"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המשפיענים החדשים: כשצ'אטבוטים משכנעים יותר מבני אדם

מחקר מטריד חושף שבינה מלאכותית משנה את דעותינו ביעילות גבוהה מזו של בני אדם - ומעלה שאלות על עתיד השיח הציבורי והיכולת שלנו להבחין בין אמת לשקר

,עודכן
0השמעה
האם אפשר לדעת אם מי ש"מדבר" איתנו ברשת הוא בן אדם או צ'אטבוט?. צילום: shutterstock

התרגלנו לחשוב עלצ'אטבוטיםכעוזרים דיגיטליים שמזמינים עבורנו טיסה, מנסחים מייל או מפנים אותנו לנציג. אבל מה אם הם מסוגלים לעשות משהו הרבה יותר משמעותי – לשנות את הדעות שלנו?

מחקר חדש שפורסם השבוע בכתב העת המדעי Nature Human Behavior גילה שבינה מלאכותית, ובעיקר מודלים מתקדמים כמו המודל GPT4 של חברת OpenAI, מצליחה לשכנע בני אדם בדעותיה טוב יותר מאנשים.

במחקר, שערך מכון המחקר Fondazione Bruno Kessler באיטליה, השתתפו 900 אנשים מארה"ב. כל אחד מהם נכנס לדיון מקוון קצר מול יריב – לפעמים אדם אחר, ולפעמים בינה מלאכותית. נושאי הדיון היו טעונים ומורכבים, כמו שינויי אקלים, הפלות, הכנסה בסיסית ועוד. המשתתפים קיבלו ארבע דקות לכתוב טיעון ראשוני, לאחר מכן שלוש דקות להגיב, ואז שלוש דקות לסיכום. בסיום, התבקשו לדרג אם עמדתם השתנתה – ואם כן, עד כמה.

התוצאה: הצ'אטבוטים שכנעו את בני האדם ב-64 אחוז מהמקרים – יותר מהאנשים שדיברו איתם. ומה שלא מפתיע הוא שהבינה המלאכותית הצליחה עוד יותר כשהייתה לה גישה למידע בסיסי על האדם שמולה – כמו גיל, מגדר, נטייה פוליטית והשכלה.

הצ'אטבוטים שכנעו את בני האדם ב-64 אחוז מהמקרים ,צילום: freepik

המניפולציה הדיגיטלית

העובדה שבינה מלאכותית יכולה לשכנע אותנו בצורה טובה יותר מבני אדם מעלה שאלות עמוקות על השפעה, מניפולציה ואחריות.החוקרים קוראים לקובעי מדיניות ולמפתחים לשים לכך לב ולקבוע גבולות ברורים. יש צורך דחוף ברגולציה שתמנע שימוש מניפולטיבי בטכנולוגיה כזו. זה גם הזמן לשאול שאלות על שקיפות – האם נדע אם מי ש"מדבר" איתנו ברשת הוא בן אדם או צ'אטבוט?

אנחנו המשתמשים צריכים להיות מודעים: כאשר אנו משתתפים בשיח ברשתות, קוראים טוקבק משכנע במיוחד או נחשפים לקמפיין פוליטי ממוקד – יכול מאוד להיות שכלל אין אדם בצד השני.

רק לאחרונה פורסםכי שורת דמויות ציבוריות בישראל – בהן יוסי ורדי, אייל ולדמן ויזמים נוספים – הופיעו לכאורה בפרסומות מזויפות בפייסבוק שנוצרו על ידי בינה מלאכותית, והפנו גולשים לקבוצות השקעה פיקטיביות. במקרים הללו, הבינה המלאכותית לא רק ניסחה את ההודעות, אלא השתמשתה בדמותם כדי להגביר את האמינות.

ההשפעה של בינה מלאכותית על הדעות שלנו משנה את כללי המשחק. מדובר בטכנולוגיה עוצמתית, שמביאה איתה הזדמנויות – אבל גם אחריות. השאלה הגדולה עכשיו היא לא מה הבינה המלאכותית יכולה לעשות, אלא איך אנחנו כחברה נבחר להתמודד איתה.כי בעולם שבו כל תגובה ברשת עלולה להיות מיוצרת באופן אוטומטי, אולי המיומנות החשובה ביותר שנצטרך לפתח היא ספקנות בריאה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר