ההייטק הישראלי מחליף מנועי צמיחה: העתיד הוא בדיפטק

הדוח השנתי של רשות החדשנות לשנת 2025 מציג את ההייטק הישראלי כמי שניצב בצומת דרכים .לאחר עשור של צמיחה מואצת, התמונה העולה מהנתונים היא מורכבת: לצד התאוששות בגיוסי הון (ישראל מדורגת כ"האב" החמישי בגודלו בעולם), שיא בעסקאות מיזוגים ורכישות וגידול בייצוא ההייטק (57.2% מכלל הייצוא), ניכר קיפאון מתמשך במדדי המאקרו ובפרט בקצב הצמיחה בתעסוקה, שירד לפחות מ-2% בשנה, וירידה חדה, של מעל 50% בתוך עשור, בהקמת סטארט-אפים חדשים.

עבור משקיעים ופרשנים המורגלים בנרטיב של צמיחה וגידול מתמשך, נתונים אלו עלולים לעורר דאגה. אולם, קריאה מעמיקה יותר מגלה כי אין מדובר במשבר, אלא בתהליך הכרחי של התבגרות. נראה שההייטק הישראלי מחליף מנועי צמיחה. הוא נפרד מתקופת ה"לייט-טק" של יישומי תוכנה ועובר במלוא הכוח אל עבר הדיפטק (DeepTech) - עולם של טכנולוגיות עמוקות, מורכבות ועתירות מו"פ.

הכסף החכם מזהה את הליבה הטכנולוגית של ישראל

אנחנו מצויים בפתחו של עידן חדש שבו הדיפטק הופך ליתרון הישראלי היחסי החדש, ולכן טוב עשתה רשות החדשנות שניתחה את ההייטק הישראלי על ידי קטגוריה אנליטית חדשה זו.

המעבר לדיפטק, המאופיין בדרישות הון משמעותיות, כוח אדם בעל תארים מתקדמים, זמן הגעה ארוך לשוק וחברות שמחזיקות בקניין רוחני משמעותי או כאלה הממסחרות חדשנות מחקרית אינו מקרי. הוא נובע משינוי באקלים ההשקעות הגלובלי, המעדיף כיום חברות בעלות "חפיר טכנולוגי" (Technological Moat) עמוק ומוכח - כלומר, יתרון המבטיח עמידות, צמיחה מתמשכת והגנה על הערך העסקי של החברות (באמצעות פטנטים, טכנולוגיה מקורית, אלגוריתם ייחודי וכדומה).

הדוח מצביע על כך שישראל כבר מובילה את המגמה. מאז 2019 גייסו חברות דיפטק ישראליות למעלה מ-28 מיליארד דולר - 36% מכלל גיוסי ההון בהייטק. נתון זה מציב את ישראל במקום הראשון בעולם מחוץ לארה"ב בגיוסי הון לדיפטק. זוהי עדות מובהקת לכך שהכסף החכם מזהה את הליבה הטכנולוגית האמיתית של ישראל.

במקום מאות סטארט-אפים קטנים בתחומי תוכנה ארגונית או פינטק רוויים, נוצרות פחות חברות, אך הן גדולות, ממוקדות יותר טכנולוגית ועמידות יותר לזעזועים

המשמעות היא שאפשר לראות בקיפאון בהקמת חברות חדשות גם תהליך סינון הכרחי. במקום מאות סטארט-אפים קטנים בתחומי תוכנה ארגונית או פינטק רוויים, נוצרות פחות חברות, אך הן גדולות, ממוקדות יותר טכנולוגית ועמידות יותר לזעזועים.

הצופן הביטחוני ומדעי החיים

אם כן, היכן ממוקמים מנועי הצמיחה החדש במסגרת הדיפטק? לדעתי, התשובה נמצאת בנקודות הליבה המאפיינות את יתרונה היחסי של ישראל בעולם - היכולות הביטחוניות והידע המדעי-אקדמי.

טכנולוגיות ביטחוניות אינן רק סקטור, אלא יתרון לאומי מובנה, שמגלם את השילוב הישראלי כל-כך של יכולות מבצעיות מוכחות, יזמות שצומחת מהשטח ויכולת רב-תחומית המשלבת ידע מעולמות מדעיים, הנדסיים ודיגיטליים.

בעולם גיאו-פוליטי בלתי יציב, המגדיל דרמטית את תקציבי הרכש הביטחוני, ישנה עלייה משמעותית בביקוש לפתרונות ישראלים בתחומים אלה שבהם לישראל יתרון אנושי וטכנולוגי נדיר.

נכון שישראל ניצבת לאחרונה מול איומי חרמות, אמברגו וביטול עסקאות ביטחוניות, אך אני סבורה שאירופה לא תוכל להרשות לעצמה לאורך זמן להסתדר ללא הפתרונות הייחודיים שמגיעים מישראל.

תחום אחר בעולם התוכן של דיפטק הוא תחום מדעי החיים, הכולל גם פארמה ומכשור רפואי, וכן הביו-קונברג'נס (Bio-Convergence) - תחום מולטי-דיסציפלינרי המשלב ביולוגיה עם תחומי טכנולוגיה, הנדסה ומדעים מדויקים.

על פי הדוח, אלו התחומים שבהם רשות החדשנות עצמה ממלאת את החסר שמשאיר השוק הפרטי ומשקיעה בהם כשליש מכלל השקעותיה הישירות.

לחזק את התשתיות, להגביר את זמינות ההון להשקעה

על אף ההתאוששות בגיוסי ההון לסטארט-אפים, הדוח חושף נקודת תורפה רצינית: ירידה חדה של 81% בגיוסי קרנות הון סיכון ישראליות בין 2022 ל-2024, יותר מאשר בארה"ב ובאירופה. נתון זה מעיד על הצורך לחזק את המוסדות הפיננסיים המקומיים שיממנו את עתיד הדיפטק, שכן השקעות אלה חיוניות לטכנולוגיות פורצות דרך.

במענה לאתגר זה, רשות החדשנות השיקה מסלול ייעודי חדש בקרן "יוזמה" לחיזוק קרנות דיפטק ומשקיעה בהקמת תשתיות טכנולוגיות מתקדמות, כגון מחשב-על לאימון מודלים גדולים.

עוצמת הדיפטק הישראלי טמונה גם במרקם של שיתופי פעולה בין הסקטורים השונים (ממשלתי, ציבורי, אקדמי ועסקי). מרקם זה מייצר ערך אסטרטגי לישראל ומייצב אותה כמוקד בין-לאומי של חדשנות.

ההייטק הישראלי עובר שינויים והתאמות, שמעידים על התבגרות ויציבות. הוא משיל את עורו כמפעל לייצור סטארט-אפים ועובר להתמקד בערך ובמומחיות הליבתית, שרק ישראל יכולה לספק - פיתוחים ביטחוניים ורפואיים רב-תחומיים, הדורשים משאבים גדולים, בעלי חוסן אסטרטגי ומוגנים על ידי פטנטים. זו האבולוציה ההכרחית שתשמר את מעמדה של ישראל כמובילה טכנולוגית עולמית גם בעשורים הבאים.

הכותבת היא מנכ"לית קבוצת לוצאטו