מחקר חדש חושף תגלית מפתיעה: צואת פינגווינים באנטארקטיקה מייצרת חלקיקי אמוניה הממלאים תפקיד חיוני ביצירת ענני קירור המגנים על כדור הארץ מפני קרני השמש. הממצאים, שפורסמו השבוע, מדגימים בצורה דרמטית כיצד רשת החיים המורכבת של כדור הארץ משפיעה על האקלים הגלובלי.
צוות חוקרים בראשות מתיו בויאר מאוניברסיטת הלסינקי הציב ציוד מיוחד ליד תחנת המחקר הארגנטינית במרמביו שבאנטארקטיקה, זאת במטרה למדוד ריכוזי אמוניה באוויר. התוצאות הפתיעו אותם: כאשר הרוח נשבה מכיוון המושבה של 60 אלף פינגווינים אדלי הממוקמת כשמונה קילומטרים ממקום המדידה, רמת האמוניה זינקה פי 1,000 מהרמה הרגילה.
"אפשר ממש להריח אותה באוויר. הציפורים מסריחות", מסביר בויאר בחיוך. "אבל לא ידענו כמה אמוניה הן בעצם מפיקות ואיך זה משפיע על היווצרות העננים".
תהליך הקירור המורכב
האמוניה מצואת הפינגווינים אינה יוצרת את חלקיקי הענן ישירות, אלא מאיצה בצורה דרמטית את התהליך. כשהאמוניה נפגשת עם גופרית, שאותה משחררות אצות ימיות, נוצרת תגובת שרשרת כימית המייצרת מיליארדי חלקיקים זעירים. חלקיקים אלה משמשים כגרעיני התעבות לטיפות מים ומסייעים ליצירת עננים נמוכים המשקפים חזרה לחלל חלק מקרני השמש.
ללא נוכחות האמוניה, התהליך מתרחש באופן איטי יחסית. עם האמוניה, הוא מתרחש מהר פי 1,000 ולעיתים אף יותר.
השפעה ארוכת טווח
מה שמפתיע במיוחד הוא שההשפעה נמשכת זמן רב לאחר שהפינגווינים עוזבים את אזורי הרבייה. חודש שלם לאחר שהציפורים נדדו מהאזור, רמות האמוניה עדיין נמדדו ברמה של פי 1,000 גבוהות מהרמה הרגילה. החוקרים מעריכים שכאשר הטמפרטורות מתחממות, הצואה הקפואה חוזרת ומשחררת אמוניה לאטמוספירה.
כ-20 מיליון זוגות פינגווינים מתרבים במושבות ענק ברחבי אנטארקטיקה, חלקן מכילות עד מיליון זוגות ומשתרעות על פני קילומטרים רבים. אמנם אין הערכות מדויקות לכמות הצואה הכוללת המופקת מדי שנה, אך מחקרים קודמים מצאו שמושבות בודדות יכולות לייצר מאות טונות צואה מדי שנה.
ד"ר רוז פוסטר-דייר, אקולוגית ימית מאוניברסיטת קנטרברי בניו זילנד, ציינה בראיון לאתר ars technica, כי פינגווינים שרדו מחזורי אקלים קיצוניים במשך מיליוני שנים על ידי נדידה לאזורי מקלט אקלימיים. "הם חיו דרך כל כך הרבה מחזורים שונים של האקלים, אני חושבת שהם יותר מסתגלים ממה שאנשים כרגע נותנים להם קרדיט".
עם זאת, החוקרים מזהירים שקצב ההתחממות הנוכחי, שאין לו תקדים בתיעוד הפליאו-אקלימי, עלול להיות איום גדול מדי על הפינגווינים. שינויי האקלים המהירים משפיעים על מקורות המזון שלהם ועל תנאי הקרח שבהם הם מתרבים.
השאלה המרכזית שעדיין נדרשת למחקר נוסף היא האם להשפעת צואת הפינגווינים יש בסופו של דבר השפעת קירור נטו על האקלים בעולם. בויאר מסביר שאם העננים נוצרים מעל האוקיינוס, הם אכן מקררים, אך אם הם נוצרים מעל משטחי קרח לבנים, הם עלולים למעשה לחמם מכיוון שהם פחות מחזירי אור מהקרח שמתחתיהם.
"זה באמת מראה שיש קשר עמוק בין תהליכים אקולוגיים לבין האקלים", מסכם בויאר. "אני מופתע כל פעם עד כמה שינוי קטן אחד משפיע על כל השאר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו