הייטק באור ובצל: שיא של כל הזמנים באקזיטים לצד ירידה בתעסוקה

דוח רשות החדשנות על מצב ההייטק הישראלי לשנת 2025 מציג תמונה מורכבת של ענף שמצד אחד שובר שיאים בעסקאות מיזוגים ומוביל בתחום הטכנולוגי ומצד שני נתון בעיצומו של קיפאון מבחינת תעסוקה.

הדוח, שהוכן בשיתוף עם החברה הבינלאומית Dealroom, חושף בין השאר כי ישראל נותרת במקום השני בעולם המערבי בהשקעות בחברות דיפטק, רק אחרי ארצות הברית.

"ענף ההייטק הישראלי נמצא בנקודת פיתול ומגמות מעורבות. מחד, אנו רואים עמידות יוצאת דופן במציאות גיאו־פוליטית וכלכלית מורכבת וחסרת תקדים למדינה שכלכלתה מבוססת טכנולוגיה ותעשייה מתקדמת", אומר ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות. "העמידות מתבטאת, בין השאר, בהתאוששות הגיוסים בסבבים מתקדמים ומיקומה הגבוה של ישראל בין מרכזי החדשנות העולמיים. מאידך, הנתונים מצביעים על מגמת האטה מדאיגה בתעסוקה וביזמות".

"2025 חושפת את סיפורו הכפול של ההייטק הישראלי: מחד, ישראל מתבססת כמרכז דיפטק עולמי, שני רק לארה"ב בעולם המערבי, עם יותר מ-1,500 חברות פעילות ונתח של מעל שליש מכלל ההון שהושקע בהייטק המקומי. הגיוסים המרשימים בתחומי הבינה המלאכותית והקוונטים ממקמים אותנו בשורה הראשונה של החדשנות העולמית", מוסיף דרור בין, מנכ"ל הרשות. "מאידך, הדוח מצביע על מגמות מטרידות: תוצר ההייטק נמצא בקיפאון זה שנתיים, מספר עובדי המו"פ מצטמצם, היקף היזמות החדשה נמוך בהשוואה לעשור הקודם וגיוסי קרנות ההון סיכון מתכווצים. אלה אינם נתונים שוליים, אלא אינדיקציה לסיכון שאנחנו מתייחסים אליה במלוא הרצינות".

"במקביל לכל זה, אנו רואים בעולם שינוי פרדיגמה: ממשלות משקיעות מאות מיליארדים, הופכות לשחקניות ישירות בטכנולוגיה ומעצבות שרשראות ערך לאומיות בתחומים כמו שבבים, AI ואנרגיה. ישראל חייבת להגיב לשינויים אלו כדי לא לאבד את יתרונה היחסי. זהו רגע מבחן: רק מהלך אסטרטגי רחב, המשלב מדיניות ציבורית עם השקעות פרטיות, יבטיח שההישגים של היום יהפכו לבסיס לצמיחה ולהובלה במרוץ שמגדיר את כלכלת העתיד", הוסיף בין. 

עליונות ישראלית בדיפטק

מנתוני הדוח עולה, כי בישראל פועלות כ-1,500 חברות דיפטק (DeepTech), שגייסו מאז 2019 יותר מ-28 מיליארד דולר - כ-35% מכלל ההון שגויס להייטק הישראלי. השווי המצטבר של חברות הדיפטק הפרטיות בישראל חצה את רף 178 מיליארד דולר, פי 15 מאשר לפני עשור.

התחומים הבולטים בדיפטק הישראלי כוללים בינה מלאכותית (11.9% מההשקעות), מכשור רפואי (15.3%), פארמה וביוטק (10.5%) ושבבים (9.8%). בתחום הסייבר, ישראל מובילה עם נתח של יותר מ-20% מההשקעות העולמיות בחברות דיפטק בתחום, ובמכשור רפואי ואגריטק היא מחזיקה בכ-10% מההשקעות העולמיות.

שנת שיא באקזיטים

כאשר שנת 2025 תגיע לסיומה, היא צפויה להיות שנת שיא של אקזיטים בהייטק הישראלי, בעיקר בעקבות עסקת הרכישה הגדולה ביותר בתולדות ההייטק הישראלי - רכישת Wiz על ידי גוגל בסכום של כ-32 מיליארד דולר. ב-2024 בוצעו למעלה מ-100 עסקאות מיזוג ורכישה של חברות הייטק ישראליות פרטיות בסכום של כ-12 מיליארדי דולרים.

בין האקזיטים הבולטים נוספים בשנתיים האחרונות: סייברארק, שנמכרה לפאלו אלטו סיסטמס תמורת 25 מיליארד דולר, Run AI שנמכרה לאנבידיה ב-700 מליון דולר, V-Wave שנמכרה לג'ונסון אנד ג'ונסון ב-600 מליון דולר, ו-Noname Security שנמכרה לאקמאי ב-450 מיליון דולר (לעומת זאת, בתחום הדיפטק נרשמו ב-2024 רק 17 אקזיטים, לעומת ממוצע של 28 בשנה בעשור האחרון).

קיפאון בתוצר וירידה בעובדי מו"פ

עם זאת, הדוח החדש מצביע על מגמות מדאיגות: תוצר ההייטק נותר כמעט ללא שינוי זה שנתיים ועומד על 17% מהתוצר הישראלי (כ-317 מיליארד שקל ב-2024). במחצית הראשונה של 2025 הועסקו בהייטק כ-403 אלף עובדים (11.5% מהמשק), עלייה קלה לעומת 391 אלף ב-2024, אך נרשמה ירידה של 6.5% במספר עובדי המו"פ - ליבת ההייטק.

קצב גידול התעסוקה ירד לפחות מ-2% בשנה מאז 2023, לעומת מעל 5% ברוב העשור הקודם. מבנה הייצוא מצביע על הישענות גוברת על שירותי תוכנה (72%) לעומת תעשיית ההייטק (28%), כאשר האחרונה נמצאת בסטגנציה כבר כעשור.

הנתונים מראים שב-2024 סיימו תואר מתקדם במקצועות הדיפטק כ-6,000 בוגרים - שליש מכלל בוגרי התארים המתקדמים. מתוכם כ-5,000 בוגרי תואר שני ו-1,000 בוגרי דוקטורט, כאשר שליש מהבוגרים במקצועות רפואה וביולוגיה וכ-20% במדעי המחשב.

משבר בקרנות הון סיכון הישראליות

הדוח מדגיש גם ירידה דרמטית של 80% בהון שגייסו קרנות הון סיכון ישראליות ב-2024 בהשוואה לשיא שנרשם ב-2022.

הירידה בישראל חדה יותר מאשר בארה"ב ובאירופה. גודל הקרן הממוצעת בישראל ירד מכ-90 מליון דולר בתקופות השיא ל-60-65 מליון דולר בלבד בשנים האחרונות. חלק ההשקעות המקומי בחברות דיפטק יורד מ-35% בשלבים מוקדמים ל-15% בלבד בשלבים מתקדמים.

בינה מלאכותית

בתחום הבינה המלאכותית, בישראל פועלות כ-2,200 חברות AI, מתוכן מעל 500 חברות דיפטק המתמחות בפיתוח טכנולוגיות AI מתקדמות. מתוכן, כ-140 חברות עוסקות בפיתוח תשתיות AI טהורות - פיתוח מודלים חדשים וכלים לניהול דאטה בעולמות הבינה המלאכותית.

בצד החיובי, הדוח מראה התאוששות בגיוסי סטארטאפים ישראליים, כשהרבעון השני של 2025 הוא הגבוה מאז 2022. ישראל נותרת במקום החמישי בעולם בגיוסי הון סיכון, עם 10.6 מיליארד דולר ב-2024. יצוא ההייטק הגיע ל-78 מיליארד דולר, המהווה 57% מכלל היצוא הישראלי - השיעור הגבוה ביותר שנמדד אי פעם.

הדוח מציין גם ירידה במספר סטארטאפים חדשים: ב-2024 קמו כ-500 סטארטאפים בלבד, לעומת יותר מאלף לפני עשור. 

"זו הפעם הראשונה שיש לנו נתונים, דאטה, על העוצמות והחוזקה של ישראל בעולמות הדיפטק", אומרת ל"ישראל היום" יעל מזוז, סמנכ"לית מדיניות ברשות החדשנות.

"לעובדה שחברה גלובלית ענקית מחליטה לרכוש חברה ישראלית, לשים עשרות מיליארדי דולרים בישראל, יש אימפקט גדול מאוד", מסבירה מזוז. "אין משקיע הון סיכון בעולם שלא שמע על עסקת Wiz. זה מראה על הבעת אמון של מנהלים הכי בכירים בעמק הסיליקון בישראל בעיצומה של התקופה המאתגרת הזאת".

"נתון בעייתי במובן זה היא הירידה בהשקעות של קרנות הון-סיכון ישראליות, משום שלקרנות הישראליות יש מרכיב חשוב בשרשרת הערך - ההשקעות בתחילת הדרך, ההיכרות עם היזמים", מציינת מזוז. "זה אזור מאוד מדאיג מבחינתנו".

מה הסיכונים של התרכזות יתר בסייבר ותוכנה ארגונית?

"זה מעיד על החוזק האדיר של התחומים האלו בישראל, אבל גם מייצר סיכון - כי שמים כל הביצים בסל אחד", מזהירה מזוז. "מגמה נוספת שמעוררת חשש היא הריכוזיות הגוברת: שלושה מתוך כל חמישה שקלים שגויסו ב-2025 הופנו לחברות סייבר או תוכנה ארגונית".

"אנחנו לא רוצים לראות מצב שבו אקוסיסטמים אחרים, בתחום בריאות, מזון, אגרו-טק ואנרגיה, למשל, יהיו פחות פעילים", מסבירה מזוז. "לכן, אנחנו מנתבים את הכסף שלנו למקומות שבהם הוא ישלים את השוק ולא כדי לשפוך כסף איפה שממילא יש כסף".

איך פוגעת הירידה בגיוסי ג'וניורים באקוסיסטם הישראלי?

"זו תופעה שמתבקשת בתוך סיטואציה שבה בשנים קודמות היה גידול משמעותי בתעסוקה", מסבירה מזוז. "עם הירידה בהשקעות וזמינות הכסף, הדבר הראשון שעושים זה עוצרים גיוסים. זה פוגש ג'וניורים שנכנסים לשוק התעסוקה ויש להם פחות דלתות פתוחות".

מצד שני, מזוז רואה למצב הנוכחי גם יתרון פוטנציאלי: "יש היום ביקוש הולך וגובר לבעלי תארים מתקדמים, תואר שני ומעלה, כי זו החזית של הטק המתקדם והמעמיק. אם נצליח למנף את התקופה הזאת כדי להגדיל את מאגר הטאלנטים עם התארים המתקדמים, יכול להיות שנצליח לחזק את שני העולמות".