רס"ן במיל' יבגני זינרשיין ז"ל שירת כמפקד פלוגה בצנחנים ואחרי כ-300 ימי מילואים, נפל בגיל 43 בלבנון בדצמבר 2024 במהלך מלחמת "חרבות ברזל". זינרשיין עבד במשך 15 שנים בחברת הסייבר הישראלית ורוניס, שימש כראש קבוצת פיתוח תשתיות, והיה דמות משמעותית ומובילה בחברה.
לזכרו, יזמה החברה לאחרונה את "תוכנית המלגות וההתמחות ע"ש יבגני זינרשיין" המיועדת לסטודנטים וסטודנטיות שעזבו את ספסל הלימודים על מנת לתרום את חלקם במלחמת "חרבות ברזל".
במסגרת היוזמה, הקצתה החברה שבע משרות ייעודיות לסטודנטים וסטודנטיות מצטיינים במדעי המחשב, ששירתו בשירות קרבי משמעותי ושאין ברשותם ניסיון תעסוקתי קודם בתחום.
לוחמי ולוחמות המילואים השתלבו לאחרונה בעבודה בחברת ורוניס, מהמובילות בעולם בתחום המחקר והתגובה לאיומי סייבר. התפקידים כוללים עבודה עם מערכות מתקדמות, התמודדות עם אתגרי סייבר מורכבים והגנה על אלפי לקוחות ברחבי העולם.
סשה (אלכסנדרה) זינרשיין, אלמנתו של יבגני ז״ל: "זו יוזמה מרגשת וחשובה מאוד, שממשיכה את דרכו של יבגני בדרך של עשייה, לא רק במילים. המלגה מעניקה משמעות אמיתית להנצחה בכך שהיא מחברת בין מצוינות, תרומה למדינה ורוח השירות שאפיינה אותו כל כך.
"יבגני האמין בתמיכה בדור הצעיר ובכוח של לוחמים להוביל ולהשפיע גם באזרחות, והרעיון של לוחם מילואים שמביא את הערכים והיכולות שלו אל ההייטק הוא מדויק. אני בטוחה שהוא היה גאה לראות איך ורוניס בחרה להנציח אותו, דרך עידוד למידה, מצוינות ונתינה לאחרים".
"זה היה האירוע שבו יבגני נפל"
דביר, בן 26 מתל מונד, הוא אחד מהזוכים במלגה. הוא לומד מדעי המחשב באוניברסיטת רייכמן ומשרת כסגן מפקד פלוגה בגדוד חילוץ של פיקוד העורף. לצד לימודים מאתגרים ושירות מילואים פעיל, שכלל מאות ימי לחימה. "עשיתי 250 ימי מילואים, חלקם בלבנון עם סיירת צנחנים," הוא מספר. "באחד הימים היינו בפעילות, הפלוגה של יבגני ז"ל יצאה לסריקות בתוך ואדי בלבנון, ואנחנו נתנו להם תצפית באמצעות רחפנים שלנו. צפיתי בשידור מהרחפן, ופתאום ראינו עשן מתחיל לעלות מתוך הוואדי. הבנו מיד שמשהו לא טוב קורה שם. אחר כך התברר שזה היה האירוע שבו יבגני נפל, יחד עם שני חיילים נוספים שלו. זה היה רגע מאוד-מאוד קשה לראות את זה בעיניים שלך, אתה מבין שאנשים שם סיימו את החיים שלהם".
"אני לא יודע מה זה ללמוד בלי מלחמה ברקע", הוא אומר. "מצד אחד האוניברסיטה מתחשבת, אבל צריך משמעת עצמית גבוהה. גם באמצע שירות הייתי מתיישב ללמוד, כי ידעתי שאם לא אשמור על השגרה, לא אצליח לעמוד בקצב. בסוף הצלחתי לא לעכב את סיום התואר, ואני גאה בזה."
על תוכנית המלגות של ורוניס הוא למד כמעט במקרה: "ראיתי הודעה בקבוצת וואטסאפ שמרכזת משרות לסטודנטים למדעי המחשב. כבר באמצע שנה ב' חיפשתי מקום עבודה שיאפשר לי להתפתח בתחום, והערכים של ורוניס, במיוחד התמיכה במילואימניקים, דיברו אליי. ראיתי גם פוסט של חנוך דאום על החברה וזה רק חיזק את התחושה שמדובר במקום עם לב."
דביר כבר עובד כחודש בצוות הפיתוח של ורוניס ולדבריו חווה קליטה חמה: "מהרגע הראשון הרגשתי שזאת משפחה. מצד אחד, אני סטודנט ומתמחה, אבל מצד שני מתייחסים אליי כחבר צוות לכל דבר. זו תחושה מדהימה, ואני רואה את עצמי ממשיך שם לטווח הארוך."
"חשוב לי לומר תודה, לוורוניס כמובן וגם לאוניברסיטה. בזכות ההתחשבות שלהן אנחנו יכולים לשמור על שגרה, להמשיך להתקדם בלימודים ובקריירה, ולהרגיש שהשירות שלנו לא פוגע בנו, אלא להפך, עוזר לנו לצמוח. הלוואי שכל החברות בישראל ילמדו מזה", הוא מסכם.
"לזהות את הפוטנציאל והערך"
שיר, בת 24, במקור מחיפה וכיום ירושלמית, לומדת באוניברסיטה העברית לתואר דו-חוגי במדעי המחשב וסטטיסטיקה, מתחילה בקרוב את השנה השלישית.
לפני שש שנים התגייסה ליחידה מסווגת בחיל האוויר, שם שירתה כשלוש שנים ושימשה גם כחובשת קרבית. "זה היה תפקיד שטח, לא טכנולוגי, אבל תמיד ידעתי שבעתיד אני רוצה לעסוק בטכנולוגיה", היא מספרת. "עוד בתיכון נמשכתי לצד הריאלי, עשיתי 10 יחידות מחשבים ו-5 יחידות פיזיקה, אז המעבר ללימודי מדעי המחשב היה טבעי מבחינתי".
עם תחילת הלימודים היא מצאה את עצמה שוב במדים: "בהתחלה שובצתי בתאג"ד של חיל השריון בצפון. זה היה ממש עולם אחר, כי מעולם לא יצא לי לראות טנק מקרוב, ופתאום אני שם, בשטח, חלק מהצוות", היא נזכרת. "אחר כך חזרתי ליחידה שלי והשתתפתי בהרבה פעילויות ומבצעים, רובם מסווגים. זו הייתה שנה אינטנסיבית במיוחד וגם מאוד מערערת, כל הזמן יצאתי וחזרתי, עברתי בין שגרה ללחימה, והשתתפתי בפעילויות שאת אפילו לא יכולה לדבר עליהן".
את המלגות של ורוניס שיר גילתה דרך קבוצת וואטסאפ של מילואימניקים. "ראיתי את ההודעה, קראתי קצת על התוכנית והרגשתי שזה בדיוק המקום שאני רוצה להיות בו", היא אומרת. "מה שיפה בתוכנית זה שהיא לא מסתכלת רק על ממוצע ציונים או ניסיון תעסוקתי, אלא על מכלול האדם - על הערכים, האחריות והיכולות שנרכשות בשירות הצבאי ובחיים עצמם. במקצוע כמו שלנו רואים בבירור את היתרון של מי ששירתו ביחידות טכנולוגיות, לעומת אלה שמגיעים בלי ניסיון כזה, אבל דווקא להם התכנית מעניקה הזדמנות - לאנשים שעדיין אין להם ניסיון מקצועי, אבל יש להם תכונות כמו מחויבות, אחריות ויכולת חשיבה תחת לחץ, שהם לא פחות חשובים. היא יודעת לזהות את הפוטנציאל והערך המוסף שלהם, גם אם קורות החיים שלהם עוד לא נוצצים".
יקי פייטלסון, מייסד ומנכ״ל ורוניס": אנחנו מאמינים שלוחמים ולוחמות מביאים עימם מכלול נדיר של ערכים ויכולות - מחויבות, אחריות ויכולת תפקוד תחת לחץ, תכונות קריטיות בעולם הסייבר. תוכנית המלגות וההתמחות שלנו, נולדה מתוך ההבנה הזו ומתוך רצון לפתוח דלת אמיתית בפני מי שמשרתים את המדינה ומבקשים כעת לתרגם את הניסיון והערכים שלהם לקריירה טכנולוגית משמעותית.
"אנחנו רואים בכך שליחות, לייצר מסלול שמאפשר להם לצמוח, ללמוד ולהמשיך את מורשתו של יבגני ז"ל בעידוד הדור הבא של אנשי סייבר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו