בעולם שבו משבר בריאות הנפש נעשה עמוק ונרחב יותר עם כל יום שעובר, חסרונות המשאבים האנושיים והנגישות לטיפול בולטים ומדאיגים מתמיד. אל תוך הוואקום שביכולות האנושיות, מגיעה הבינה המלאכותית שמציעה פתרון חדשני ודרמטי - מענה מיידי, נגיש וזול שיכול לעיתים אפילו לזהות מצוקה לפני שהמטופל מצליח לקבל טיפול אנושי.
אך לצד התקוות הגלומות בטכנולוגיה, מסתתר סיכון ממשי שחשוב תמיד לזכור את קיומו ולרסן את השפעותיו השליליות והמסוכנות: בינה מלאכותית היא כלי עוצמתי שמיועד להקשיב, להרגיע ולהדריך, אך עלול בשימוש לא נכון או מבוקר לטעות, להגביר מצוקה ואף להפוך לשותף בטרגדיות שניתן היה למנוע. אז האם הבינה המלאכותית היא אכן בחזקת גלגל הצלה שיעזור בטיפול, או שהיא מהווה סיכון סמוי שעלול לערער את יסודות הטיפול הנפשי?
7 באוקטובר ועליית המצוקה הנפשית
מאז אירועי 7 באוקטובר, חלה בישראל עלייה משמעותית בפניות לשירותי בריאות הנפש. הפער בין הביקוש לטיפול לבין היכולת לספקו הולך וגדל בצורה מדאיגה וההמתנה הארוכה לטיפול מחריפה מצוקות ולעיתים מובילה למצב בו אנשים מוותרים על הטיפול או לא מגיעים אליו בזמן.
"מאז 7 באוקטובר אכן רואים עלייה חדה בפניות של אזרחים המבקשים טיפול נפשי ומצויים במצוקה קשה", מאשרת לנו בשיחה נופר מור, מנהלת תחומי איכות וחדשנות בעמותת "אנוש". "אנחנו כבר לא מתדיינים אם לשלב את הבינה המלאכותית בטיפול, אלא איך מיישמים את הטכנולוגיה הזו בצורה אחראית ומושכלת שתסייע להרחיב את היקף הטיפול - מבלי להחליף את האנושיות שהוא דורש".
מור מוסיפה ומסבירה כי הבינה המלאכותית יכולה לזהות סימנים מוקדמים של מצוקה, להציע מענה זמין ואישי ולהגיע לאוכלוסיות שקשה להגיע אליהן בטיפול הפיזי, אך יחד עם זאת היא מזהירה ומדגישה: "הבינה המלאכותית לא יכולה ולא צריכה להחליף את המטפל האנושי. היא לא מסוגלת לקרוא את שפת הגוף או את הניואנסים החברתיים והרגשיים שמרכיבים את תהליך הטיפול. הטכנולוגיה היא לא פתרון קסם, אלא כלי נוסף בארגז שצריך לדעת כיצד לעשות בו שימוש נכון ומושכל כדי להפיק ממנו את המיטב ובה בעת גם להיות מודעים למגבלות שלה".
למעשה, מור מדברת על הצורך ביצירת מסגרת ברורה ומבקשת להדגיש שוב כי לא מדובר בדיון שיש בו דיכוטומיה מוחלטת של "שחור או לבן": "זו לא מלחמה בין טוב לרע אלא שימוש מושכל בכלים. זו האחריות שלנו לפתח רגולציה רגישה ולנטר את השימוש כך שהטכנולוגיה תשרת את האדם ולא תהיה כזו שתחליף או תסכן אותו".
מעבר לים השילוב של הבינה המלאכותית מדובר ומתוקשר מאוד כבר כמה שנים. בארץ, לעומת זאת, מדובר בתחום שלומדים ועובדים על שילובו והטמעתו בתוך ולצד הפרקטיקות הטיפוליות המסורתיות. ולמרות זאת, ושלא במפתיע כשמדובר באומת ההייטק, החדשנות הישראלית בתחום משלבת מחקר, פיתוח יישומים וטיפוח הון אנושי עם שלל מיזמים, יוזמות, פיילוטים והמצאות טכנולוגיות מרתקות.
פלטפורמת Kai.ai היא דוגמה בולטת: היא פיתחה מערכת בינה מלאכותית שפועלת במעבדה ייעודית להתמודדות עם טראומה שמציעה מענה מיידי במקרי חירום עם תרגולי נשימה, ניטור רגשי ושיח תומך, והכל תחת פיקוח מקצועי. היוזמה ממחישה כיצד שילוב נכון ומבוקר של בינה מלאכותית יכול להקל על העומס במערכת ולהוות חיזוק למטפלים.
גם מוסדות אקדמיים ורפואיים מובילים, כמו אוניברסיטת חיפה והמרכז הרפואי איכילוב משקיעים במחקר והכשרה בטיפול פסיכו-טראומתי המשלב טכנולוגיות AI מתקדמות. השימוש בסימולציות AI באיכילוב למשל מהווה כלי לאימון מטפלים ולהרחבת מיומנויות טיפוליות בסביבה מבוקרת.
מעבר לזה, המערכת הכללית בישראל כוללת פרויקטים פורצי דרך כמו מערכת "טליאז" שהפחיתה באופן דרמטי את זמני ההמתנה לטיפולים פסיכיאטריים ואת פרויקט "משקפי נפש" שמשלב מציאות מדומה לטיפול רגשי לילדים ונוער.
תוכנית "מטפלים בנפש" של חברת טבע שנוסדה בעקבות אירועי אוקטובר, היא ניסיון רחב להכשיר אלפי מטפלים ומגיבים ראשוניים. "כשמדברים על התמודדות לאומית עם טראומה אי אפשר להסתמך רק על כוח אדם", מסבירה ירדן אברבנאל, מנהלת התוכנית: "הטכנולוגיה היא מנוע צמיחה משמעותי. היא מאפשרת להרחיב את היקף המענה, לייצר פתרונות חדשניים ולחבר בין טיפול אישי לשינוי ארגוני עמוק". גם האקסלרטור לחוסן ובריאות בשדרות מהווה מסגרת ייחודית שמכילה עשרות סטארטאפים הפועלים לתת מענה לאתגרים הנפשיים והחברתיים, עם חדשנות שמרחיבה את גבולות הטיפול הקונבנציונלי כולל פיתוחים לטיפול בדום נשימה בשינה בקרב נפגעי טראומה.
בין המיזמים הנוספים נמצא גם אפסנט מדיקל, מכשיר רפואי ייחודי לטיפול בהפרעת דום נשימה בשינה תופעה שנפוצה אצל כ-70 אחוזים מהמתמודדים עם פוסט טראומה. המכשיר מסייע למתמודדים לישון שינה רציפה, ארוכה ואיכותית ולהפחית סיוטים והתקפי חרדה. הטכנולוגיה מבוססת על מחקר ממכון ויצמן, שהראה כי ריחות נעימים במהלך השינה משפיעים לטובה על המוח. המכשיר מספק בכל בוקר דו"ח אישי המסכם את השינה, כך שהמטופל מבין איך עבר עליו הלילה וכיצד צפוי להיראות יומו.
פיתוח נוסף הוא מסיכה מיוחדת בשם NOMA שפיתחה חיה ריזל, בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים וקצינת נפגעים במילואים, במטרה לסייע לבעלה להתמודד עם הלם קרב שפיתח ב"חרבות ברזל". המסכה מיועדת לנפגעי פוסט טראומה ולכל מי שסובל מהפרעות שינה קשות ופועלת באמצעות זיהוי סימנים פיזיולוגיים שמעידים על סיוטים כגון דופק מואץ, זיעה ותנועות עיניים – ומפעילה תגובות מרגיעות בשלושה מישורים: רטט המדמה עיסוי עדין, תדרים קוליים מרגיעים וריחות ארומטיים לבחירה. בנוסף, חלקה הקדמי של המסכה מתקרר - פעולה שמסייעת להירדמות, במיוחד אצל מי שסובל מחרדה.
הכישלונות הטראגיים שמאירים זרקור
למרות ההצלחות והתקווה שהבינה המלאכותית מביאה עימה המציאות, בעיקר זו המתועדת בחו"ל, מזכירה שמהפכת ה-AI בטיפול הנפשי אינה נטולת סכנות. המקרים הטראגיים בארצות הברית, בהם שני נערים התאבדו לאחר אינטראקציה עם בוטים ועם מערכות AI בלתי מפוקחות מעוררים שאלה קריטית: איך מונעים מהטכנולוגיה להפוך מנכס למקור לפגיעה?
בהקשר הזה מור מבקשת להדגיש עד כמה חשוב להיזהר מליפול למלכודת של השלכת האשמה באופן אוטומטי על הטכנולוגיה. "הטכנולוגיה היא לא זו שהורגת", היא מבהירה. "זאת התלות והפעולה הלא מבוקרת. הדיון חייב לצאת מהגבולות המוחלטים של 'טוב מול רע' ולהגיע לשיח המבוסס על הבנה, אחריות ושימוש מושכל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו