צעד גדול למשק: התוכנית החדשה לצמצום פערים בחדשנות והייטק בחברה הערבית

צמצום הפערים הרבים בין החברה הערבית לחברה הכללית בישראל, הינה מטרתה המרכזית של תוכנית החומש 550 ושל הרשות לפיתוח חברתי כלכלי של מגזר המיעוטים שבמשרד לשוויון חברתי. פערים אלו באים לידי ביטוי במגוון תחומים מהותיים, דוגמת תשתיות, דיור ובריאות, אך גם בתחומים חברתיים, דוגמת חינוך, תעסוקה, וחדשנות. תחומים אלו מהווים חסם מרכזי לפיתוח כלכלי וחברתי של החברה הערבית ובכך לצמצום הפערים.

כיום, כבר ברור לכל כי שילובה של החברה הערבית בשוק התעסוקה הישראלי הוא אינטרס בולט עבור החברה הערבית, אך גם עבור המשק הישראלי כולו, כשלשילובה בשוק העבודה והעלאת הפריון השפעה מכרעת על התוצר והצמיחה. הפערים הגדולים בין החברה הערבית לחברה היהודית נובעים, בין היתר, משיעורי תעסוקה נמוכים ושכר שעתי נמוך המעיד על תעסוקה במשרות עם פריון עבודה נמוך.

כך למשל, מהווה ההכנסה הכלכלית של משק בית בחברה הערבית מחצית מהמקבילה במשק הבית בחברה היהודית הלא חרדית. בנוסף, הפער בהכנסה חודשית משכר ומשכורת בין משק בית בחברה הערבית לבין החברה היהודית עומד על 11,067 ש"ח, פער הנובע מהשכר לשעות עבודה וממספר שעות העבודה.

פריחה אדירה

ענף ההייטק הישראלי, המהווה קטר ומנוע למשק, חווה פריחה אדירה בשנים האחרונות והפך למפתח מרכזי לצמיחת הכלכלה הישראלית. בשל כך, שילובה של החברה הערבית גם בענף זה הוא בעל חשיבות ראשונה במעלה, לצמיחה כלכלית ולצמצום הפערים של החברה הערבית. צמצום הפערים בתחום זה יובילו לשיפור ההכנסות למשק הבית, לשיפור הרווחה ואיכות החיים, להגברת שוויון ההזדמנויות בתעסוקה, הגברת המגוון וצמצום האפליה וכן למקור צמיחה לענף ההייטק דרך ניצול מאגר של עובדים מיומנים.

בשנת 2018, למשל, עמד אחוז המועסקים בתחום ההייטק מהחברה הערבית על 2.1% בלבד ואחוז מקבלי התארים במקצועות ההייטק מהחברה הערבית עמד על 4.2%. נכון להיום, מתוך 5,000 מיזמים, רק כ- 100 (2%) הם יזמי הייטק פעילים מהחברה הערבית. מתוך 325 סטרטאפים חדשים שקמו בשנת 2020, 7 בלבד היו מהחברה הערבית.

 במסגרת התוכנית שגיבשה הרשות לפיתוח חברתי-כלכלי של מגזר המיעוטים בשיתוף משרדי ממשלה נוספים בהם משרד המדע, רשות החדשנות, משרד החינוך, משרד הכלכלה ועוד, יקודמו שורה של מהלכים בחברה הערבית, החל מגילאי הנוער: עידוד וטיפוח בני נוער ללימודי בגרות במקצועות מדעיים והרחבת היצע מגמות הלימוד; חוגי העשרה, פעילויות וקורסים מדעיים בשעות אחר הצהריים; הפחתת הנשירה בקרב סטודנטים במקצועות ההייטק, סיוע בהשמה לסטודנטים ובוגרי תארים במקצועות מדעיים, המהווים כיום 15% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון במקצועות המדעיים ומתן תמריצים בקבלה להתמחות.

בהיבט היזמות, המדינה תציע תמיכה במיזמים טכנולוגיים עסקיים, הקמת מרכזי יזמות, מרכזי האצה למיזמי ההייטק ("אקסלרטורים"), מרכזי מחקר ופיתוח בערים ויישובים ערביים וחיזוק מרכזי המו"פ הקיימים. כמו כן, תשולב פעילות חינוכית בתחום המדע , הטכנולוגיה והחלל ביישובים הערבים. בסך הכל, יושקעו בשנות תכנית החומש (תקאדום) כ-460 מיליון שקלים לצמצום הפערים בחברה הערבית בתחומי החדשנות וההייטק.

ומה יקרה בפועל?

מטרות התוכנית
• הגדלת שיעור התלמידים הערבים הזכאים לבגרות ברמת 5 יחידות במקצועות מתמטיקה, אנגלית ובמקצועות המחשב.
• הגדלת שיעור בוגרי התארים במקצועות הייטק מקרב החברה הערבית.
• הגדלת שיעור המועסקים הערבים בענף ההייטק מסך המועסקים בענף.
• הגדלת מספר היזמים הערבים המובילים מיזמים טכנולוגיים.
• פיתוח אקו-סיסטם יזמי והעלאות מספר היזמים הערבים וההשקעות במיזמים ערבים.

חסמים מרכזיים
• העדר מסגרות לחינוך ליזמות מגיל צעיר.
• מרחק פיזי (פריפריאלי) ממרכזי ומתחמי ההייטק, העדר מתחמי הייטק ביישובים הערבים ומחסור בתשתיות (אינטרנט, דיגיטציה, מתחמי תעסוקה).
• חולשה בולטת במנהיגות ותרבות יזמית בקהילה ופעילויות נטוורקינג, נגישות חלשה לקורסי השמה תעסוקתיים ואונליין והעדר רשת של ''חבר מביא חבר".
• מחסור בתמיכה ישירה ומימון ליזמים, העדר הכוונה בהצגה מול משקיעים ומחסור של מנטורים טכנולוגיים עסקיים.
• העדר משקיעים ואנג'לים מהחברה הערבית והעדר חיבור למשקיעים בארץ ובחו"ל.
• קשיים מהותיים בקליטת אקדמאיים בעבודה ראשונה.

עיקרי תכנית הפעולה
• הקמת מרכזי חדשנות, מאיצים ומרכז אנג'לים: במסגרת התוכנית הוקמו שלושה מרכזי חדשנות ביישובים סכנין, ערערה וכפר קאסם, שני מאיצים טכנולוגים בשפרעם ובאוניברסיטת תל אביב ומרכז אנג'לים בערערה, בתקציב כולל של כ-60 מיליון שקלים לשנות התוכנית. מרכזים אלו צפויים לקלוט מעל 200 יזמים מהחברה הערבית בשנים הקרובות בשיתוף רשות החדשנות.

• עידוד הכשרות ותעסוקה בהייטק: במסגרת התוכנית הוקצו בשנת כ-12 מיליון שקלים ל-12 גופים שיעסקו בהכשרות והשמות לכ-2,250 מועמדים צעירים מהחברה הערבית בתחומי ההייטק, במטרה לשלבם בתעסוקה בתחומי הטכנולוגיה וההייטק .בשיתוף רשות החדשנות.
• חממת NGT בנצרת: לחממה בנצרת המתמחה בפיתוח יזמים המפתחים אמצעים רפואיים MEDICAL DECICES, יוקצו כ-25 מיליון שקלים לתמיכה ב-8 חברות יזמיות בתחומי פיתוח הטכנולוגיה הרפואית. בשיתוף רשות החדשנות.
• תמיכה במחקר ופיתוח: בשנה הקרובה יושקעו כ-15 מיליון שקלים בתמיכה בשלבי טרום פיתוח מיזמים בהייטק, במחקר ופיתוח ובהכשרות של יזמים ויזמות מהחברה הערבית באקדמיה ובבתי חולים. בשיתוף רשות החדשנות.
• מרכזי מדעים, מרכזי חינוך מדעי ומדעניות העתיד: במסגרת התכנית ובשיתוף עם משרד המדע, הוקצו מעל 44 מיליון ש"ח לקידום תחומי המדעים בחרה הערבית. כך למשל להקמה והרחבה של 18 מרכזי מדעים ביישובים הערבים הוקצו 14.2 מיליון ש"ח, וכ-4.5 מיליון ש"ח הוקצו להקמת והרחבת מרכזי החינוך המדעי (הייטקלאס) להכשרת תלמידי חטיבות הביניים בתחומי הטכנולוגיה, האלקטרוניקה והנושאים הנלווים בתחומי המדעים המדויקים. מרכזי החינוך המדעי יפותחו ב-61 בתי ספר (241 כיתות) ביישובים הערביים. בשיתוף משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.

• פיתוח אוריינות דיגיטלית: כ-3.4 מיליון ש''ח הוקצו לטובת הקמת מרכזי אוריינות דיגיטלית ב-8 רשויות ערביות, שמטרתם הקניית מיומנויות ואוריינות דיגיטלית לכ-500 תלמידים בכ-40 כיתות. בשיתוף משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.
• חלל ורובוטיקה: כ-5.2 מיליון ₪ יוקצו לפיתוח תכניות ללימודי מדע, חלל ורובוטיקה לכ-200 תלמידי כתות מדעים ב-4 מרכזים ביישובים הערבים. בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, מרכז החלל הישראלי ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.
• מדעניות העתיד: במסגרת התכנית יוכשרו כ-400 תלמידות בגיל תיכון ב-7 רשויות מקומיות בתקציב של 3.5 מיליון ש''ח . בשיתוף משרד החדשנות , המדע והטכנולוגיה.
• מלגות ותמיכה במרכזי מחקר ופיתוח מתקדמים- הוקצו כ-13.6 מיליון ש''ח למלגות ולתמיכה במרכזי המחקר והפיתוח בשני מרכזים בחברה הערבית במטרה להמשיך ולפתח את  הטכנולוגיה בכל תחומי הפיתוח והייצור. בשיתוף משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.

מפיקים לקחים

מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, מאיר בינג אמר על התוכנית: "שילובה המיטבי של החברה הערבית במשק הישראלי והגברת האמון שלה במוסדות המדינה הינו אינטרס לאומי וכלכלי ומבטא את המחויבות של המדינה לאזרחיה הערביים. נושא שילוב עובדים מהחברה הערבית במקצועות ההייטק לא קודם בתוכנית החומש הקודמת, וזה לקח שלמדנו ואנו מיישמים כעת בתוכנית החומש הנוכחית 550".

בהמשך, אמר: "לאור החשיבות העצומה שיש לתחום ההייטק והחדשנות כמנוע צמיחה למשק, אנו רואים פוטנציאל גדול בשילובה של אוכלוסייה המהווה 20% מאזרחי המדינה במנוע צמיחה זה. בנינו תכנית הוליסטית ששמה במרכז את נושא צמצום הפערים בתחומי החדשנות והיזמות ודואגת שהתוכניות השונות שמפעילים משרדי הממשלה השונים, ידברו אחת עם השנייה ויפעלו בתיאום".

לבסוף התייחס לפערים הכלכליים בין המגזרים היהודי והערבי: "הפער בהכנסה הממוצעת למשק בית בחברה הערבית והחברה היהודית הוא בלתי נתפס, אך על ידי קידום החברה הערבית בתחומי המדעים, החדשנות, היזמות וההייטק, נוכל באמת לצמצם חלק מפערי הפריון הללו ולהביא לצמיחה כלכלית למדינה".

"נתון מדאיג שאומר דרשני"

ראש הרשות לפיתוח חברתי-כלכלי של החברה הערבית, חסאן טואפרה: "אנחנו רואים צמצום משמעותי בפערים בין החברה הערבית לחברה הכללית בזכאות לבגרות וגם בכניסה להשכלה הגבוהה, אבל ברגע שמגיעים לשוק התעסוקה רואים את הפערים נפערים מחדש.

"כיום, נער יהודי יכול להגיד כבר בגיל צעיר שהוא חולם להיות יזם, או שהוא מכוון להגיע להייטק. הוא יודע עם מי להתייעץ בנושא, יש לו שלל מודלים לחיקוי מסביב, וברור לו לאן הוא צריך לכוון בתיכון ובצבא ובאוניברסיטה כדי להגיע לשם. לצעיר הערבי אין את המעטפת הזו, אין לו מודלים לחיקוי ואין לו מי שילווה אותו על מנת להגשים את עצמו בתחום.

"הנתון שמראה את חלקה היחסי של החברה הערבית בסטארטאפים הפעילים כיום בישראל, הוא נתון מדאיג שאומר דרשני ולכן תוכנית החומש משקיעה מאות מיליוני שקלים בהכשרות, השמות, תמריצים, עידוד חדשנות ויזמות לצמצום הפערים".