"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אומת ה-AI? ישראל מובילה בהיבטים מרכזיים של בינה מלאכותית - אך מעמדה מידרדר

דוח חדש של משרד המדע: ישראל מצויה במגמת ירידה בתחומים רבים הקשורים לבינה מלאכותית, בעיקר בתחום האקדמיה והרגולציה • עם זאת, יש גם כמה בשורות טובות, בעיקר בזירה העסקית

,עודכן
0השמעה
בינה מלאכותית. ישראל מדורגת במקום נמוך בתשתיות הנדרשות לפיתוחה. צילום: רויטרס

משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיהמפרסם היום (שלישי) דוח מקיף המציג תמונת מצב עדכנית של תחוםהבינה המלאכותיתבישראל.

בשורה התחתונה, הדוח מתריע כי בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית במספר הפרסומים המדעיים בתחומי בינה מלאכותית בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD. גם קצב צמיחת ההון האנושי בתחום הבינה המלאכותית בישראל נמצא במגמת ירידה. כיום ישראל מדורגת רק במקום התשיעי בקצב צמיחת ריכוז ההון האנושי בארגון, ומעמדה עלול להידרדר עוד יותר תוך כמה שנים אם המגמה תימשך.

ישראל גם מדורגת במקום נמוך בסביבת הפעילות בתחום הבינה המלאכותית (מקום 65 מתוך 83 מדינות), הכוללת רגולציה וחקיקה, דעת קהל והגירת הון אנושי. כמו כן ישראל מדורגת במקום נמוך בתשתיות (מקום 26 מתוך 83), הנדרשות לפיתוח בינה מלאכותית - כמו חשמל, אינטרנט, גישה לנתונים וכוח מחשוב.

מנתוני הדוח עולה כי יש ירידה במספר הפרסומים המדעיים בתחום ה-AI,צילום: משרד המדע והטכנולוגיה

לסיום, מהדוח עולה, כי ישראל מדורגת במקום נמוך יחסית לעולם באסטרטגיה הממשלתית בתחום הבינה המלאכותית (מקום 32 מתוך 62).

מובילים בשוק העבודה

למרות הבשורות האלו התמונה אינה שחורה לחלוטין. הדוח מציין כי ישראל מובילה בכמה תחומים מרכזיים של טכנולוגיית הבינה המלאכותית.

בנוסף, ישראל מדורגת במקום התשיעי כללי ובמקום השני ביחס לאוכלוסייה בין 83 מדינות במדד Tortoise Global Ai Index, ובמקום הראשון בעולם בריכוז ההון האנושי בתחומי בינה מלאכותית בשוק העבודה.

נתוני הדוח: קצב צמיחת ריכוז ההון האנושי בתחום ה-AI,צילום: משרד המדע והטכנולוגיה

כמו כן, חוקרים ישראלים היו מעורבים בפיתוח של כ-4% ממערכות למידת המכונה המשמעותיות - יותר מפי 30 מחלקה של ישראל באוכלוסיית העולם. בנוסף, ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם במספר הציטוטים הממוצע למאמר בתחום הבינה המלאכותית.

במגזר העסקי, הדוח מציג נתונים מרשימים: 2,132סטרטאפים פעיליםבתחומי בינה מלאכותית בישראל גייסו עד כה כ-78 מיליארד דולר. ישראל מדורגת רביעית בעולם במספר הסטארטאפים בתחומי בינה מלאכותית שגייסו מימון בפעם הראשונה בעשור האחרון (442 בסה"כ), והראשונה בעולם ביחס לגודל אוכלוסייתה.

מודלים בולטים של ML לפי מדינה,צילום: משרד המדע והטכנולוגיה

בתחום ההון האנושי, ישראל מדורגת ראשונה בעולם בריכוז ההון האנושי בתחומי בינה מלאכותית בשוק העבודה וחמישית בשיעור החדירה היחסי של כישורים אלו.

בתחומי הסייבר והאבטחה מציין הדוח, כי ישראל מצטיינת במיוחד. המדינה מדורגת גם במקום הראשון בעולם בפער של פי 2 במספר הפטנטים ביחס לאוכלוסייה בעשור האחרון, וממוקמת במקום השלישי בשימושים מסחריים בבינה מלאכותית.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל אמרה על נתוני הדוח: "בינה מלאכותית היא מנוע צמיחה אסטרטגי למשק הישראלי והמפתח לעתידנו הכלכלי, עם פוטנציאל לייצר עשרות מיליארדי שקלים בתוצר".

"המדינה משקיעה מעט בקידום התחום"

"כדי להתקדם בתחום הבינה המלאכותית, צריך לפתח גם שורה של תחומי ידע נוספים הכוללים מקצועות מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. כלומר יש להשקיע בחינוך הדורות הבאים לשם כך ואצלנו יש בעיה ופער בתחום", מגיב משה קרקו, מנהל הטכנולוגיות הראשי של NTT ישראל, לדוח החדש.

משה קרקו, מנהל הטכנולוגיות הראשי של NTT ישראל. "יש עזיבה של כישרונות מישראל ופנייה של צעירים מהתחום לעבודות אחרות",צילום: אמיר בוכניק

"למרות ההצהרות, המדינה משקיעה כרגע מעט מאוד בקידום התחום הן חינוכית, הן בדחיפת המחקר האקדמי בתחום על ידי מימון המדינה, הן בחיזוק התשתיות ויצירת גישה של כל הציבור בארץ בתחום. ללא השקעה זו אנו ניסוג אחורה", הוא מוסיף. "כבר כיום יש עזיבה של כישרונות מישראל ופנייה של צעירים מהתחום לעבודות אחרות בעולם המחשוב".

לפני חצי שנה סיפרה לי עובדת ישראלית מוכשרת שאת כל היכולות שלמדה כרגע בינה מלאכותית יכולה לעשות ולכן היא לא מצאה עבודה בתחום. צעירה כזו תרד מהארץ ותמצא מקומות שבהם ניתן יהיה לקדם אותה יותר בתחום - או שהיא תעבור לעבוד בתחום אחר ונפסיד אותה בתחום ה-AI".

"בשורה התחתונה אם המדינה תמשיך כמעט לא לקדם את התחום אנו ניסוג הלאה בדירוג", מסכם קרקו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר