"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מיקרוסופט: "הענקנו 'סיוע חירום' לישראל אחרי 7 באוקטובר, כדי לעזור לחלץ חטופים"

ענקית הטכנולוגיה הודתה לראשונה כי שכרה חברה חיצונית לחקור את קשריה עם ישראל • הכחישה שימוש בטכנולוגיות שלה לפגיעה באזרחים בעזה • לא תהייחסה לטענה כי סיפקה לצה"ל שירותים בהיקף של 19,000 שעות הנדסה וייעוץ • קבוצת עובדים בחברה הודיעה כי תמשיך במחאה נגד ישראל

,עודכן
0השמעה
מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה (ארכיון). צילום: אי.פי

לאחר חודשים של מחאות מצד עובדים ופעילים אנטי-ישראלים, ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט הודתה לראשונה אתמול (חמישי) כי שכרה חברה חיצונית שתחקור האם שירותי הענן והבינה המלאכותית שלה שימשו את צה"ל לפגיעה באזרחים בעזה. המהלך התקדימי של החברה הגיע בעקבותחשיפה של ה"גארדיאן" הבריטיעל הקשרים בין מיקרוסופט לגורמי ביטחון ישראליים.

בהודעה רשמית שפרסמה החברהנכתב: "לא מצאנו ראיות לכך שטכנולוגיות Azure וה-AI של מיקרוסופט שימשו לפגיעה באזרחים במסגרת הסכסוך בעזה". החברה הדגישה כי הבדיקה כללה ראיונות עם עשרות עובדים ובחינת מסמכים פנימיים, אך לא חשפה את זהות החברה החיצונית שביצעה את החקירה.

מיקרוסופט גם אישרה לראשונה כי העניקה "סיוע חירום" לממשלת ישראל לאחר מתקפת 7 באוקטובר, במטרה לתמוך באופן טכנולוגי במאמצים לחילוץ חטופים. לדברי החברה, הסיוע ניתן תחת פיקוח הדוק, תוך בחינה פרטנית של כל בקשה – "חלקן אושרו וחלקן נדחו" – ובאופן שלקח בחשבון את ההגנה על פרטיות וזכויות אזרחי עזה.

כוחות צה"ל דרוכים מול עזה (ארכיון). לא נעזר בטכנולוגיה של מיקרוסופט כדי לפגוע באזרחים,צילום: AP

מיקרוסופט הבהירה כי משרד הביטחון הישראלי אכן מקבל ממנה שירותים מקצועיים, כולל תוכנה, שירותי ענן ובינה מלאכותית, אך מדובר ב"מערכת יחסים מסחרית סטנדרטית". החברה הוסיפה כי השימוש בטכנולוגיות שלה מחויב לעמוד בקוד אתי ובמדיניות שימוש האוסרת גרימת נזק.

"צבאות בדרך כלל משתמשים בתוכנה ייעודית או במערכות שפותחו על ידי ספקים ביטחוניים", נכתב בהודעה, כשהחברה מדגישה כי "אינה יכולה לדעת כיצד נעשה שימוש בפועל בטכנולוגיה שלה על שרתים פרטיים או בסביבות מקומיות". כלומר, מיקרוסופט מודה כי אין לה שליטה מלאה על השימוש בתוכנות שלה לאחר רכישתן.

ככזור, הקמפיין "No Azure for Apartheid", שהוביל את המחאה נגד החברה, כולל עובדים לשעבר ועובדים נוכחיים שמאשימים את מיקרוסופט בשיתוף פעולה עם ישראל ב"ביצוע פשעי מלחמה". אחד הפעילים המרכזיים, חוסאם נסר, טען כי הודעת החברה "מלאה בסתירות ושקרים", והוסיף כי מיקרוסופט "לא ציינה את המילה 'פלשתינים' אפילו פעם אחת".

העובדת האנטי-ישראלית איבתיהאל אבוסאד מאבדת את עבודתה בשידור חי במהלך אירוע היובל של מיקרוסופט,צילום: אי.פי

המתיחות הגיעה לשיא כאשר שתי עובדות לשעבר קטעו נאומים של בכירים בחברה במהלך חגיגות 50 השנה למיקרוסופט, ופוטרו ימים ספורים לאחר מכן. הפעילים ממשיכים לדרוש הפסקה מוחלטת של כל שיתוף פעולה עם צה"ל וחשיפת מלוא קשרי החברה עם ממשלת ישראל.

מיקרוסופט לא הכחישה את הדיווחים לפיהם סיפקה לצה"ל שירותים בהיקף של 19,000 שעות הנדסה וייעוץ, בעסקה המוערכת בכ-10 מיליון דולר. כמו כן, החברה לא התייחסה לטענות לגבי שימוש בטכנולוגיה של OpenAI לתרגום תמלולים והאזנות.

עבור ענקית הטכנולוגיה, ההודאה בבדיקה והחשיפה של הסיוע לחילוץ חטופים מהווים צעד חריג. בדרך כלל, חברות טכנולוגיה אמריקניות נמנעות מלהגיב בפומבי לטענות פוליטיות רגישות מסוג זה, מחשש לפגיעה בעסקיהן ובתדמיתן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר