"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"הכל מתרחש מאחורי הקלעים": חוקרים ישראלים חשפו חולשת אבטחה חמורה ב-ChatGPT

החולשה שגילתה חברת רדוור מאפשרת גניבת מידע רגיש מחברות ללא פעולה של המשתמש • המתקפה נקראת ShadowLeak ועובדת דרך הודעות דוא"ל זדוניות • "זהו מודל מובהק של התקפת Zero-Click"

,עודכן
0השמעה
ChatGPT (אילוסטרציה). צילום: רויטרס

חוקרים מחברת רדוור הישראלית הודיעו כי חשפו חולשת אבטחה חמורה ב-ChatGPT המאפשרת לתוקפים לגנוב מידע רגיש מארגונים מבלי שהמשתמש יבצע פעולה כלשהי. החולשה, שכונתה ShadowLeak, מנצלת את סוכן ה-Deep Research של ChatGPT כדי לחלץ נתונים ישירות משרתי OpenAI ללא השארת עקבות.

החברה הישראלית, המתמחה בפתרונות אבטחת סייבר, הגדירה את המתקפה כ-Zero-Click - כלומר התקפה שאינה מחייבת פעולה מצד הקורבן. די בכך שהמערכת האוטונומית תיתקל בהודעת דוא"ל זדונית כדי שתופעל שליפת נתונים אוטומטית.

ChatGPT (אילוסטרציה). האיום מתרחב מעבר לתיבות דוא"ל,צילום: אי.פי

ההוראות הזדוניות מוחבאות בתוך הטקסט, באמצעים כמו טקסט לבן על רקע לבן, פונט זעיר או קוד HTML מוסתר, כך שהעובד כלל אינו מבחין בהן. כאשר סוכן הבינה המלאכותית מתבקש לבצע משימה שגרתית כמו "סכם את המיילים של היום", הוא מבצע בפועל את ההוראות החבויות, ניגש לכתובת אינטרנט בשליטת התוקף ומדליף אליה נתונים רגישים.

"זה המודל המובהק של מתקפת Zero-Click"' אמר ד"ר דוד אביב, סמנכ"ל הטכנולוגיות של רדוור. "אין פעולה מצד המשתמש, אין שום רמז, ואין לקורבן דרך לדעת שמידע רגיש נגנב. הכול מתרחש מאחורי הקלעים באמצעות פעולות סוכן הבינה המלאכותית על שרתי הענן".

ד"ר דוד אביב, סמנכ"ל הטכנולוגיות ברדוור. "אין לקורבן דרך לדעת שמידע רגיש נגנב",צילום: Radware

את החולשה חשפו החוקרים הישראלים גבי נקיבלי וצביקה באבו, בשיתוף מאור עוזיאל. לטענתם, מדובר בקטגוריה חדשה של מתקפות על סוכני בינה מלאכותית, הנבדלת מהתקפות Zero-Click קודמות בכך שהיא מתבצעת אך ורק בצד השירות, איננה מחייבת פתיחת קובץ ולא משאירה עקבות הניתנות לניטור.

האיום מתרחב מעבר לתיבות דוא"ל. מאחר שסוכני בינה מלאכותית משולבים כיום במערכות ניהול לקוחות, מערכות משאבי אנוש, שירותי ענן מגוונים וכלי פיתוח עסקי - כל מקור מידע המחובר ל-ChatGPT עלול להוות יעד לדליפה. מידע משפטי, פיננסי או מסחרי עלול לזלוג מהארגון מבלי שיבחינו בכך.

רון מירן, סמנכ"ל מודיעין איומי סייבר ברדוור, הזהיר כי "ארגונים שמאמצים בינה מלאכותית לא יכולים להסתמך רק על מנגנוני ההגנה המובנים. השילוב בין סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים, שירותי ענן ומידע רגיש מייצר אפיקי תקיפה חדשים, שאינם ניתנים לגילוי בכלים המסורתיים".

החשיפה מגיעה בעת שבה ChatGPT מתרחבת בשוק הארגוני. בחודש שעבר דיווח ניק טרלי, סמנכ"ל מוצר ב-OpenAI, כי הפלטפורמה מונה חמישה מיליון משתמשים עסקיים משלמים. ברדוור מזהירים כי המשמעות היא פוטנציאל חשיפה רחב במיוחד עבור חברות התלויות בכלים מבוססי בינה מלאכותית בתהליכי העבודה שלהן.

החברה ציינה כי דיווחה על הממצא ל-OpenAI במסגרת פרוטוקול גילוי אחראי, וחברת ה-AI פעלה לתיקון הפרצה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר