"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

משחזרת טקסטים עתיקים: המערכת שמאירה את ההיסטוריה היהודית

במקום שמדענים ינסו לפענח ידנית ובאריכות חלקים עתיקים, סטודנטים מהנגב פיתחו מערכת שמשקמת קטעים חסרים מאותם כתבים • כך עבדה המערכת – וזוהי השפה השנייה שבה היא השלימה כתובות פגומות • כל הפרטים

,עודכן
0השמעה
בינה מלאכותית (אילוסטרציה). צילום: Thinkstock Photos

תחת הנחייתו של פרופ' מרק לסט, סטודנטים הצליחו לפתח מערכתבינה מלאכותיתשמצליחה להשלים קטעים חסרים של כתבים עתיקים, לרבות תווים בודדים, מילים שלמות או חלקי מילים.

בדרך כלל, מומחים מפענחים כתובות בהליכים ידניים על מנת להעריך את התוכן החסר, תהליך אשר גוזל זמן רב ושבלט מעט מקרים אינו מצליח בסופו של דבר להביא למסקנות חד-משמעיות.

הפרויקט של ניב פונו, הראל מושיוף, אלדר קרול ואיתי אסרף, סטודנטים בשנה הרביעית במחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן גוריון בנגב, נוצר בעקבות הצורך שלהם לייצר מענה עדכני לכתבים העתיקים.

זהו המחקר הראשון ליישם מערכת שלבינה מלאכותיתלהשלמת כתובות פגומות בעברית עתיקה ובארמית, באמצעות אותיות האלף- בית העברי המורכב בעיקר מתווי עיצור.

מודל "האנסמבל" אותו פיתחו, משלב מספר מודלים שאומנו על פסוקיהתנ"ךבעברית ובארמית, בהנחה ששפת התנ"ך (ללא ניקוד) קרובה יותר לשפתם של כתבים עתיקים לעומת השפה העברית המודרנית. עד כה יושמו מספר מודלים שחזו בצורה טובה מילים שלמות, אך בצורה פחות טובה חזו חלקי מילים או תווים חסרים.

קבוצת המחקר // עומר ידגר,צילום: עומר ידגר

שיטת המחקר התבססה על 1,071 פסוקים שנבחרו באקראי מהתנ"ך (536 לבדיקה ו-536 עבור אימות כקבוצת ביקורת). 22,144 פסוקי התנ"ך הנותרים שימשו להתאמת הפרמטרים של המודלים, שאומנו מראש על מאגרי טקסטים בעברית של ימינו לטקסטים בעברית עתיקה.

המשתמש הזין לתוך המערכת טקסט הכולל חלקים חסרים, ועבור החלקים החסרים המערכת תחזיר מספר אפשרויות, כולל ההסתברות של כל השלמה אפשרית – מילה בודדת, אות או מילה חלקית.

מודל "האנסמבל" התגלה כמועיל ביותר לשחזור כתובות פגומות בשתי השפות. "אנו מאמינים שניתן להרחיב גישה זו בקלות לכתבים בשפות עתיקות אחרות, העשירות מבחינה מורפולוגית", אמר פרופ' לסט, מנחה המחקר, "באפשרותנו לעזור להיסטוריונים שעוסקים בשחזור מגילות וכתבים יהודיים עתיקים כמשימת חייהם להשלים את הטקסט החסר באופן מדויק ככל אפשר".

קריאה בספר תנ"ך (אילוסטרציה),צילום: Getty Images

זהו המחקר הראשון ליישם מערכת של בינה מלאכותית להשלמת כתובות פגומות בעברית עתיקה ובארמית, באמצעות אותיות האלף-בית העברי, המורכב בעיקר מתווי עיצור. מודל "האנסמבל" אותו פיתחו הרביעייה, משלב מספר מודלים שאומנו על פסוקי התנ"ך בעברית ובארמית, בהנחה ששפת התנ"ך (ללא ניקוד) קרובה יותר לשפתם של כתבים עתיקים לעומת השפה העברית המודרנית. עד כה, יושמו מספר מודלים שחזו בצורה טובה מילים שלמות, אך בצורה פחות טובה חזו חלקי מילים או תווים חסרים.

המאמר המחקרי המבוסס על פרויקט הגמר, הוצג לאחרונה באי מלטה במסגרת הכנס האירופי המרכזי של בלשנות חישובית (EACL).

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר