כשחושבים על תעשיית ההייטק חושבים לרוב על סביבת עבודה "דינמית", "מהירה" ובעיקר "צעירה", אך על פי נתונים שפרסמה קרן פורטלנד, רק 360 בוגרי אקדמיה חדשים מתוך 6,500 שסיימו מקצועות מדעי המחשב ב-2024 מצאו עבודה במגזר המחקר והפיתוח המקומי. המשמעות: יותר מ-20 אלף ג'וניורים שסיימו לימודים מאז 2022 עדיין מחפשים עבודה, בעוד שיש רק מאות משרות פנויות.
כלומר, ההייטק עדיין "דינמי", אבל כנראה שקצת פחות "צעיר".
גם מחקר חדש של אוניברסיטת הרווארד חשף לאחרונה את ממדי המגמה מדאיגה: הבינה המלאכותית פוגעת במשרות זוטרות הרבה יותר מאשר בבכירות. המחקר, שבדק כמעט 285 אלף חברות אמריקניות, מראה ירידה של 7.7% במשרות ג'וניור בחברות שאימצו בינה מלאכותית, בעוד שהמשרות הבכירות ממשיכות לצמוח.
משבר כפול: AI וקיפאון כלכלי
"בשנים האחרונות אנחנו עדים לקיפאון בענף ההייטק, שהחל במשבר עולמי והתעצם בישראל עקב השפעות המהפכה המשפטית והמלחמה", מסביר רמי שוורץ, מנכ"ל קרן פורטלנד. "המצב הזה הוביל לעצירת גיוסים ולפיטורים נרחבים ברוב חברות ההייטק, כשהנפגעים העיקריים הם הג'וניורים".
בד בבד עם האטה בשוק המקומי, חברות ישראליות ממשיכות להעסיק עובדים בחו"ל. על פי נתוני רשות החדשנות, יותר מ-50% מעובדי חברות הייטק ישראליות מועסקים במרכזי פיתוח בחו"ל. "עלויות ההעסקה בישראל מאוד גבוהות וזה מביא להעסקה מסיבית מחוץ לישראל על ידי חברות ישראליות", אומר שוורץ.
לתהליך זה הצטרף כאמור האפקט של ה-AI. על פי נתונים מישראל ומהעולם, העסקת עובדים זוטרים ובכירים צמחה בקצב דומה עד אמצע 2022, אך החל מתחילת 2023 - עם התפשטות והתבססות כלי הבינה המלאכותית - התרחש פיצול דרמטי.
"הבינה המלאכותית פוגעת באופן לא-מידתי במשרות זוטרות ולכך עלולות להיות השלכות מתמשכות על תמריצים לבוגרי אוניברסיטאות, על הניידות החברתית ועל פערי ההכנסה", סיכמו החוקרים מהאווארד.
"זו תופעה שמתבקשת בתוך סיטואציה שבה בשנים קודמות היה גידול משמעותי בתעסוקה", מסבירה יעל מזוז, סמנכ"לית מדיניות ברשות החדשנות. "עם הירידה בהשקעות וזמינות הכסף, הדבר הראשון שעושים זה לעצור גיוסים. זה פוגש ג'וניורים שנכנסים לשוק התעסוקה ויש להם פחות דלתות פתוחות".
אז איך תעשיית ההייטק הישראלית יכולה להתמודד עם האתגר הזה?
עידן בר, מנהל מרכז התמחות AI בחברת מטריקס, סבור שהבעיה מתחילה מהשורש: "אנחנו רואים שהאקדמיה לא שינתה את הסילבוס ונכון להיום מסתובבים היום הרבה מאוד אנשים שלא רלוונטיים ל-AI. יש אנשים שלא יודעים להשתמש בכלים שייתנו להם ערך. החשיבה צריכה להיות שאדם שמסיים בית ספר היום יהיו לו כלים להשתלב בתחום. אם לילדים אין היום כלי AI איך הוא יידע להתמודד עם כלי שאמור לשרת אותו ביום יום? אז קודם כל להתחיל בחינוך והכשרה - שם צריכים להתחיל לפעול".
"הבינה המלאכותית נותנת מענה לצרכים רבים ומבטלת משאבים ומקצועות שלא יהיה בהם צורך בעוד שנה-שנתיים. יחד עם זאת, יצמחו מקצועות חדשים ושם המשחק של מדינת ישראל יהיה לימוד והכשרה של מעסיקים ועובדים כאחד", סבורה לימור ברזילי, סמנכ"ל חטיבת הייעוץ הניהולי בחברת AVIV. "אני רואה מעסיקים שהיום מפטרים עובדים, אך לדעתי תוך זמן קצר הם יצטרכו את אותם העובדים שעברו את ההכשרות והם יתאימו למה שנדרש בעולם התעסוקה של היום. אז, לא בטוח שאותן חברות שפיטרו יצליחו להשיג אותם כי הם יהיו נדרשים מאוד. לכן חשוב מאוד לאותם ארגונים לשקול להכשיר עבדים לדרישות המתפתחות ולהשאיר אותם בארגון.
"עסקים שיידעו להטמיע תהליכים ולעשות שימוש נכון בכלים מבוססי AI יזכו ליתרונות תחרותיים. בעולם העסקים הקטנים והבינוניים מדובר פחות על עובד כזה או אחר שיאבד את מקומו, אלא על היכולת של כל העסק להתמודד עם אתגרי המחר", אומר אייל שמעוני, מנכ"ל יזמקו פרו.
פגיעה במסלולי הקריירה
אולם, למרות התמונה הקודרת, יש גם סימני תקווה. קרן פורטלנד, למשל, עובדת על פתרון כפול: מחד, היא מקימה רשת של "האבים טכנולוגיים" עבור אוכלוסיות בתת-ייצוג כמו החברה הדרוזית, הבדואית, הערבית והחרדית. מאידך, היא דוחפת את הממשלה לעודד חברות להחזיר משרות מחו"ל.
עינת מקמורי אהרון, שותפה בקרן פורטלנד, מסבירה: "הג'וניורים שאנחנו מכשירים מביאים איתם יתרונות רבים: הם AI Natives - מגיעים עם הידע והכלים למחלקות מחקר ופיתוח. הם מגיעים רעבים, מיומנים בטכנולוגיות העדכניות ועם נאמנות אינסופית".
"אנחנו מציעים חלופה אטרקטיבית להעברת משרות למזרח אירופה על ידי השבת משרות לישראל, עם טאלנט איכותי ונאמן מהפריפריה", מוסיפה מקמורי אהרון.
המלצות למדיניות
המחקר מהרווארד מציע למדיניות כמה כיוונים. במקום להתמקד בארגונים, כדאי להשקיע בעובדים עצמם. "החשיבה צריכה להיות שאדם שמסיים בית ספר היום יהיו לו כלים להשתלב בתחום", אומר בר ממטריקס.
ברזילי מ-AVIV מסכימה: "ישראל צריכה לבנות תוכנית אסטרטגית לאומית להכשרות שיתחילו בבתי הספר עם קורסים ייעודיים למקצועות העתיד. לא הכל יהיה באקדמיה".
מקמורי אהרון מקרן פורטלנד מציעה פתרון מיידי יותר: "בדיקות כלכליות פשוטות מראות שתמריץ ממשלתי להעסקת ג'וניורים משתלם תזרימית מהיום הראשון, שכן ההכנסות ממיסים, ההשפעה על הצריכה והחוסן הכלכלי גבוהים מההוצאות על התמריץ הממשלתי".
מזוז רואה למצב הנוכחי גם יתרון פוטנציאלי: "יש היום ביקוש הולך וגובר לבעלי תארים מתקדמים, תואר שני ומעלה, כי זו החזית של הטק המתקדם והמעמיק. אם נצליח למנף את התקופה הזאת כדי להגדיל את מאגר הטאלנטים עם התארים המתקדמים, יכול להיות שנצליח לחזק את שני העולמות".
העולם הטכנולוגי עומד בפני שינוי מהותי. הבינה המלאכותית, יחד עם המשבר הכלכלי, מעצבת מחדש את שוק העבודה. במקום להילחם במגמה, יש להכיר בה ולהכין את הדור הבא בהתאם.
"הג'וניורים שייכנסו היום הם עתיד ההייטק", מסכמת מקמורי אהרון. "כולנו צריכים לעשות את המאמץ - חברות ההייטק והמדינה, כדי שנוכל להישאר מעצמת הייטק".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו