הגיע הזמן לפעול בתקיפות: חמאס מבין רק כוח

אין ספק, קנינו בצדק וביוקר את התואר עם סגולה. אנחנו המדינה היחידה בעולם שמנסים להרוג את תושביה בכל יום מחדש ובתמורה מושיטה יד לשלום. אין עוד דוגמא לעם ששורפים את אדמותיו ובתגובה מנסה לפייס את המציתים באמצעות הבטחות אמריקניות לתמיכה ושגשוג. לא תמצאו בעולם ישות ריבונית שאויביה חיים בתקווה שיצליחו לגרש אותה מאדמתה והתשובה שלה היא, איפוק והבלגה שנותנים בידי האויבים את הזמן להתארגן ולהתחמש.

למרבה הצער, חלק נכבד ממקבלי ההחלטות עדיין לא הפנימו כי איפוק והבלגה הם מושגי יסוד שמתקיימים בחברה נורמלית, ביחסי גומלין בין בני אדם. לא ברור מה כל כך קשה להפנים בעובדה שזה לא תואר שמתאים לחמאס. למה יש אצלנו עוד כאלה שלא תפסו שהחמאס רוצה לגדוע את היד המושטת לשלום ורוצה פריחה ושגשוג על חורבותינו.

עד מתי נמשיך לספר לעצמנו ולהתייחס לכל אירוע בשנים האחרונות כאל החריג ביותר מאז ׳צוק איתן׳?! מתי יהיה בנו האומץ להודות באמת הלא נעימה היא כי האירוע החריג הוא המבצע עצמו, בו נתן לנו העולם יד חופשית במשך 51 ימים בהם לא השכלנו להכריע את האויב וגרוע מכך, התקפלנו תוך כדי השארת שניים מטובי בנינו בידיהם של החמאס.

צה"ל תוקף ברצועה // צילום: אי.אף.פי

המצב הבלתי נסבל בו אנחנו לא יכולים לעבד את אדמותינו ולהסתובב באופן חופשי ליד הגדר חייב להסתיים. איזה מן עם אנחנו שמתעקשים להגן על ערכינו רק נוכח פני אויב ולא למעננו ונוכח פני המשפחות שבנותיהם ובניהם ממשיכים להתנדב, לשרת בצבא ולהגן עלינו.

אז רגע לפני שהעולם יחשוב שאנחנו לא מסוגלים לנצח וימאס לו מהפינג פונג של רקטות מצד אחד ותקיפות חיל אויר מצד שני ויכפה עלינו כניעה, כדאי שנתעורר ונקבל החלטה לצאת למערכה, ולהפסיק את מלחמת ההתשה שמערערת את נפשנו ואת האמונה שלנו בצדקתנו.

הפסדנו את אלמנט ההפתעה ואולי גם חלק מהתחבולה, אבל עדיין יש לנו את החיילים ומפקדי השטח האמיצים והמקצועיים ביותר שמסוגלים לבצע כל הנחיה של הדרג המדיני. שמעתי את דובר צה״ל מציע לאויבנו לא לנסות אותנו ואני מציע לדובר צה״ל לשתוק ולתת לדרג המדיני לדבר. אחרי שאיבדנו את יכולת ההרתעה מול החמאס, אני מקווה שלא נאבד את עצמנו לדעת וניתן לו לפגוע בשגרת ואיכות חיינו ולהמשיך להכתיב לנו את סדר היום. האמת היא, שזה פשוט נמאס.