"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הבינה המלאכותית צמאה: כמה מים התבזבזו בגלל טרנד תמונות ה-AI?

מחקר חדש חושף את העלות הסביבתית העצומה של יצירת תמונות בסגנון פיקסאר וג'יבלי • בחמישה ימים בלבד בוזבזו 216 מיליון ליטרים מים • המים משמשים לצינון חוות השרתים של חברת OpneAI

,עודכן
0השמעה
הדמייה של בינה מלאכותית צורכת מים. צילום: נוצר באמצעות צ'אטGPT

יצירת תמונה אחתבסגנון סרטי פיקסאר או סטודיו ג'יבליבאמצעותבינה מלאכותיתעולה לנו בממוצע כליטר מים. כלומר, מאחורי הקסם הדיגיטלי המרהיב, מסתתרת צריכת משאבים עצומה, שעד לאחרונה נותרה שקופה למשתמשים.

לפי מחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה, תוך 5 ימים בלבד נצרכו כ-216 מיליון ליטרים מים במהלך ימי השיא של טרנד יצירת תמונות ה-AI בסגנון האנימציה הפופולרי - כמות השווה לצריכה החודשית של עיירה קטנה - או כמות המים שנכנסת בכ-100 בריכות שחייה אולימפיות.

המים משמשים לקירור מרכזי המחשוב העצומים המפעילים את מערכות הבינה המלאכותית. אחרי שהמים מגיעים למגדלי הקירור, הם מתאדים לאטמוספירה ואינם חוזרים למחזור המים הרגיל. מדובר בתהליך שדומה לתהליכי קירור בתחנות כוח רגילות, אך ההיקף המהיר של השימוש במים בחוות השרתים גדל בקצב מדאיג בגלל הביקוש העולה לשירותי ה-AI.

חוות שרתים (אילוסטרציה). המים משמשים לקירור מרכזי המחשוב העצומים המפעילים את מערכות הבינה המלאכותית,צילום: GettyImages

כזכור, בשבועות האחרונים הוצפו הרשתות החברתיות בתמונות מסגנון זה, מה שהוביל לצריכת מים מוגברת. מומחים בתחום הקיימות הדיגיטלית מזהירים כי ככל שהטכנולוגיה ממשיכה להתפתח, כך ההשפעות הסביבתיות שלה יהפכו לנושא מרכזי יותר.

רוב הציבור אינו מודע לעלות האמיתית של השימוש בכלים דיגיטליים מתקדמים וצריכת המים היא רק היבט אחד של הבעיה. נדמה חברות הטכנולוגיה והצרכנים עצמם צריכים לחשוב מחדש על האופן שבו אנחנו יוצרים ומשתמשים בטכנולוגיה ולפתח פתרונות יעילים יותר מבחינה אנרגטית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר