"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כך ייראה סוף העולם: כוכב הלכת ששרד את מות השמש שלו

מה יקרה למערכת השמש שלנו בעוד 5 מיליארד שנים? • תצפיות חסרות תקדים על כוכב הלכת WD 1856 b, השוכן במרחק 81 שנות אור, מציגות תרחיש אימים קוסמי שבו כוכב לכת ענק שרד את שלב "הענק האדום" ונלכד במסלול קרוב להפליא סביב ננס לבן • מדענים מזהירים: "גורלו של כדור הארץ עדיין לא ברור"

,עודכן
0השמעה
wd 1856 b. צילום: נאס"א

עדות מהעתיד:בעוד כחמישה מיליארד שנים, השמש שלנו תתחיל את תהליך הגסיסה הרשמי שלה. היא תתנפח לממדי ענק, תבלע את כוכבי הלכת הפנימיים (כמו כוכב חמה ונוגה), ולבסוף תשיל את שכבותיה החיצוניות ותותיר מאחוריה רק ליבה דחוסה, קטנה וקרה המכונה "ננס לבן". אך האם משהו מסוגל לשרוד את האפוקליפסה הלוהטת הזו? תצפיות חדשות ומרתקות של טלסקופ החלל ג'יימס ווב (JWST) מוכיחות שכן, ומספקות הצצה מדעית ראשונה מסוגה לעתיד הרחוק של מערכת השמש שלנו.

טלסקופ ג'יימס וב תיעד מקרוב כוכב לכת ששרד את "מות" השמש שלו // נאס"א

צוות אסטרופיזיקאים בינלאומי, בהובלת אוניברסיטת נורת'ווסטרן, פרסם היום (חמישי) בכתב העת המדעי Nature ניתוח מעמיק של כוכב הלכת החוץ-שמשי WD 1856 b, הממוקם כ-81 שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים דרקון. כוכב הלכת, שממדיו דומים לאלו של צדק אך מסתו גדולה ממנו פי שמונה, הוא כוכב הלכת הגזי הראשון בהיסטוריה שהוכח מעבר לכל ספק כי הצליח לשרוד את מותו של הכוכב המארח שלו.

ענק גזי שמקיף ננס זעיר

הנתונים החדשים ששלח ג'יימס ווב חשפו כי האטמוספירה של WD 1856 b מורכבת בעיקר ממימן והליום, אך מכילה כמויות חריגות וגבוהות במיוחד של גז מתאן. למרבה ההפתעה, הטמפרטורה שלו עומדת על כ-127 מעלות צלזיוס - נתון חם מהצפוי עבור כוכב לכת בשלב זה של חייו. החוקרים מייחסים את החום הזה לכוחות הכבידה האדירים שפועלים עליו עקב קרבתו הבלתי תתואר לננס הלבן: כוכב הלכת השלים תהליך הגירה פנימה, וכיום הוא קרוב לכוכב המת שלו פי 50 מהמרחק של כדור הארץ לשמש, ומסיים הקפה מלאה ב-1.4 ימים בלבד.

הטלסקופ ג'יימס ווב לפני השיגור,צילום: איי. פי

ההבדל הוויזואלי במערכת הזו הוא כמעט בלתי נתפס. בעוד שבמערכות שמש רגילות הכוכב גדול אלפי מונים מכוכבי הלכת שלו, במערכת הזו המצב הפוך: כוכב הלכת WD 1856 b גדול פי 500 בנפחו מהננס הלבן עצמו, שגודלו דומה לזה של כדור הארץ (אם כי מסתו דחוסה וכבדה בהרבה).

האם כדור הארץ נמצא ב"אזור הסכנה"?

ממצאי המחקר מעלים שאלות נוקבות לגבי גורלה של מערכת השמש שלנו. לדברי האסטרופיזיקאי כריסטופר אוקונור מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, אחד ממחברי המחקר, כאשר השמש שלנו תתנפח למצב של ענק אדום ותגיע לפי 200 מגודלה הנוכחי, היא תבלע בוודאות את כוכב חמה ואת נוגה.

האסטרופיזיקאי כריסטופר אוקונור מאוניברסיטת נורת'ווסטרן,צילום: אוניברסיטת נורת'ווסטרן

"שאר כוכבי הלכת שמעבר לכדור הארץ (כמו צדק ושבתאי) יישארו הרחק מטווח ההתנפחות, ולכן הם כנראה ישרדו וימשיכו להקיף את הננס הלבן שהשמש תשאיר מאחוריה", מסביר אוקונור. "עם זאת, בגלל שהשמש תאבד כחצי ממסתה, כוכבי הלכת הניצולים יידחפו החוצה ויכפילו את מרחק מסלולם הנוכחי".

ומה לגבי הבית שלנו? כאן המדענים עדיין נתקלים בסימן שאלה גדול. כדור הארץ נמצא בדיוק על הגבול התיאורטי של טווח ההתפשטות של השמש הגוססת.

"אנחנו לא יכולים לחזות את המסלול העתידי של כדור הארץ ברמת דיוק מספקת כדי לדעת אם הוא יימצא בתוך או מחוץ ל'אזור הסכנה' כשהשמש תגיע לסוף חייה", מודה אוקונור, אך ממהר להרגיע בחיוך: "לשמחתנו, מדובר בבעיה שיש לנו עוד מיליארדי שנים כדי להמשיך ולחקור".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר