הייטק חקלאות: החברה מהפריפריה שנלחמת במשבר האקלים

כמדי חג שבועות, גם השנה נשיר עם הילדים "ארץ זבת חלב ודבש" לצד שולחנות עמוסים בגבינות, בפסטות וביין, ונחגוג את התוצרת החקלאית המשובחת של ישראל, מדינה שהוקמה על ברכי החקלאות וזקוקה לה כעת, במיוחד בזמן מלחמה, ואחרי 7 באוקטובר - יותר מתמיד.

אלא שאם נביט למציאות הנוכחית ולזו הצפויה בעשורים הקרובים בעיניים, נגלה תמונה פחות זוהרת שבה מככבים מושגים כמו משבר אקלים, התחממות גלובלית, בצורות, מחסור במים, תהליכי מדבור ועוד.

על פי דוחות של האו"ם, ארגון המזון העולמי וארגוני סביבה בינלאומיים, קצב התחממות כדור הארץ הנוכחי והרס הקרקעות הראויות לעיבוד חקלאי עלולים להביא לכך שבתוך פחות מ־60 שנה לא ניתן יהיה להמשיך לגדל מזון בשיטות גידול כפי שאנו מכירים כיום. ובעוד אוכלוסיית העולם הצפויה להגיע ל־10 מיליארד בני אדם ב־2050 תדרוש הרבה יותר מזון, כמות הקרקעות הראויות לחקלאות רק מצטמצמת.

נכון להיום, כ־80% מהקרקעות החקלאיות בעולם מוקצות לגידול מספוא להזנת בעלי חיים, ולא ישירות למאכל אדם. כדי לעמוד בקצב הגידול יערות גשם נכרתים בקצב מבהיל כדי לפנות מקום לשדות מרעה ולגידולי מספוא – מה שמחמיר מאוד את משבר האקלים. נוסף על כך, הקרקעות נמצאות תחת לחץ עצום מצד תעשיות כגון תעשיית האנרגיה הסולארית, וגם הצורך בשטחים למגורים ולתחבורה הולך וגדל.

בישראל, כך על פי נתוני משרד החקלאות, קיימות הערכות לכך שמדי שנה נגרעים בין 15 ל־30 אלף דונם של קרקע חקלאית, מצב שעלול להביא למחסור חמור בגידול ובאספקת מזון ולפגיעה משמעותית בביטחון המזון. כמו כן, החורף האחרון היה מהשחונים שנרשמו, ורק 50% מכמות המשקעים הממוצעת ירדו, מה שגרם לפגיעה בגידול החיטה וכפועל יוצא לזינוק במחירי המספוא, וההשפעה על מחירי החלב כבר באופק.

שומרים על הסביבה

אבל החזון האפוקליפטי הזה רחוק מלהיות גזירת גורל. יזמי "אגטק" כבר משנים את פני החקלאות והופכים אותה לענף הייטק לכל דבר ועניין. דוגמה מצוינת לכך מתקיימת ממש בימים אלה בחברת "בקרה ורטיקל פארמס" שבקיבוץ מעוז חיים בעמק המעיינות, בסמוך לגבול ירדן. שם, במפעל סגור ורובוטי, מתפתחת טכנולוגיה לייצור מזון ירוק וטרי מדי יום תוך שימוש במינימום קרקע, מים וכוח אדם וללא שימוש בדשנים ובחומרי הדברה כימיים מזהמים.

את החברה, הנמצאת בבעלות החברה הטכנולוגית הוותיקה "בקרה־גבע" מקיבוץ גבע, מובילים המנכ"ל ערן בנימיני, מנהל הפיתוח ליאב פיטוסי, ומהנדס הרובוטיקה, התוכנה והבקרה יותם אורן.
"בקרה־גבע, שהיא בעלת ידע ויכולות מוכחות בתחומי האוטומציה, שמה לה ליעד למצוא פתרונות טכנולוגיים מתקדמים וישימים למאבק במשבר האקלים המחמיר", מסביר בנימיני.

"התוצאה שאתה רואה היא למעשה מערכת גידול ורטיקלית, כלומר גידול בשכבות אנכיות - כמו מגורים בבתי קומות במקום בבתים צמודי קרקע. המערכות, שהן רובוטיות ואוטונומיות, מאפשרות גידול נבטי מספוא להזנת בעלי חיים משקיים בדגש על פרות לחלב, לאורך כל ימות השנה, ללא תלות בתנאי אקלים חיצוניים, במינימום כוח אדם, ללא כלים חקלאיים כבדים, דשנים וכימיקלים, ותוך חיסכון עצום של תשומות חסרות ומתמעטות כמו מים וקרקע. המערכת שלנו בתצורתה המסחרית המלאה יודעת להאכיל עד 4,000 פרות ביממה".

יותם אורן: "למערכת יש יכולת קבלת החלטות בטכנולוגיית AI, כך שהיא יודעת לבצע 'תיקונים' אגרונומיים"

חקלאות ורטיקלית היא נושא שכבר מוכר בעולם. מה הטכנולוגיה הייחודית שלכם?

פיטוסי: "הטכנולוגיה שפיתחנו משלבת רובוטיקה, אוטומציה, אגרונומיה מתקדמת וחקלאות מדייקת, ליצירת מערכת גידול ייחודית מסוגה בעולם, המייצרת באופן אוטונומי נבטי מספוא טריים ואיכותיים להזנת בעלי חיים. בשלב זה החברה מתמקדת בגידול של נבטי מספוא המאופיינים כמזון ירוק וטרי, בעל ערכי תזונה גבוהים, כולל תכולות גבוהות של חלבון, סוכרים מסיסים, אנזימים ועוד. יש אינדיקציות לכך שהנבטים תורמים לתהליך עיכול טוב יותר אצל פרות חלב ולהפחתה בפליטות גז מתאן לאטמוספרה, מה שמסייע לשמירה על הסביבה".

החברה, שקיבלה מענק תמיכה מרשות החדשנות, פיתחה מערכת גידול הידרופונית, רובוטית, אוטונומית ומבוקרת אקלים, המאפשרת גידול ואספקה יציבה ורציפה של עשרות טונות נבטי מספוא טריים ואיכותיים להזנה של אלפי פרות. "הודות לטכנולוגיה הייחודית שלנו, הכוללת מערכות רובוטיות המייתרות את הצורך בכוח אדם חסר ויקר, והודות לאפיון יעיל אנרגטית, אנו יודעים להציע מערכת המספקת נבטי מספוא איכותיים וטריים יום־יום בעלות נמוכה וכלכלית", אומר פיטוסי.

ליאב פיטוסי: "הטכנולוגיה שפיתחנו משלבת אגרונומיה מתקדמת וחקלאות מדייקת, ליצירת מערכת גידול ייחודית"

"אנחנו מכניסים למערכת יכולת קבלת החלטות עצמאית בטכנולוגיית AI, כך שהמערכת יודעת לנטר את כלל תהליכי הגידול בכל שלב ושלב ולבצע 'תיקונים' אגרונומיים אם מתגלה כשל בגידול. דבר זה מאפשר קבלה של מוצר אחיד ואיכותי באופן רציף, ומפחית באופן דרמטי טעויות שמתגלות רק כשהגידול מגיע לשלב הסופי", מציין אורן.

מקליפורניה עד סין

בחברה מודעים היטב לעיקרון שמנחה פיתוחים חקלאיים לא מעטים בארץ - ישראל היא אמנם ה"חממה", אבל השדה שאליו יש לכוון הוא העולם הגדול, שזקוק יותר מתמיד לרציפות, ליציבות ולאבטחה באספקת מזון, וזאת במינימום משאבים, אמצעים ותשומות.

"אנחנו מסתכלים על טריטוריות כמו מערב ארה"ב, סין שמייבאת מספוא מארה"ב, מדינות במזרח התיכון כמו האמירויות וערב הסעודית שיש בהן חוות ענק באזורים מדבריים, מה שמאלץ אותן לייבא מספוא, וגם מדינות מערב אירופה שבהן קיימת רגולציה קשוחה בנושא פליטות הפחמן", אומר בנימיני.

"בכל הטריטוריות הללו קיים אתגר לגדל מספוא בכמות ובאיכות הנדרשות. אתן לך דוגמה מחווה בקליפורניה. בעל חווה עם 6,000 פרות, על שטח של אלפי דונמים שבהם הוא מגדל מספוא וגידולים נוספים, מספר על ירידה במשקעים ועל מחסור מתמשך במים זמינים להשקיה, זאת לצד מחסור בכוח אדם.

"מתקן גידול כמו שלנו, שיוקם בצמוד לרפת, יאפשר לו המשך הזנה יציבה ורציפה של בעלי החיים בחווה, ונוסף על כך יפנה לו מים ושטח עצום לטובת שימושים אלטרנטיביים כמו גידולים עתירי הכנסה בהשוואה למספוא. לכן המודל העסקי שלנו הוא למעשה הקמת מערכות גידול ורטיקליות רובוטיות מבוקרות אקלים, בצמוד לרפת.

"מפעל עתידי כזה, המייצר גידולים ב־99% פחות קרקע, ב־95% פחות מים וללא כוח אדם כלל, עם ניהול תפעול אוטונומי של כלל תהליכי הייצור, יהיה חלק מרכזי בפתרון הבעיות הבוערות שחקלאי ישראל והעולם מתמודדים איתן כיום, ואשר לפחות כרגע הן נותרות ללא מענה ראוי".