בזמן שטראמפ רוצה להשתלט על מרוץ ה-AI ישראל עדיין תקועה עם דיונים על רגולציה

לאחרונה חשף ממשל טראמפ תוכנית מהפכנית: סדרת צווים נשיאותיים שמטרתם שחרור כוחות השוק האמריקני והאצת הפיתוח והיישום שלAIבמדינה, מתוך הבנה שהמרוץ מול סין אינו רק טכנולוגי, אלא קיומי.

המהלך האמריקני צפוי לכלול, בין השאר, הוראה לסוכנויות ממשלתיות להעדיף כלים מבוססי AI במכרזים, קידום סטנדרטים שיאפשרו שימוש נרחב במודלים גנרטיביים בתעשייה הביטחונית והאזרחית כאחד, וגם דחיפה רגולטורית שתאפשר השקעות מואצות מצד המגזר הפרטי.

ממשל טראמפ הבין שהשליטה הגלובלית ב-AI היא לא רק כלי כלכלי אלא נכס גיאופוליטי.

סין משקיעה סכומי עתק בטכנולוגיות בינה מלאכותית, מרמת השלטון המרכזי ועד לרמה המקומית. לכן, הבינו בארה"ב שאם לא יתעוררו, הם עלולים לאבד את היתרון האסטרטגי ואת מרכז הכובד של החדשנות הטכנולוגית. טראמפ, בניגוד לממשלים קודמים, בוחר בגישה אגרסיבית שבוחרת בפחות בירוקרטיה עם יותר תמריצים, וראייה מערכתית שבבסיסה ההבנה ש-AI הוא מהפכה תשתיתית, כמו חשמל או אינטרנט.

המהלך צפוי להוביל לשני תהליכים במקביל גידול עצום בהשקעות במגזר הטכנולוגי מצד חברות פרטיות וקרנות הון סיכון, ופריחה של שירותים חדשים, משרות מתקדמות, ופרודוקטיביות מוגברת בכל מגזר. ההנחה היא שכל דולר שיושקע עכשיו יניב החזר כפול בעתיד הקרוב. גם צמצום רגולציה יאפשר לחברות סטארט-אפ קטנות להתחרות בשחקניות הגדולות ולחדש באמת.

ומה קורה בישראל?

ישראל נחשבת אומת הסטארט־אפ, אך כשזה נוגע למדיניות ממשלתית כלפי AI - הפערים עצומים.

נכון ליוני 2025, אין תוכנית לאומית של ממש לבינה מלאכותית. הממשלה מדברת על חשיבות הנושא, אך בפועל לא מקצה משאבים מהותיים, לא מפשטת את הרגולציה, ולא מקדמת סביבת ניסוי שתאפשר חדשנות אמיצה.

בתחום הטכנולוגי, מי שלא נע קדימה - למעשה נסוג לאחור. ואכן, יזמים מדווחים על חסמים בירוקרטיים, רגולציה נוקשה, חוסר ודאות באשר לשימוש במידע ציבורי לאימון מודלים, וגם היעדר תמריצים כלכליים של ממש. מוסדות אקדמיים נאנקים תחת מחסור בתקציבים, והתעשייה חשה שידיה כבולות.

נניח שממשלת ישראל הייתה מבקשת לחקות את המודל האמריקני ולהוציא לפועל סדרת החלטות אמיצות כדוגמת הקצאת תקציב ממשלתי לתשתיות, AI יצירת מנגנוני מימון למודלים גדולים תוצרת כחול־לבן, ומתן עדיפות ל-AI בפרויקטים ציבוריים. אצלנו זה היה נתקל מיד במבול של התנגדויות: משפטנים שמתריעים מפני פגיעה בפרטיות, רגולטורים שדורשים תיאום בין משרדים, וחשש מתגובת בג"ץ.

מעבר לכך, קיים בישראל פחד מובנה מהצלחה טכנולוגית "מהירה מדי", שאינה מלווה בבקרה ציבורית. זה אולי הגיוני בתחומים מסוימים, אך בבינה מלאכותית, איטיות משמעותה נסיגה.

בעוד שממשל טראמפ מבין היטב שהמרוץ ל-AI הוא הזדמנות שאין שנייה לה ומפעיל את מלוא כוחו הנשיאותי כדי להבטיח יתרון. בישראל, בינתיים, אנחנו ממשיכים לנהל שיח תיאורטי בזמן שהעולם רץ קדימה.

השאלה האמיתית היא לא אם נעשה משהו אלא האם נהיה מוכנים לשלם את מחיר ההחמצה כשלא נעשה דבר.

הכותבת היא מנכ"לית JAGuar המתמחה ברגולציית קריפטו ובינה מלאכותית