בשבוע שעבר, פורסם באופן רשמי, כי חברת מיקרוסופט החליטה לנתק את יחידת 8200 של צה״ל מחלק משמעותי משירותי הענן והבינה המלאכותית שלה, זאת בשל שימוש במסגרת מעקב אחר פלשתינים בעזה וביו"ש, שלדברי החברה הפר את תנאי השימוש.
מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל גבר השימוש של צה"ל ביכולות ענן ובינה מלאכותית כדי להתמודד עם כמויות מידע עצומות: האזנות, מצלמות, רחפנים, לוויינים ועוד. היתרון של פלטפורמת הענן Azure של מיקרוסופט ושל כלי ה-AI A של ענקית הטכנולוגיה היה לא רק אחסון, אלא יכולות עיבוד בזמן אמת ושימוש במודלים מתקדמים לזיהוי דפוסים, איתור יעדים וניתוח דאטה.
בעוד שההחלטה של מיקרוסופט עוררה עניין ציבורי רב, ואפילו חששות, הרי שבמערכת הביטחונית מדד הפאניקה היה נמוך הרבה יותר. גורמים ביטחוניים הבהירו כי לא תהיה כל פגיעה בפעילות המבצעית של צה"ל וכי ב-8200 נערכו מראש לאפשרות כזאת.
אולם, הצעד החד-צדדי של מיקרוסופט בהחלט העלה שאלות עקרוניות בנוגע לתלות של צה״ל בתאגידים זרים ובנוגע לחשיבות של התבססות על טכנולוגיה עצמאית ככל הניתן.
אחד השמות המקומיים שעלו כתחליף ליכולות של מיקרוסופט בתחום הבינה המלאכותית, או לפחות לחלק מהן, היה של חברת ג'ין (Jeen.AI), שמפתחת ומטמיעה פלטפורמת בינה מלאכותית גנרטיבית (GenAI) מותאמת אישית למגזרים וארגונים שונים, בהם גם חברות ממשלתיות וביטחוניות.
עודד טהורי (49) מתל אביב הוא המייסד והמנכ"ל של ג'ין. "החברה הוקמה לפני שנה וחצי והיום היא נסחרת בבורסה", הוא אומר בשיחה עם "ישראל היום". "אנחנו עוסקים בפיתוח פלטפורמות AI לארגונים גדולים, ומאפשרים להם לנהל את כל מערך ה-AI שלהם בלי תלות בגורמים חיצוניים. "למעשה, אנחנו מאפשרים להם תוכנית AI שבה הם יכולים להחליט עם איזה ענן הם עובדים, והם יכולים גם להחליט לעבוד בלי ענן בכלל, ללא חיבור לאינטרנט".
טהורי אמנם מסרב להגיב על מגעים של ג'ין עם צה"ל בימים אלו, אך מדגיש שבחברה "עובדים כרגע עם מערכות ביטחוניות נוספות, בודקים את הטכנולוגיה בצורה חיובית ובוחנים תהליכים".
אבטחה, עצמאות ושרידות
על פי טהורי, הפלטפורמה של ג'ין מבטיחה שהלקוחות שלה יוכלו לעבוד בצורה מבודדת לחלוטין. זה מאפשר גמישות גם בצד המסחרי, אבל גם בצד האבטחתי. "הדאטה שלהם נשאר אצלם, הוא לא מטייל בחוץ, וזה מאפשר שלושה דברים: אבטחה, עצמאות ושרידות. אם מחר בבוקר לצורך העניין אין אינטרנט בישראל - עדיין ה-AI שלהם יעבוד", הוא מבהיר.
עד שהקים את ג'ין ב-2024, טהורי היה מנהל החדשנות והדאטה של חברת וואן טכנולוגיות, ולפני כן היה בעלים של חברת דאטה שנמכרה לוואן ב-26 מיליון שקלים. ב-20 שנותיו בעולם הטכנולוגי הוא התעסק, בין היתר, גם בתחום הרובוטיקה. "רוב הרובוטים שרואים היום ברחבי הארץ - במסעדות, בבתי חולים, בבתי אבות - אלו רובוטים שהמחלקה שלי ב'וואן' התניעה בארץ. גם כיום, בג'ין, אנחנו עובדים עם משרד הרווחה על רובוטים עבור מרכזי היום שלהם". נוסף על הרובוטים, בג'ין עוסקים בהטמעת טכנולוגיה הקשורה גם ל-AI שמטרתה להשפיע על התקשורת עם הקשישים ולטפל במורכבויות בתחום.
כיום, מערכות של החברה כבר מוטמעת אצל אלפי משתמשים בתעשיות הבטחוניות ברחבי הארץ. בין הלקוחות שלהם אפשר למנות את ישרכארט, התעשייה האווירית וארגונים נוספים "שאי אפשר לדבר עליהם", לדברי טהורי.
מה החשיבות שיש לעצמאות טכנולוגית בעידן ה-AI?
"AI הופך להיות תשתית ומשאב בסיסי כדי להפעיל טכנולוגיות. זה יכול להיות כמובן גם טכנולוגיות ביטחוניות", הוא מדגיש, "זאת לצד טכנולוגיות אזרחיות, שהן חלק מהתשתית הלאומית שלנו. ככל שיעבור הזמן תהיה יותר תלות של התשתית הלאומית במערכות AI. מהבחינה הזאת יש חשיבות גדולה לעצמאות של המידע שלנו וליכולות של ישראל".
"ה-AI הולך להיות בכל שירות שנקבל בקרוב. גם בשירותים שאנחנו כבר מקבלים היום משולב AI באיזשהי צורה, גם בצד הביטחוני וגם בצד השירותי. בארגונים רבים יש הטמעות AI בתעשיות קריטיות, זה כבר לא 'Nice to have'. כל שהטמעת ה-AI תתרחב, והיא מתרחבת כי ארגונים משקיעים, נוכל להיות במצב שבו אם חוסמים לנו שירות AI מסוים - אנחנו נתקעים. כלומר, יש צורך, ואין מענה. אם יהיה חסר - יהיה חסר לכולם".
האם אנחנו ערוכים מבחינת תשתיות מתאימות?
"ישראל השקיעה הרבה שנים בחוות שרתים שיישבו פיזית במדינה, אבל השקעה ב-AI דורשת הרבה יותר משאבים, כמו קניה מסיבית של שבבי GPU, יותר תשתיות חשמל והיערכות פיזית גדולה. אני חושב שישראל נמצאת במקום שבו היא חייבת להשקיע בזה - והיא תרוויח מזה לטווח ארוך. יש פה אלמנטים שהם בסיסיים והם חובה, אבל יש גם אלמנטים של רווח עולמי. ברגע שהמדינה משקיעה זה מייצר יתרון במגרשים האלה אל מול שאר העולם".
מצב רגיש מבחינה גיאופוליטית
בהחלטה של מיקרוסופט, החברה ניסתה לעשות הפרדה בין שימושים אזרחיים וביטחוניים, אך טהורי מבהיר כי בין גופים אזרחיים לחלוטין לכאורה לבין גופי הביטחון והמודיעין קיים קשר מורכב ושלא תמיד ניתן להפריד ביניהם, וכי מעגלים שניים ו"תומכי לחימה" חשופים גם הם לבעיות בתחום, שעלולות להאפיל על המידע הביטחוני.
"צה"ל הוא המטרה הראשונה והמובהקת לבעיות של תשתיות שקשורות ל-AI - אבל גם המעגלים השניים, שזה כל מי שמסומן כתומך לחימה, כמו רפאל או התעשייה האווירית. יש הרבה גופים בארץ שהם תומכי לחימה במעגלים ישירים ועקיפים, הרבה מהגופים האלה מחזיקים גם במידע סודי שהוא קריטי לישראל, וגם דברים אופרטיביים הנדרשים לתפעול. יש תשתיות לאומיות, כמו בתי חולים, שיש בתוכם גם מידע סודי שמגיע מהקשר ביניהם לבין גופי הביטחון. זו מערכת יחסים מורכבת ויש הרבה גופים שהם לא צבא או גופי מודיעין, שלא כדאי שהמידע שלהם יתנהל באינטרנט בצורה חופשית".
לדברי טהורי, ישראל כרגע נמצאת במצב רגיש מבחינה גיאופוליטית, וה-AI הופך בשנים אלו להיות תשתית בסיסית כמעט בכל דבר - והיא חייבת לדאוג לעצמה.
"עם המערכת שלנו יכולים לעשות הכל, כמו עם מיקרוסופט ששם אפשר גם לתמלל שיחות, גם להבין מה נאמר, לאתר את זה ולייצר סוכנים שיעשו דברים", אומר טהורי. "הכלי שלנו יכול לשמש רופא בקבלת החלטות, אבל יכול גם לשמש קצין בצה"ל בקבלת החלטות בשילוב AI. הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לאנשי הקצה לקבל בזמן אמת יכולות AI, זה מה שאנחנו נותנים לארגונים האלה. עצמאות ואבטחה, כדי שמידע לא 'יטייל' בענן, כדי שלא יגנבו אותו, ילמדו אותו וכו', גם למטרות פליליות אבל גם ביטחוניות".
"כל מדינה היום צריכה לדאוג קודם כל לעצמה"
מעבר לעניניים הביטחוניים, טהורי חושב שיש צורך בפעולה מסודרת ומשמעותית יותר מבחינת המדינה בכל הנוגע לבינה מלאכותית, "ישראל מתמקדת כרגע בדברים חשובים אחרים, ובצדק, כמו המלחמה והחזרת החטופים, אבל יש פה מדינה לנהל וצריך להסתכל קדימה", הוא אומר. "צריך להאיץ את ההטמעה של ה-AI באופן ממוסד, שכולל תשתיות לאומיות ולא מתבסס על גורמים בינלאומיים בתוך הסיטואציה הגיאופוליטית הקיצונית שישראל נמצאת בה כרגע. האמת? זה לא רק אצלנו. כל מדינה היום צריכה לדאוג קודם כל לעצמה".
לדבריו יש תקדים בעולם. באירופה מקימים בימים אלו חוות שרתים פיזיות משלה כדי לא להיות תלויה בארצות הברית. בגרמניה, לדוגמה, הודיעו לאחרונה על שיתוף פעולה של SAP ו-OpenAI שחברו לטובת הקמת חוות שרתים מקומיות לצרכי AI.
"כל העולם נמצא היום בסוג של מלחמה שקשורה ל-AI. זה לא רק כלי עבודה, אלא ממש כלי נשק. הוא יכול לפרוץ, הוא יכול לעבוד על אנשים, הוא יכול להאזין לאנשים ולגרום להם לעשות דברים. זה כלי נשק לכל דבר. ככל שיש לך כלי נשק עוצמתי יותר, יש לך יתרון. אנחנו לא יכולים להישאר בלי נשק, חייבים לזכור את זה. מדינה בלי AI זה כמו מדינה בלי אינטרנט - זה פשוט לא יכול לקרות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו