חשבון הנפש של ההשקעות בהייטק: הקרנות מצמצמות סיכונים, החברות מוצאות פתרונות

שוק ההון-סיכון הישראלי חווה ירידה דרמטית של כ-80% בהיקפי הגיוס בשנתיים האחרונות, כך לפי דוח רשות החדשנות. העדר הון זר, קיפאון בגיוס עבור קרנות חדשות וריכוז ההון במספר קטן יותר של עסקאות ענק הופכים את המציאות למאתגרת, במיוחד עבור חברות צעירות. המשקיעים והיזמים, ובייחוד אלו הנמצאים בשלב הגיוסים המוקדמים והראשונים, מתארים מציאות סוערת ומציעים דרכים שונות להתמודד עם המשבר.

כתמיד, התמונה הגדולה מורכבת יותר ומכילה שינויים לא פחות דרמטיים בדפוסי הגיוס. בעולם ההון סיכון, כשמו כן הוא,  לצד האטה כללית, יש תחומים שדווקא מראים עמידות וצמיחה. ולצד הטלטלות יש הזדמנויות.

ב-Real Numbers, חברת שירותי CFO במיקור חוץ, שמלווה עשרות קרנות וחברות השקעה, רואים מגמה ברורה: הגיוס הפך מאתגר יותר בעיקר לקרנות חדשות, אך לא נעצר. "למרות הריבית הגבוהה שמקטינה השקעות בריבית סיכון, אי-הוודאות הגיאופוליטית שמרתיעה חלק מהמשקיעים הזרים וההעדפה של גופים מוסדיים לקרנות גדולות בלבד, עדיין יש רצון להשקיע בטכנולוגיה ישראלית", אומר ערן דור, מייסד ומנכ"ל החברה, "אך החשש גבר ולכן הסכומים ירדו".

הקרנות החדשות מרגישות את האימפקט 

קרנות אמנם נהנות מהרצון להשקיע בהן אך לא כבעבר, ומי שמרגישות את האימפקט החזק ביותר הן קרנות חדשות או קטנות יותר. כפיר כחלון, שותף בקרן 91VC, חווה זאת בשנה האחרונה: "תחום ההון סיכון תמיד היה מאתגר, ותחת אי-הוודאות הגלובלית והמקומית, המשקיעים כיום בררנים הרבה יותר ומעדיפים אפיקי השקעה בטוחים יותר, אפילו במחיר של ויתור על האלפא של הטכנולוגיה. קיימת נטייה למי שאין לו פינה ציונית חמה בלב לישראל, להתרחק מהשוק המקומי. בנוסף, כמעט בלתי אפשרי לקבל תמיכה מהמדינה עבור הקרנות הקטנות, אלו שמבצעות מבחינה כמותית, את רוב ההשקעות בשלבים המוקדמים והמסוכנים ביותר של החברות, שם מתחילה הכלכלה האמיתית של החדשנות".

"אין מקורות הון חדשים"

כחלון לא היחיד שמרגיש שהמדינה לא ממש מבצעת אדפטציה או מציעה תמיכה לאור השינויים בעולם הגיוסים. לפי טלאור זקש, שותף מנהל בקרן ההון סיכון eHealth Ventures המשקיעה בטארטאפים בשלבים מוקדמים, "היקף ההון הזמין להשקעות בהייטק הישראלי הידלדל דרמטית בשנתיים האחרונות, במקביל לקיפאון כמעט מוחלט בגיוס קרנות חדשות, שבאופן מסורתי מתבסס על הון זר שכיום כמעט ואינו מגיע לישראל. מרבית ההשקעות האחרונות נשענות על כספים שגויסו לפני ארבע־חמש שנים, ואין מקורות הון חדשים. המשמעות היא שחברות צעירות וחברות קטנות ייאלצו להתמודד עם שנים מאתגרות מאוד ועם קושי לגייס הון זר על רקע המצב הגיאופוליטי".

"זה הזמן שבו משרד האוצר ורשות החדשנות חייבים להתערב, באמצעות תמריצים ורגולציה, כדי להבטיח שהון מקומי יופנה להקמת קרנות חדשות", מוסיף זקש. "יוזמות קיימות, כמו זו של רשות החדשנות לעידוד השקעות בקרנות הון סיכון, מוגבלות מדי ויש להרחיבן לכלל הגופים הפיננסיים בישראל ובעולם. לצד זאת, ניתן ואף רצוי לייצר מנגנוני רגולציה שיאפשרו הפניית אחוז קטן מכספי הפנסיה להשקעה בקרנות הון סיכון מקומיות. אחרת, אם נמשיך להסתמך רק על יוזמות פרטיות ועל הון זר שכמעט ואינו בנמצא, קטר ההייטק עלול להיעצר".

"אין ספק שאנחנו בתקופה סוערת להייטק הישראלי, כמו גם תקופה סוערת למדינה כולה. הקיפאון בתוצר ההייטק מדאיג, והאי־ודאות המוסדית והגיאופוליטית של השנתיים האחרונות קררה את תיאבון הסיכון של משקיעים",, אומר יניב גולן, שותף מייסד בקרן הון סיכון lool ventures המשקיעה בסטרטאפים בשלבים מוקדמים. "לצערי, מסרים ומעשים ממשלתיים שמחלישים את מעמד ההשכלה המדעית‑טכנולוגית לא תורמים לתחרותיות שלנו. בשורה התחתונה אנחנו רואים פחות סבבי גיוס ויותר ריכוז הון בסבבי ענק - מגמה רב‑שנתית שפוגעת במיוחד ביזמות מוקדמת ובעולמות עתירי‑הון שדורשים סבלנות של משקיעים: מכשור רפואי, שבבים ואנרגיה. הירידה החריגה בגיוסי הקרנות המקומיות החריפה את המחסור ב'צ'ק הראשון'".

מבט לעתיד: דיפנס, סייבר ו-AI

אולם, למרות הפסימיות הכללית, על פי דור, יש תחומים ספציפים שבהם ב-Real Numbers דווקא רואים דווקא עלייה בהיקף של 40-50% בהשקעות בהם בשנה האחרונה, והיד עוד נטויה. "בעקבות המצב הבטחוני בעולם, יש עלייה בהשקעות בקרנות שמתמקדות בטכנולוגיות ביטחוניות והגנה, הוא אומר. "גם הגידול באיומים הדיגיטליים מייצר ביקוש עולמי לפתרונות סייבר, וקרנות ישראליות מצליחות לגייס בזכות יתרון טכנולוגי מובהק. לכך יש להוסיף כמובן את הכניסה הבומבסטית של AI לשוק, במיוחד בקרנות שמתמקדות בשילוב AI בתחומי תעשייה וביטחון".

"אני אופטימי בזהירות, כי היזמיות והיזמים כאן מראים חוסן נדיר: מגיעים עם משאבים מצומצמים להישגים משמעותיים וללקוחות משלמים עוד לפני הסיד, ומתעדפים יעילות אמיתית", אומר גולן. "בהסתכלות לעתיד אנחנו נראה יותר סבבי גיוס שמבוססים על הגעה לאבני דרך משמעותיות ושילוב של מכשירי Matching של רשות החדשנות. אנחנו חייבים לדאוג ברצינות לעצירת בריחת המוחות ולוודאות רגולטורית".

האופטימיות הזהירה הזאת מורגשת בקרב חברות שמלווות השקעות גם בשלבים מוקדמים. בחברת Real Numbers מציעים פתרונות שהוכיחו עצמם אצל לקוחותיהם המבוססים על שינוי דפוסים ומודל עסקי מול המשקיעים הבררנים יותר.

"קרנות שמראות הצלחה גדולה יותר בגיוס, בבחינת זמן הגיוס והסכום המגויס אופיינו בקשרים אישיים חזקים עם המשקיעים ואמון שנבנה לאורך שנים - מרכיב קריטי בשוק תנודתי." אומר דור. "אנחנו בונים אסטרטגיה שהיא שינוי תפיסתי: הקרנות למדו לעבוד בצורה רזה יותר, ממוקדת, עם משמעת השקעה גבוהה, ולבנות מערכות יחסים מבוססות אמון וערך אמיתי למשקיעים, משמע פחות שותפים, דמי ניהול נמוכים יותר, אורך חיי הקרן קצר יותר ושכר נמוך יותר".

בסופו של דבר, בין אם מדובר בקרנות שמחפשות דרכי פעולה חדשות ובין אם בחברות שמאמצות מודלים תפעוליים יעילים יותר, נדמה שהעתיד של ההיי־טק הישראלי תלוי ביכולת לשלב בין חדשנות טכנולוגית לניהול אחראי. "התחזית לשנה הקרובה זהירה אך חיובית", מסכם דור. "ההון יחזור לשוק, אך יופנה בעיקר לקרנות עם מיקוד ברור, צוות מנוסה וערך מוסף אמיתי... אם הממשלה והמשקיעים ימצאו את הדרך להזרים הון חדש, ייתכן שהמשבר הנוכחי יהפוך להזדמנות לבנייה מחודשת וחזקה יותר".