"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מבלים את רוב היום בישיבה? התוצאות עשויות להיות הרסניות

מחקר חדש בדק מה הנזקים שנגרמים למי שעובדים בעיקר בישיבה, ולא רק הגוף הוא זה שנפגע • איך אפשר להקל על התסמינים ולשמור על שגרה בריאה מול המחשב? כל הטיפים בפנים

,עודכן
0השמעה
גבר אוכל בישיבה של מקום העבודה. צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית ideogram

מגמה מדאיגה במיוחד התגלתה במחקר משותף של אוניברסיטת קולורדו בורדר ואוניברסיטת ריברסייד קליפורניה, כשנמצא כי דור המילניאלז, שעל פי הגדרתו היבשה משויך לאלו הנולדו בין השנים 1980-1995, "מבלה" מעל 60 שעות בשבוע בישיבה. במילים אחרות, מדובר על ישיבה רצופה של יומיים וחצי והתוצאות עלולות להיות הרסניות.

צעירים נוטים לחשוב שהם "חסינים" מפני זיקנה, כשחילוף החומרים שלהם מהיר והדאגות הבריאותיות פחותות. בעידן הנוכחי, בו הם מבלים שעות רבות בישיבה מול מסכים - ההשלכות קשות יותר.

ההשלכות הרסניות,צילום: storyblocks

המחקר בחן מעל 1,000 משתתפים והפרמטרים העיקריים שנלקחו בחשבון היו מידת הכולסטרול בגופם וערך ה-BMI שלהם. ממוצע הגילאים עמד על 33 והמשתתפים העידו כי הם נמצאים בישיבה כמעט תשע שעות ביום, כשחלקם העידו כי כמות השעות יכולה להגיע אפילו ל-16.

הרעיון למחקר התעורר כאשר אחד החוקרים שם לב שלאחר עידן הקורונה, הוא וחבריו לעבודה אימצו את הישיבה הממושכת כנורמה מבלי לשים לב. הסקרנות שלו גברה, והוא החליט לבדוק מה ההשלכות הבריאותיות של אורח החיים החדש.

פעילות גופנית עשויה לסייע,צילום: Gettyimages

נבדקים רבים העידו שהם מבצעים פעילות גופנית באופן קבוע, אך התוצאות כמעט ולא הושפעו מהעובדה הזאת, בעיקר לא למי שציינו כי הם מבצעים הליכה קלילה של כ-20 דקות לאחר יום העבודה. לנבדקים שמבצעים פעילות גופנית מאומצת שאורכה לפחות 30 דקות ביום, היו תוצאות מעט יותר טובות, אך גם אלו לא מבטלות לחלוטין את ההשפעות של ישיבה ממושכת.

לישיבה ממושכת יש השלכות קשות, ולא רק על בריאות פיזית: הנפש עלולה להיפגע גם היא, כשמחקרי עבר מצאו קשר בין שעות ישיבה ממושכות לבין חרדה ברמה גבוהה, נטייהלדיכאוןותפקוד קוגניטיבי ירוד.

השלכות גם על הנפש,צילום: GettyImages

כשנמצאים במצב של חוסר פעילות פיזית ממושך, המוח מקבל זרימת דם פחותה שיכולה לגרום למצוקה רגשית.

בהתאמה, אנשים המשלבים יותר פעילות פיזית באופן יומי, מדווחים על רמות גבוהות יותר של אושר ומעורבות קוגניטיבית, ממצא שמדגיש את הצורך באיזון בין עבודה, פעילות גופנית ורווחה נפשית.

מתיחות על בסיס שעתי,צילום: Getty Images

התוצאות העיקריות של המחקר מצביעות על כך שפעילות במקום זמן הישיבה הממושכת, מועילה הרבה יותר מאשר פעילות שנעשית אחריה. החוקרים המליצו לגוון את הפעילות המשרדית, למשל שילוב של שולחן עבודה המותאם לעמידה או הליכה בזמן ישיבות זום, בנוסף להפסקות יזומות של מתיחות.

ההמלצות נוספות הן תזכורת שעתית לקום ולצעוד מעט, להתמתח או להתהלך בחוץ מספר דקות. העצות הללו נוגעות לכלל הגילאים, אך בעיקר לדור המילניאלים, שאימץ אורח חיים הרסני במיוחד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר