אנטישמיות ברשת: דוח חדש מעורר דאגה לגבי הדעות נגד יהודים וישראלים ברשתות

לקראת ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, עמותת CyberWell, שפועלת לניטור ומאבקבאנטישמיות ברשת, מפרסמת את הדוח השנתי לשנת 2024 ומציגה תמונת מצב מדאיגה: 47 אחוזים מהפוסטים המכחישים את טבח 7 באוקטובר ברשת, טוענים שישראל ביימה את הטבח. זאת תוך יצירת דפוסים חדשים של הכחשה, עיוות והסתה. הדו"ח, המתפרסם לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, משרטט הקבלה בין מנגנוני הכחשת שואה לבין נרטיבים שקריים שמטרתם למחוק את הזוועות שביצע חמאס.

על פי נתוני הדוח, בשלושת השבועות שלאחר טבח השבת השחורה, נרשמה קפיצה של 86 אחוזים ברטוריקה אנטישמית ברשת. במהלך 11 החודשים הבאים, העלייה עמדה על 36 אחוזים, ודווקא האלימות המילולית הקיצונית ביותר – קריאות ישירות לפגיעה ביהודים – הוכפלה ועמדה על 13.3 אחוזים, לעומת 5.1 אחוזים "בלבד" בשנה הקודמת.

האירועים הקשים בעולם נגד יהודים, דוגמת הפיגועים באמסטרדם, קנדה ואוסטרליה, לוו בגלי הסתה שיטתית בזירה הדיגיטלית, באופן שחיזק את הקשר ההדוק שבין אנטישמיות מקוונת לבין אלימות פיזית.

הדוח מתריע על תופעת הכחשת מתקפת 7 באוקטובר. על פי ניתוח של סייברוול, 47 אחוזים מהפוסטים המכחישים את הטבח, טוענים שישראל היא זו שביימה או תכננה את הטבח, בעוד 33 אחוזים מכחישים את עצם ביצוע הזוועות על ידי חמאס – לרבות מעשי אונס. עשרה אחוזים מהפוסטים מרמזים שישראל הרוויחה מהמתקפה, נתון שהכפיל את עצמו מאז ינואר 2024. תוכן זה לא רק שמופץ באין מפריע, אלא גם מקודם באופן בולט על ידי האלגוריתמים, מה שמקשה על המשתמשים לזהות אותו כתוכן שקרי ומזיק.

לצד ההתרעות, הדוח גם מציג מגמות של שיפור נקודתי. טיקטוק היא הפלטפורמה הראשונה שהכירה באופן רשמי בהכחשת 7 באוקטובר כ"תוכן אסור", כולל כל ניסיון להכחיש את מעשי האונס והטבח. גם חברת מטא העולמית עדכנה את מדיניותה, והכירה במתקפה כמעשה טרור.

עם זאת, הפערים עדיין עמוקים: בעוד רוב הפלטפורמות אוכפות מדיניות מפורשת נגד הכחשת שואה – ובכך מצליחות להסיר שיעור גבוה של תכנים – אין מדיניות מקבילה לגבי הכחשת 7 באוקטובר, והתוצאה היא אכיפה חלקית בלבד.

שיעור ההסרה של תוכן שקשור להכחשת שואה עומד על 92 אחוזים בטיקטוק, 74.8 אחוזים בפלטפורמות מטא השונות (פייסבוק ואינסטרם) ו-68.3 אחוזים ב-X (לשעבר טוויטר). לעומת זאת, שיעור ההסרה של תוכן המכחיש את מתקפת חמאס נמוך בהרבה, בעיקר בשל היעדר הגדרה חד-משמעית.

הדוח מדגיש את הדמיון המטריד בין שיח ההכחשה כיום לבין תבניות קלאסיות של הכחשת שואה – ביניהן שימוש בתיאוריות קונספירציה, הכפשות קולקטיביות וטענות שווא המייחסות את המתקפה עצמה לישראלים. בשני המקרים, מטרת ההכחשה היא מחיקת הסבל היהודי, הפיכת הקורבנות לתוקפים – והכשרת הקרקע לאלימות נוספת.

"אנחנו ב-CyberWell קוראים לכל הפלטפורמות במדיה החברתית, להכיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים, במתקפת 7 באוקטובר כאירוע שחייב להיות כלול במדיניות נגד הכחשת אירועים אלימים", אמרה טל-אור כהן מונטמאיור, מנכ”לית ומייסדת עמותת CyberWell.

"הכחשה היא כלי היסטורי למחיקת כאבם של יהודים ולחיזוק האנטישמיות. אנו עדים כיום לאותה הטקטיקה של הכחשת השואה המוכרת לנו מן העבר. לאור ההתפרצות האלימה והרחבה של שנאת יהודים ברחבי העולם, אנו מצפים מכל הפלטפורמות במדיה החברתית לנקוט בצעדים חריפים נגד התבטאויות של הסתה שנאה ואנטישמיות באופן שיטתי ומלא".