"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פטפוט קטלני: טכנולוגיה פורצת דרך הופכת את נוכלי הטלמרקטינג לקורבנות

מערכת פורצת דרך מציעה שיטה חדשה להתמודדות עם שיחות הונאה • "פתאום הבנתי – על ידי בזבוז הזמן של הנוכלים, ניתן למנוע מהם לפגוע באחרים" • כשבינה מלאכותית מנוצלת להגנה על הציבור

,עודכן
0השמעה
אל תפנה אלי, אל תחייג אלי. האקר משתמש בטלפון. צילום: Getty Images

בעידן בוהונאות טלפוניותגובות מחיר כבד מהציבור, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת מקווארי באוסטרליה מציגה פתרון מהפכני: מערכתבינה מלאכותיתבשם "אפאטה", המבטיחה להפוך את היוצרות במאבק נגד הנוכלים.

"זה התחיל כבדיחה משפחתית", מספר בראיון ל"טלגרף" הבריטי פרופסור דלי כאפר, מייסד הפרויקט. "הייתי בפיקניק עם המשפחה כשנוכל התקשר אליי, אז החלטתי לשחק איתו קצת ולספר כמה בדיחות אבא". כאפר מספר שהוא משך את השיחה בפטפוט חסר תכלית, כשלפתע הכתה בו המחשבה: "פתאום הבנתי – על ידי בזבוז הזמן של הנוכלים, ניתן למנוע מהם לפגוע באחרים".

למחרת, כינס כאפר את צוות המחקר שלו מהמרכז לאבטחת סייבר – והם ניגשו לעבודה. המטרה: ליצור מערכת חכמה ואוטומטית, שתסווה את עצמה כאדם אמיתי ותוכל לנהל "שיחות" עם הנוכלים, תוך כדי משיכת זמן.

בינה מלאכותית (אילוסטרציה),צילום: Getty Images

המטרידים הופכים למוטרדים

גם בבחירת השם למערכת החדשנית, הפגין צוות המחקר של פרופ' כאפר תחכום רב. "אפאטה" (Apate), על שם אלת ההונאה במיתולוגיה היוונית. זהו יותר מסתם שם – זוהי הצהרת כוונות ברורה מאוד.

איך זה עובד? המערכת משתלבת עם מנגנוני הסינון הקיימים של חברות התקשורת השונות, שחוסמות מיליוני שיחות ספאם מדי שנה. אך במקום פשוט לחסום את השיחות החשודות – "אפאטה" נוקטת בגישה מתוחכמת יותר: היא מנתבת אותן לצבא של בוטים מבוססיבינה מלאכותית, המחקות באופן מדויק התנהגות ושיח אנושי.

אותם בוטים משמשים כפיתיון מושלם לנוכלים: הם מושכים אותם לשיחות ארוכות ומתישות, תוך איסוף מידע יקר ערך על שיטות הפעולה שלהם. "יש לנו מאות אלפי דמויות וירטואליות", מסביר כאפר. "כל אחת עם אישיות משלה, מבטא ייחודי וסיפור חיים מורכב".

"הטראומה הנפשית אדירה". האקר משתמש בטלפון נייד (אילוסטרציה),צילום: Getty Images

אבל המטרה אינה רק להטריד את הנוכלים. "אנחנו אוספים מודיעין יקר ערך, לומדים על שיטות ההונאה החדשות ביותר, על דפוסי הפעולה של הנוכלים ועל הטקטיקות שלהם", טוען פרופ' כאפר. "המידע הזה יסייע גם בפיתוח שיטות חדשות ללוחמה נגד עברייני רשת".

"בסופו של דבר, חשוב לזכור שמדובר פה על חיים של אנשים מאוד אמיתיים. כל שיחה כזו שאנחנו מצליחים ללכוד, היא עוד קשיש שלא איבד את כל החסכונות שלו, עוד אם יחידנית שהצלנו מלהיכנס לחובות כבדים. הטראומה הנפשית שנגרמת לאנשים שנופלים קורבן להונאות טלפוניות היא אדירה", טוען פרופ' כאפר.

בעוד שהמאבק בהונאות טלפוניות עדיין רחוק מסיום, "אפאטה" מדגימה כיצד טכנולוגייתבינה מלאכותיתיכולה לשמש ככלי רב עוצמה בהגנה על הציבור. עם התפתחות הפרויקט ופיתוחים נוספים בתחום, ייתכן שבקרוב נראה עולם שבו הנוכלים, ולא הקורבנות, הם אלה שנופלים ברשת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר