"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
רשות החדשנות: "חשש להתפצלות ההייטק הישראלי מהמגמות העולמיות"
בנייר עמדה שהוגש לשר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס מזהירה רשות החדשנות מהשלכות המשבר החוקתי על ההשקעות בהייטק הישראלי • "גם אם המשבר המשפטי-חוקתי ייפתר, ייקח זמן לבנות מחדש את אמון המשקיע", נכתב במסמך • מטה מחאת עובדי ההייטק: "רק גניזת חוקי ההפיכה יכולה להציל את ההייטק והכלכלה הישראלית"
מחאת עובדי ההייטק נגד החקיקה המשפטית| צילום: מחאת ההייטק
המשבר בהייטק

רשות החדשנות: "חשש להתפצלות ההייטק הישראלי מהמגמות העולמיות"

בנייר עמדה שהוגש לשר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס מזהירה רשות החדשנות מהשלכות המשבר החוקתי על ההשקעות בהייטק הישראלי • "גם אם המשבר המשפטי-חוקתי ייפתר, ייקח זמן לבנות מחדש את אמון המשקיע", נכתב במסמך • מטה מחאת עובדי ההייטק: "רק גניזת חוקי ההפיכה יכולה להציל את ההייטק והכלכלה הישראלית"

,עודכן
0השמעה

האזהרות מפגיעה בהייטק הישראלי בעקבות המשבר החוקתי והרפורמה משפטית, ממשיכות לזרום. הפעם האזהרות יוצאות מהגורם המקצועי המרכזי ביותר בישראל – רשות החדשנות שפועלת תחת משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה.

נייר עמדה שהוכן על ידי אגף המחקר ברשות החדשנות והוצג לשר החדשנות המדע והטכנולוגיה וליו"ר מועצת הרשות ד"ר עמי אפלבום, מציג תמונת מצב של ההייטק הישראלי על רקע ההתרחשויות האחרונות בכלכלה העולמית והמקומית.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות,צילום: David Garb Photography

נייר העמדה מנתח את הסביבה המקרו-כלכלית הנוכחית והעתידית, את השפעותיה על תעשיית ההייטק וכן את השפעת חוסר הודאות ביחס לנסיבות המקומיות. נייר העמדה מציע מספר כיווני פעולה אפשריים שיתנו מענה למצב, אך מדגיש כי כל עוד קיימת אי וודאות בסוגיה המקומית – כלומר, בשאלת קידום הרפורמה המשפטית – המענה לא יהיה שלם.

בין השאר, מציין המסמך כי בחודשים האחרונים ישנו פער שלילי, משמעותי, בין תשואת מדד מניות הטכנולוגיה הנסחרות בת"א, לבין תשואת מדד הנאסד"ק. נייר העמדה מצביע על כך שפער זה מעלה חשש שאנו עומדים בפני מצב בו תחל "התפצלות" בין מצב השוק הגלובלי, למצב השוק בישראל. על פי רשות החדשנות, אם חשש זה יתממש חברות הייטק ישראליות רבות תתקשינה מאוד לגייס כספי השקעות ועלולות להיסגר, או להגר למדינות אחרות.

בנוסף, כותבי המסמך מצביעים על כך שכבר כעת ישנה עלייה משמעותית בהקמת חברות בחו"ל. על פי סקר שנערך בתעשייה, נראה כי קיימת עלייה משמעותית בהקמת חברות בחו"ל ולא בישראל, וכי כבר כיום כ 80% מהחברות נפתחות בחו"ל.

השר אופיר אקוניס (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

נייר העמדה של הרשות מזהיר כי לתופעה זו עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על הכלכלה הישראלית בטווח הבינוני והארוך. ברשות מציינים כי רישום החברות בחו"ל הוא עניין טכני בעיקרו, אך חוששים שהדבר מצביע על כך שבעתיד יזמים יבצעו את רישום הקניין הרוחני של חברותיהם בחו"ל גם כן. הדבר יכול להוביל לכך שחברות שלא מוקמות בישראל ישלמו בה משמעותית פחות מיסים, וכך עשויה להיגרם פגיעה מתמשכת בהכנסות המדינה.

המסמך מציין את הירידה בהשקעות בהייטק ומדגיש כי הירידה בהשקעות היא ללא ספק חלק ממגמה עולמית בהשקעות בהייטק. עם זאת, ברשות טוענים כי חלק מהתופעות ייחודיות לישראל וקשה לנתקן מאי הוודאות שנוצרה כעת בשוק הישראלי ולהשלכותיה. הפתרון שמציעה הרשות הוא שהממשלה תפעל להסרת אי הוודאות וכי "עדיף שהסרת אי הוודאות תבוצע מהר ככל האפשר ותהיה חד משמעית בצורה שתפיג את החששות של המשקיעים והיזמים לטווח הבינוני-ארוך, ובכך תיצור ודאות ויציבות ארוכות טווח. זאת, לצד מהלכים ספציפיים לחיזוק התעשייה שמוצע לממשלה לשקול".

לצד המגמות הגלובליות, ישנה השפעה של סוגיות המקומיות,צילום: משה שי

הרשות מציעה שורה של צעדים פרקטיים, בהם האצת יישום התוכניות הממשלתיות הרב שנתיות לתשתיות טכנולוגיות להייטק (כגון התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית), העברה מיידית של החוק לעידוד תעשייה עתירת הידע, בחינת הצורך בעדכון התמריצים וטיוב רגולציה לעידוד השקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות, לרבות הגדלת משקלו של ההון הישראלי בהשקעות בחברות אלו ובחינת הצורך בעדכון התמריצים לחברות הזנק לרישום קניין רוחני בישראל.

השר אקוניס: על הממשלה לפעול כדי לשנות את המגמה

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס אמר על נייר העמדה של הרשות כי "ממצאי המחקר של רשות החדשנות מחייבים את הממשלה לפעולה מהירה כדי לשנות את המגמה המדאיגה שעולה ממנו. העובדה לפיה ההאטה בהשקעות ההון בתעשיית הייטק היא בינלאומית ונמשכת כשנה, אינה מונעת ממשרדי האוצר, החדשנות והכלכלה לפעול בשורה של פעולות שישמרו ויחזקו את ההייטק כקטר של הכלכלה הישראלית".

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין אמר כי "אנו נמצאים כיום במשבר גלובלי, שעדיין מוקדם להעריך מתי ואיך הוא יסתיים. על גביו התרגש עלינו משבר מקומי שיצר אי-וודאות נוספת. גם אם המשבר המשפטי-חוקתי ייפתר, סביר שייקח זמן להגיע לפתרון, וגם לאחר השגתו, ייקח זמן לבנות מחדש את אמון המשקיעים. לכן, נראה שיש לפעול ביעילות ובאפקטיביות ולנקוט בצעדים הנדרשים על מנת לתת מענה לאתגרים. בהמשך לנתונים שנותחו, הומלצו לממשלה מספר כיווני פעולה אפשריים שעליה לשקול כדי לתת מענה הן בטווח המיידי והן בטווח הבינוני-ארוך לאי הוודאות שנוצרה".

מחאת עובדי ההייטק נגד החקיקה המשפטית,צילום: מטה מחאת ההייטק

בתגובה לנייר העמדה, נמסר ממטה מחאת עובדי ההייטק את התגובה הבאה: "הנזק שממשלת נתניהו וסמוטריץ' גרמה להייטק ולכלכלה הישראלית לאחר חמישה חודשים בלבד, צריך להדיר שינה מכל אזרח ישראלי- ללא הבדל של עמדה פוליטית או מגזר. אלו כבר לא רק אזהרות, את השלכות פעולות הממשלה מרגישים ביתר שאת בהייטק, אבל כל אזרח ישראלי ירגיש אותן ביומיום כאשר יצומצמו תקציבי הביטחון, התשתיות, הבריאות והחינוך.

לפני ששר האוצר ותומכי ההפיכה יגיבו שוב שכותבי הדו"ח לא מבינים בישראל ובכלכלה, נזכיר שהפעם זו זרוע ממשלתית שקבעה כי סיבת הפגיעה היא ניסיון ההפיכה המשפטית שיצרה אי ודאות קיצונית למשקיעים. רק גניזת חוקי ההפיכה יכולה להציל את ההייטק והכלכלה הישראלית."

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו