"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

כמחצית מחברות ההייטק יתקשו ב-2024: איך צולחים את המשבר?

מלחמת "חרבות ברזל" השפיעה רבות על מגזר ההייטק • קשיים בגיוסים ומשקיעים מהססים הם דברים שגם חברות מבטיחות ייאלצו להתמודד איתו • למרות הכל, יש פתרונות לעתיד לבוא, והכל תלוי בתנהלות נכונה בתקופה הנוכחית

,עודכן
0השמעה
עובדי הייטק (אילוסטרציה), צילום: GettyImages

כמחצית מחברות ההייטק יתקשו לגייס כספים בתקופה הקרובה וביתר שאת במהלך שנת 2024. זה לא סוד שבמצב מלחמה יש קושי בגיוסים ואפשר להבין את המשקיעים שמוצאים עצמם מהססים יותר לפני כל השקעה בחברת הייטק ישראלית, גם אם מדובר בחברה מבטיחה.

על אחת כמה וכמה אם מדובר במשקיעים לא ישראלים, החווים את המציאות הישראלית כפי שהעולם רואה אותה, ולא כפי שהיא בהכרח מתרחשת וכפי שאנחנו בישראל מבינים אותה.מלחמת "חרבות ברזל"עשויה להיות גזר דין עבור חברות רבות, שחלקן כבר כמה חודשים נשענות על אדים ורזרבות.

למרות הכל, יש פתרונות לעתיד לבוא. אז מה עושים ואיך מתמודדים? ובכן, מטבע הדברים ההתמודדות הינה שונה בין חברה וחברה ותלויה באופי ובמודל הפעילות שלה. אך הנה כמה דרכים בסיסיות שיכולות לסייע בתקופה הקשה וכנראה הארוכה שעוד לפנינו.

• חברות הייטק, בעיקר אלו הנמצאות בשלבי פיתוח מקדימים וללא לקוחות "מכניסים" - מוכרחות לנצל את המשאבים הקיימים מגיוסים קודמים ולאפשר לעצמן "טווח נשימה" ארוך ככל הניתן על מנת לעבור את המשבר. מה זה אומר? כל מה שלא הכרחי לקיום החברה, כמו יוזמות חדשות ופרויקטים אסטרטגיים לטווח הרחוק - מוכרחים להיעצר מיידית.

יש לתעדף מימון פרויקטים לפי הסיכוי שלהם לייצר הכנסה לטווח הקרוב. אם מקורות הגיוס הנוכחיים אזלו או עומדים להסתיים בקרוב, ויש באפשרותכם לגייס הלוואות לתקופה קצרה, זו אפשרות טובה.

לא מומלץ לנסות לגייס השקעות "אטרקטיביות" יותר על ידי הורדה בשווי ערך החברה, או מתן "נתח שמן" יותר למשקיעים. לקיחת הלוואה עם ריבית, אפילו גבוהה, תהיה כדאית יותר לצליחת המשבר הנוכחי.

מחאת ההייטקיסטים. כבר לפני המלחמה, מגזר ההייטק היה במשבר (ארכיון),צילום: רויטרס

• חברות הייטק עם מוצר/שירות קיים ולקוחות "מכניסים" - אחת האפשרויות האולטימטיביות הינה להפוך לבוטסטראפ. המשמעות: ביצוע שינוים אופרטיביים ואסטרטגיים לטווח הקצר על מנת להמשיך את קיומה של החברה באמצעות הכנסות וללא מקורות מימון חיצוניים.

מה זה אומר בפועל? בזמן הקרוב, קצב הגדילה של החברה יואט באופן משמעותי ויתמקד בשימור וייעול המצב הקיים. ברגע שהמשבר יחלוף, יהיה ניתן להמשיך בגיוס השקעות ולהאיץ את קצב הגדילה של החברה. מבחינת גיוסים שלאחר המשבר, הוכחת יכולת התנהלות כבוטסטראפ ללא מקורות מימון חיצוניים מוכיחה יכולת היתכנות ומהווה ערך חשוב מאוד בפני משקיעים.

• חשוב לשמר ולחזק יחסים עם משקיעים נוכחים. צריך לזכור שלמשקיעים הנוכחים יש אינטרס לשמור על החברה בה השקיעו ואף להגדיל את שוויה וזאת על מנת למקסם השקעות.

הצגת הנתונים למשקיעים הקיימים ויצירת שקיפות הינם חשובים ביותר וזאת על מנת לגייס אותם למאבק ההישרדות במשבר תוך הבנה שזהו משבר זמני שלאחריו רק החברות החזקות ישרדו. מצב שלאחריו תמונת המתחרים תשתנה והזדמנויות גדילה חדשות יתאפשרו.

ד"ר עמית סרוסי הוא יועץ אסטרטגי בכיר ומומחה בתעשיית הסטארטאפ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר