"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בשורה לחולי סוכרת: פיתוח ישראלי יחזה את רמות הסוכר בדם - עד ארבע שנים קדימה

חוקרים ממכון ויצמן, קבוצת המחקר של אנבידיה וחברת הסטארט אפ Pheno.AI פיתחו מודל שמסוגל לחזות רמות סוכר עתידיות, בהסתמך על נתוני סוכר מהעבר • הטכנולוגיה פועלת בדומה למודלי שפה גדולים דוגמת ChatGPT

,עודכן
0השמעה
הפיתוח החדש. והרי התחזית. צילום: בלוג אנבידיה

רבים מאיתנו מוצאים את עצמנו מתלבטים מול עוגה שצצה במטבחון במשרד – אך עבור חולי סוכרת זאת שאלה מסוג אחר לגמרי. כשצריך לנטר את רמות הסוכר בדם, זה לא דבר של מה בכך. כעת, מודל חדש של בינה מלאכותית מסוגל לחזות כיצד אותה עוגת תפוזים תמימה תשפיע על הגוף.

חוקרים ממכון ויצמן למדע, חברת הסטארט-אפ Pheno.AI וקבוצת המחקר של אנבידיה (NVIDIA) בישראל, הובילו את פיתוחו של GluFormer – מודל בסיס שמסוגל לחזות את רמות הסוכר העתידיות של מטופלים, כמו גם מדדי בריאות אחרים, בהסתמך על נתוני סוכר של המטופל מהעבר.

לדברי החוקרים, לכלי בינה מלאכותית כמו GluFormer יש פוטנציאל עתידי לעזור למאות מיליוני אנשיםהמתמודדים עם סוכרת. כיום, מחלת הסוכרת פוגעת בכ-10% מהאוכלוסייה העולמית, וחוקרים מעריכים כי עד 2050 תוכפל השפעתה והיא תשפיע עלי חייהם של יותר מ-1.3 מיליארד בני אדם ברחבי העולם. מדובר במחלה הנמנית בין עשר הסיבות המובילות בעולם לתמותה, והיא גורמת לסיבוכים משמעותיים בקרב חולים רבים כגון פגיעה בכליות, פגיעה בראייה ובעיות לב.

משהו ליד הקפה - איך הוא ישפיע?,צילום: Getty Images

כמו ChatGPT

הטכנולוגיה שמאחורי Gluformer פועלת באותה ארכיטקטורה כמו מודלי שפה גדולים דוגמת ChatGPT - רק שבמקרה זה התוצר הוא רמות סוכר, לעומת טקסט ב-GPT. המודל אומן על ניטור מדדי סוכר של יותר מ-10,000 משתתפי מחקר שאינם חולי סוכרת במשך 14 ימים, עם נתונים שנאספו כל 15 דקות באמצעות מכשיר ניטור לביש - והצליח לחזות דפוסים של רמות סוכר. בסך הכל, אומן המודל על 10 מיליון נתוני רמת סוכר.

מחקרים מצאו כי מידע הנאסף ממערכות קבועות לניטור גלוקוז, יכול לסייע באבחון מהיר יותר של חולים עם טרום-סוכרת או סוכרת. לפי החוקרים, יכולות ה-AI של GluFormer מסוגלות לשפר את יכולת האבחון הזו, ולעזור למטפלים ולמטופלים לזהות אנומליות, לחזות תוצאות של ניסויים קליניים, ולחזות מדדים רפואיים ובריאותיים עד לארבע שנים מראש.

לדבריהם, תחזיות מדויקות של רמות הסוכר העתידיות עבור מטופלים בקבוצות סיכון לפתח סוכרת, עשויות לאפשר לרופאים ולמטופלים לאמץ אסטרטגיות טיפול מונע מוקדם יותר. בנוסף, יהיה אפשר לחזות תגובה לתרופות וטיפולים במסגרת ניסויים קליניים, ולחזות מדדים כארבע שנים מראש. כתוצאה מכך ניתן יהיה גם להפחית את ההשפעות הכלכליות של התמודדות עם סוכרת - שעשויים להגיע גלובלית ל-כ-2.5 טריליון דולר ב-2030.

פרופ' גל צ'צ'יק, מנהל מרכז מחקר ה-AI של אנבידיה ישראל,צילום: אנבידיה

תזונה מותאמת אישית

החוקרים מסבירים כי לאחר הזנת המודל עם מידע הקשור בתזונת המטופל, ניתן לחזות כיצד רמות הסוכר שלו יגיבו למזונות ספציפיים ולשינויים בתזונה - מה שיכול לדבריהם לאפשר תזונה מותאמת אישית ברמת דיוק גבוהה. מעבר לרמות הסוכר, GluFormer יכול לחזות ערכים רפואיים כולל רקמת שומן - מדד לכמות השומן בגוף סביב איברים כמו הכבד והלבלב; לחץ דם סיסטולי, הקשור לסיכון לסוכרת; ומדד דום נשימה - מדידה לדום נשימה בשינה, הקשור לסוכרת מסוג 2.

"מצאנו שארכיטקטורת הבינה המלאכותית "טרנספורמר", שפותחה עבור רצפי טקסט ארוכים, יכולה לקחת רצף של בדיקות רפואיות ולחזות את תוצאות הבדיקה הבאה. בכך, המודל לומד על האופן שבו המדדים האבחנתיים מתפתחים לאורך זמן", אמר פרופ' גל צ'צ'יק, דירקטור בכיר ב-NVIDIA ומנהל מרכז מחקר הבינה המלאכותית של אנבידיה בישראל.

"שני גורמים חשובים התכנסו יחדיו בו-זמנית כדי לאפשר את המחקר שעשינו: הבשלה של טכנולוגיות בינה מלאכותית יוצרת המונעת באמצעות אנבידיה, לצד איסוף נתוני בריאות בקנה מידה גדול על ידי מכון ויצמן", אמר המחבר המוביל של המחקר גיא לוצקר, חוקר בינה מלאכותית באנבידיה ודוקטורנט במכון ויצמן. "זה שם אותנו בעמדה ייחודית להפיק ולחלץ תובנות רפואיות חשובות מתוך המדדים הרפואיים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר