הונאות דיגיטליות הפכו בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מהמרחב המקוון. התחזויות למותגים מוכרים, מודעות מזויפות של דמויות ציבוריות ואתרים שנראים לגיטימיים, אך נועדו לגנוב מידע, מופיעים בכל פינה ברשת, לעתים מבלי שנבחין בכך.
רק לאחרונה, למשל, הופצה ברשתות החברתיות (פייסבוק ואינסטגרם) מודעה שנראתה כאילו נכתבה על ידי אייל ולדמן, מייסד מלאנוקס, ובה המלצות להשקעה. הפוסט כלל תמונה וכיתוב שנראה אותנטי, אך למעשה לא היה לו כל קשר אליו. פרסומים שקריים דומים היו גם לדמויות בולטות אחרות בשוק ההשקעות, כמו יוסי ורדי, שי וינינגר ויסמין לוקץ'.
מקרים כאלה, שנוצרים בעזרת טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית ודיפ-פייק, הופכים נפוצים יותר – ומקשים על המשתמשים להבחין בין אמת לזיוף.
"אנחנו רואים תופעות שפעם היו נחשבות יוצאות דופן - והיום הן כמעט שגרתיות", אומר עומר בכר, מנכ"ל ומייסד שותף של Vetric, המספקת תשתית טכנולוגית לניתוח מידע ציבורי מרשתות חברתיות, ומסייעת לגורמים בתחום אבטחת המידע לזהות פעילות חשודה, התחזויות ופייק ניוז.
"זה קורה כל הזמן, ולא תמיד מבינים כמה קל ליפול". אומר בכר. "אבל ההונאות בנויות בדיוק על המקום הזה. כשאנחנו נתקלים בתוכן שמנוסח היטב או נראה מוכר – אנחנו נוטים להאמין. דווקא שם צריך רגע לעצור ולשאול שאלות פשוטות: מי פרסם את זה? מתי הדף נוצר?".
"פייסבוק ואינסטגרם, למשל, מקבלות כמויות אדירות של פוסטים ומודעות בכל רגע", מסביר בכר. "במקרים של טקסט - האלגוריתמים יודעים לזהות תכנים בעייתיים, אבל כשההונאה מגיעה בדמות סרטון או תמונה מזויפת - זה כבר הרבה יותר מסובך".
בשבוע שעבר, פרסמנו, כי מטא הסירה למעלה משבעה מיליון חשבונות מזויפים שהיו מעורבים בהונאות, ופרסמה רשימה של שיטות התחזות נפוצות – בהן שימוש בדמויות ציבוריות, בקשות לתשלום מראש ופרופילים שמבטיחים רווחים מהירים. לדברי החברה, המטרה היא להעלות את המודעות ולהעניק למשתמשים כלים טובים יותר לזיהוי מוקדם של הסכנה.
מה כן אפשר לעשות?
אחד הכלים שמעודדים את הציבור לקחת חלק במאבק הוא מנגנון הערות הקהילה (Community Notes) – פיצ׳ר שפועל כיום בטוויטר ומתחיל להיכנס גם לפייסבוק. הוא מאפשר למשתמשים להוסיף מידע ולקבוע האם פוסט מסוים מטעה או מזויף. "זו דוגמה לצעד בכיוון הנכון", אומר בכר. "המעורבות של הקהל עצמו חשובה מאוד בזיהוי מוקדם של תוכן בעייתי".
לטענת בכר, יש שורה של פעולות פשוטות שיכולות לעזור לכל אחד מאיתנו להבחין בין אמת לבדיה. "בדקו את הדף שפרסם – האם יש לו פוסטים קודמים, תגובות אמינות, נוכחות ברשת, ואם מדובר בדמות מוכרת - מומלץ להסתכל על הדף הרשמי של אותה דמות כדי לראות האם היא באמת מקדמת את אותו המסר". בכר מדגיש.
העתיד דורש הסתגלות:
"הטכנולוגיה לא הולכת לעצור", הוא אומר. "אם בעבר אפשר היה לזהות זיוף לפי רזולוציה או שפה משובשת - היום הכל נראה מושלם. דווקא בגלל זה חשוב יותר מתמיד לשים לב לפרטים הקטנים, וללמוד לזהות סימני אזהרה. לא מתוך חשדנות – אלא מתוך אחריות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו