"בחרנו במישהו עם יותר ניסיון": איך מכניסים את הרגל לעולם ההייטק?

משבר הג'וניורים בהייטק הישראלי מתחדד:דוח חדש של מכון RISE וחברת IVC מצביע על ירידה חדה בגיוס עובדים צעירים לתעשייה, כולל ירידה משמעותית בגיוס נשים. על רקע זה, עולה שאלה קריטית: איך בכל זאת יכולים ג'וניורים בתחילת דרכם למצוא את דרכם לעבודה בחברות הייטק?

אחת התשובות המעניינות מגיעה מחברת ZioNet (ציונט), חברת פיתוח תוכנה ישראלית, שפיתחה מודל עסקי-חברתי ייחודי לפתרון הבעיה. החברה, שהוקמה לפני כארבע שנים על ידי שלושה אחים (ארז, אלון וארנה פליס, יחד עם ליאת פליס) פועלת מתוך חזון מוגדר: להיות בית למפתחים מכל קשת החברה הישראלית ולשלב אותםבתעשיית ההייטק.

הכשרה עם ליווי אישי

המודל של ציונטשונה מהגישות המסורתיות להכשרה טכנולוגית. החברה מזהה מועמדים עם פוטנציאל גבוה, עם או בלי תואר במקצועות התוכנה, ומובילה אותם בתהליך מיון, הכשרה וליווי שיכול להימשך גם יותר משנה. במהלך תקופה זו, הם מועסקים כעובדי החברה, לוקחים חלק בפרויקטים אמיתיים של לקוחות, ומקבלים לצד הכלים הטכנולוגיים גם כלים תעסוקתיים שיללו אותם בהמשך דרכם המקצועית.

"המפתחים שלנו הם עובדי החברה לכל דבר, אנחנו לא עמותה ולא חברת כוח אדם", מסבירה ארנה קוטלר, מייסדת שותפה בציונט. "הם עוברים תהליך יסודי וארוך של איתור, מיון והכשרה תיאורטית ומעשית, כולל עבודה עם טכנולוגיות מתקדמות".

סיפור הצלחה מהשטח

אחד מסיפורי ההצלחה המובהקים למודל של ציונט הוא ג'לא אבו סאלח, בן 30, צעיר דרוזי ממג'דל שמס. אבו סאלח, בוגר תואר באנגלית, שעבר לללמוד מדעי המחשב ב-2020, מתאר את המסלול הפתלתל שלו אל ההייטק: "בהתחלה לא היה לי רקע במחשבים, אבל התקבלתי למכללת תל חי ובמקביל, התחלתי לעבוד בעבודות שלא קשורות לתחום, כמו חקלאות או גננות, אבל המשכתי ללמוד כל הזמן".

לאחר התואר, כשאבו סאלח ניסה להתקבל לעבודה בחברות הייטק, הוא התמודד עם הקשיים שמועמדים רבים בתחילת דרכם מכירים: "רוב החברות אפילו לא טרחו לחזור אליי אחרי שהגשתי מועמדות, אבל מציונט כן חזרו, והתחלתי תהליך מול ארנה, אחת המייסדות, שסיפרה לי על המטרה שלהם - לעזור לג'וניורים להיכנס לעולם ההייטק".

אבו סאלח מספר, כי במהלך ההכשרה הוא קיבל ליווי אישי מאלון פליס, אחד המייסדים: "אלון ליווה אותי מהיום הראשון - גם ברמה הטכנולוגית בפרויקטים שעשיתי וגם ברמה האנושית. במקור הגשתי למשרת Backend, אבל אלון זיהה שאני מתאים יותר ל-DevOps, תחום שלא הכרתי בכלל ושמתמקד בשילוב פיתוח תוכנה וניהול מערכות טכנולוגיות - וכיוון אותי לשם".

היום, אבו סאלח עובד כמפתח DevOps בחברת סיינס (Sisense), אחת מחברות ההייטק המובילות בישראל, אחרי שהשתלב שם דרך פרויקט שביצע כחלק מההכשרה בציונט. את המעבר לעבודה במשרה מלאה בסייסנס אפשרה אילנה גלוטמן, סמנכ"לית HR של ציונט, שלדברי אבו סאלח "ממש נלחמה שזה יקרה, ובסוף הצליחה".

"חברים מהבית מתייעצים איתי הרבה. הם יודעים כמה קשה להיכנס להייטק. יש חברים שסיימו תואר לפני שנה ועדיין מחפשים עבודה. זה מתסכל, כי הרבה חברות בכלל לא נותנות צ'אנס לג'וניורים. וזה חבל - אנחנו רעבים להצליח, מוכנים להשקיע. אני עושה לפעמים עבודה כפולה, כי אני כל כך רוצה את זה", הוא מוסיף.

תמיכה מצד המעסיקים

"הקשר האישי עם מקימי ציונט וההיכרות עם רמת ההכשרה והאנשים איפשרו לנו לתת אמון מההתחלה. מדובר במתן הזדמנות שווה לאנשים ראויים ומוכשרים", מספר רונן רובינפלד, סמנכ"ל בכיר להנדסה בסייסנס.

רובינפלד מוסיף, כי "מי שמוכשר, רציני ורוצה ללמוד ראוי להזדמנות, גם אם אין לו ניסיון קודם, וגם אם הוא לא הטיפוס הקלאסי ש'צמח' בהייטק".

האתגר הרחב יותר

הקשיים אותם חווה אבו סאלח משקפים מגמה רחבה יותר בתעשייה. גם אמית בן אריה, בת 26, מפתחת בצוות Cockpit בסייסנס ובוגרת תואר ראשון במדעי המחשב ויזמות מאוניברסיטת רייכמן, מתארת קשיים דומים: "למרות שהממוצע שלי מהגבוהים בתואר ורייכמן נחשב מקום מצוין, עדיין היה לי מאוד קשה למצוא עבודה. תמיד זה נגמר באותה הצורה - 'בחרנו במישהו עם יותר ניסיון'".

בן אריה מציינת קושי נוסף של מועמדים חדשים: "האוניברסיטה לא מכינה אותך באמת לעבודה. הפער בין מה שלומדים באקדמיה למה שקורה בתעשייה הוא עצום".

המלצות מהשטח

אבו סאלח מציע עצות מעשיות לג'וניורים המתמודדים עם השוק: "כדי למצוא עבודה צריך להתאמץ לעשות פרויקטים, אחרת זה מאוד קשה. ההמלצה שלי היא פשוט לא להפסיק ללמוד. צריך ללמוד, להתמודד עם בעיות לבד, ולעבוד קשה".

גם בן אריה מדגישה את חשיבות הלמידה העצמית: "הדבר היחיד שבאמת עוזר זה לצבור ניסיון ולעשות פרויקטים אישיים, כדי שיהיה מה להראות בראיונות".

השפעה מתרחבת

מאז הקמתה, ציונט הפעילה למעלה מ-10 תוכניות בארץ ובעולם, תוך שיתוף פעולה עם גורמים כמו הסוכנות היהודית, רשויות מקומיות ומוסדות אקדמיים בפריפריה. כמחצית מהעובדים בחברה הם עולים חדשים, והיא משלבת גם צעירים מהחברה הערבית, חרדים ותושבי פריפריה.

קוטלר מסכמת: "המפתחים הם השגרירים של ציונט, והאחריות שלנו כלפיהם היא לשלב אותם בפרויקטים אצל לקוחות, להמשיך ללמוד, לצמוח, להתפתח ובעיקר להצליח לאורך זמן".