"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כשעבודת החלומות הופכת למתקפת סייבר מתוחכמת

שחקנים ישראלים שנפלו לאחרונה קורבן למיילים שנראו אמינים לחלוטין, גילו על בשרם עד כמה קל ללכוד גם את מי שמורגל בבמות ובמסכים • כך תוכלו להימנע ממתקפות, גם כשמציעים לכם משרה חלומית

,עודכן
0השמעה
מומלץ לוודא מה עומד מאחורי הצעת הקריירה החלומית שנשלחה במייל. צילום: נוצר על ידי בינה מלאכותית - ideogram

עולם העבודה משתנה במהירות, ואיתו גם שיטות ההונאה. כיום מדוברבמתקפות מתוחכמותשמתחפשות להצעות קריירה נוצצות. שחקנים ישראלים שנפלו לאחרונה קורבן למיילים שנראו אמינים לחלוטין, גילו על בשרם עד כמה קל ללכוד גם את מי שמורגל בבמות ובמסכים. תיבת מייל שנפרצה, שם של במאי מוכר, בקשה לשלוח סרטוני אודישן ופרטים אישיים, ופתאום תמונות דרכון וכתובות מגורים הופכות לכלי בידיים עוינות.

אבל לא מדובר במקרה נקודתי. "הונאת גיוס עובדים" הפכה לתופעה בינלאומית שמדמה משרות נוצצות בחברות מוכרות, ומשתמשת בלוגואים מקצועיים, טקסטים משכנעים ואפילו בפרופילים מזויפים בלינקדאין. הניסיון להוריד את רמת החשדנות של הקורבן עד לאפס הוא מתוכנן ומדויק, והפך קל עם התקדמות הטכנולוגיה.

טלי דגני שפירא, VP People בחברת וטריק (Vetric) // יחצ

המתקפה כבר איננה שאלה של טכנולוגיה בלבד אלא גם של חברה, מצב שוק העבודה ותרבות. רבים יעשו כמעט הכל כדי להתקבל למשרת החלומות שבמקרה הציעו להם וכן, כאשר נפלו בפח, מרביתם מתביישים להודות בכך, והשתיקה הזו היא שמאפשרת לתוקפים להמשיך ולשכלל את השיטות שלהם.

דווקא משום כך, האחריות שלנו כקהילה וכאנשים פרטיים היא לא רק להיזהר, אלא גם לדבר. לשתף בחוויה, לספר שטעינו, ולהפוך את הבושה למודעות.

כאן נכנסים כמה כלים פשוטים אך יעילים: למשל, לבדוק אם כתובת המייל מהשולח היא באמת כתובת המייל של החברה. בנוסף, מומלץ לבדוק אם לשולח יש "כפיל" - לעיתים קרובות תמצאו גרסה נוספת עם שינוי אות אחת בלבד. טכניקה נוספת היא להעתיק משפט מהודעה חשודה ולחפש אותו בגוגל. ברוב המקרים, תגלו שזו הודעה שהופצה לעוד עשרות אנשים. כדאי גם לבחון את השפה: עברית או אנגלית שנראות מקצועיות מדי, נקיות לחלוטין משגיאות, הן לעיתים סימן לזיוף מתוחכם שנכתב בעזרת בינה מלאכותית.

מומלץ לבדוק את פרופיל הלינקדאין של המגייס,צילום: רויטרס

יש גם בדיקות מתקדמות יותר שיכולות להפוך להרגל יומיומי. למשל, להעלות את תמונת השולח לחיפוש תמונות הפוך ולגלות אם היא מופיעה באתרים אחרים תחת שמות שונים. ניתן גם לבדוק אם פרופיל הלינקדאין של המגייס הוא אמיתי - אם יש מספר מועט של קשרים, חוסר פעילות או חיבורים מוזרים למדינות שאין קשר הגיוני איתן, כל אלה דגלים אדומים. אפילו דבר קטן כמו הבדיקה אם ההצעה כוללת לינק ישיר להורדת קובץ, במקום הפניה לאתר הרשמי של החברה, יכול להציל מאסון.

בסופו של דבר, לא נוכל להסתמך רק על תוכנות אבטחה כאשר התוקפים מנצלים חולשות אנושיות. האחריות כאן היא אישית וחברתית כאחד: לשאול שאלות, לחשוב פעמיים, ולדווח על כל ניסיון חשוד כדי שגם אחרים לא יפלו. בעידן שבו הצעת החלומות עלולה להפוך לסיוט, הנכס החשוב ביותר שלנו כמועמדים לעבודה אינו עוד שורה נוצצת בקורות החיים, אלא דווקא היכולת לפתח שריר של חשדנות בריאה, שמתרגם לפעולות קטנות אך מצילות.

טלי דגני שפירא היא VP People בחברת וטריק (Vetric)

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר