"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בשורת ענק לחולי סכרת: בקרוב לא תצטרכו לדקור את עצמכם

לאחר שנים רבות של הבטחות, מדענים הציגו חיישן חדש שמסוגל למדוד באופן אמין ורציף את רמת הסוכר בדם בלי צורך בדקירות להוצאת טיפות דם. מתי זה יגיע אלינו?

,עודכן
0השמעה
בשורה עבור חולי הסוכרת?. צילום: Gettyimages

עבור מיליוני אנשים עם סכרת, הדקירות המתמידות למדידת רמות הסוכר בדם היא עובדת חיים מאוד לא נוחה. כעת, עולה תקווה חדשה לפתרון ניטור גלוקוז ללא דקירה, בדמות חיישן אופטי מיניאטורי שמסוגל לבצע את המדידה מחוץ לעור. נעזרנו ב-Claude כדי לספר על הבשורה.

המכשיר החדשני, שפותח על ידי חוקרים מבית הספר המלכותי הגבוה לטכנולוגיה במלבורן (RMIT), משתמש באור באורכי גל תת-אדום שנמצאו כיעילים במיוחד כדי לזהות רמות גלוקוז בגוף ללא צורך לשאוב אף טיפת דם. רוחבו 5 מ"מ בלבד, והוא דק וגמיש דיו לשילב בטכנולוגיה לבישה כמו שעונים חכמים כדי לספק ניטור מסביב לשעון.

"זה מייצג שינוי פוטנציאלי חשוב לעבר חישת גלוקוז מתמשכת וללא כאב", אומר החוקר הראשי, מַדְהוּ בַּסְקַראן. "הטבע הלא פולשני (של החיישן) מציע יתרונות עצומים בשיפור היענות מטופלים והפחתת סיכונים לזיהומים".

פריצת הדרך המרכזית שאיפשרה עיצוב קומפקטי הייתה הזיהוי של ארבע נקודות בטווח התת-אדום שמוחזרות באופן ייחודי על ידי מולקולות גלוקוז. על ידי התחברות לאותם אורכי גל ספציפיים, בטווח של 1600-1700 ננומטר, החיישן יכול לזהות במדויק אותות גלוקוז ולהבדיל ביניהם לבין אותות המופקים על ידי מים בגוף.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

יכולת ההבחנה בהבדל העדין הזה לעומת ‘רעשי הרקע’ מנעה ניסיונות קודמים לניטור גלוקוז באופן חזותי במשך עשרות שנים. ברגע שזיהו את החתימות הייחודיות, החוקרים הצליחו לייצר חיישן מיניאטורי וקל משקל באמצעות נורת LED בקוטר של פחות ממילימטר.

בדיקות קפדניות בתמיסות מימיות ובדגימות פלזמה בדם אישרו את יכולת החיישן למדוד במדויק גלוקוז בטווח הנפוץ בבני אדם, עם רגישות דומה למכשירי מעבדה גדולים יותר. הדמיות ממוחשבות אפילו הראו את העומק שאליו יכול האור האינפרא אדום לחדור לעור לצורך ניטור פוטנציאלי לא פולשני.

כרגע החיישן נמצא בשלב האבטיפוס, אך השלכות הגילוי על הטיפול בסכרת הן עצומות. השיטות הנוכחיות למדידת גלוקוז נותנות רק תמונת מצב לרגע מסוים, בעוד החיישן מאפשר מעקב רציף ואפילו אזהרה כאשר הרמה עומדת להגיע לאזור ‘מסוכן’ אך עוד לא הגיעה אליו.

נזכיר כי מספר חברות מסחריות כבר טענו שפיתחו חיישנים שמסוגלים לעשות זאת והציגו את השעונים החכמים שלהם כמנטרי גלוקוז ללא דקירות – אך ה-CDC האמריקאי הזהיר כי מבחינתו, מדובר בטכנולוגיות לא מוכחות שאסור להסתמך עליהן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר