלטפורמת Azure, המספקת קיבולת אחסון עצומה, אפשרה ליחידה להתמודד עם האתגר של אחסון מידע בקנה מידה שלא היה אפשרי בשרתים הצבאיים הקיימים.
מה המשמעות בפועל של ההחלטה?
יחידת 8200 איבדה גישה ליכולות עיבוד נתונים ענקיות שהענן של מיקרוסופט העניק לה, כולל כלים מבוססי בינה מלאכותית.
אולם, גם לאחר החסימה של חלק מהשירותים, מיקרוסופט ממשיכה להיות ספק מרכזי לצה"ל. ההגבלות מתמקדות בעיקר ביכולות הענן והבינה המלאכותית ששימשו למעקב המוני.
לפי פרסומים קודמים, מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל גבר השימוש של צה"ל ביכולות ענן ובינה מלאכותית כדי להתמודד עם כמויות מידע עצומות: האזנות, מצלמות, רחפנים, לוויינים. היתרון של Azure היה לא רק אחסון, אלא יכולות עיבוד בזמן אמת ושימוש במודלים מתקדמים לזיהוי דפוסים, איתור יעדים וניתוח מסות של תקשורת.
המעבר לשימוש בשירותי ענן אחרים, כך לפי הערכות ל-Amazon Web Services, ידרוש זמן ומאמץ טכנולוגי, אך לא צפוי לשתק את יכולות האיסוף והמודיעין של היחידה.
בטווח הקצר עלולה להיווצר ירידה ביעילות ניתוח המידע המודיעיני, המשמש גם להכנת תקיפות בעזה.
אתגרים משפטיים ועסקיים
זהו המקרה הראשון שבו תאגיד טכנולוגיה אמריקני מנתק שירותים מצה"ל מאז תחילת הלחימה בעזה. ההחלטה נובעת מלחץ של עובדים, משקיעים וארגוני זכויות אדם על החברה, והיא מאותתת על רגישות הולכת וגוברת של חברות טכנולוגיה אמריקניות לשימושים צבאיים בשירותיהן.
העובדה שנתוני מודיעין רגישים הוחזקו בשרתי מיקרוסופט באירופה (הולנד) סיבכה עוד יותר את העניינים והעלתה שאלות משפטיות - הן מול האיחוד האירופי (רגולציית פרטיות GDPR) וגם מול שותפים אחרים.
השאלה הגדולה היא האם חברות נוספות - למשל אמזון או גוגל - יבחרו בעתיד להציב קווים אדומים דומים. אם כן, זה עלול לערער את ההסתמכות של מערכת הביטחון הישראלית על שחקניות טכנולוגיה מסחריות מערביות, הכפופות ללחצים פוליטיים, דעת קהל ולחוקי ארה"ב.
המודל הספרטני
סביר להניח שישראל תמצא חלופות טכנולוגיות לשירותי מיקרוסופט, אולם המהלך של ענקית הטכנולוגיה האמריקנית מעלה שאלות לגבי מידת התלות של צה"ל בתאגידי ענק זרים ובתשתיות ענן בינלאומיות לניהול מבצעי המודיעין והלחימה - ובמידה רבה מחזק את טיעוניו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בנאומו המפורסם מוקדם יותר החודש, אז דיבר על הצורך של ישראל ליצור משק אוטרקי בנושאי ביטחון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו