תרבות העבודה המודרנית רוויה במיתוסים על פרודוקטיביות והספק. מנהלים ועובדים כאחד נוטים לאמץ קונספטים שנראים יעילים על הנייר, אך בפועל משיגים את התוצאה ההפוכה לחלוטין. Popular Science חוש; כיצד שלושה מהרגלי העבודה הנפוצים ביותר בעולם התאגידי כיום מבוססים על הנחות שגויות מבחינה מדעית.
1. מולטי-טאסקינג: "עלות החלפה" שגובה מחיר כבד
התפיסה שביצוע מספר משימות במקביל חוסך זמן היא ככל הנראה אחד המיתוסים העקשים ביותר. בפועל, המוח האנושי אינו מסוגל לעבד משימות מורכבות במקביל כמו מחשב - הוא פשוט מדלג ביניהן במהירות, ולדילוג הזה יש תג מחיר.
מחיר המעבר: לפי האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, בכל פעם שאנחנו עוברים ממשימה למשימה, קיים אובדן זמן זעיר המכונה "עלות החלפה". על אף שמדובר בשברירי שניות, המעברים הרבים לאורך היום מצטברים לעיכובי זמן משמעותיים ומעלים את שיעור השגיאות.
מורכבות המשימה: מחקר קלאסי משנת 2001 שפורסם ב-Journal of Experimental Psychology מצא כי עלויות הזמן הללו מזנקות ככל שהחוקים לביצוע המשימות הופכים למורכבים יותר. המצב מחמיר עוד יותר כאשר עוברים ממשימה מוכרת למשימה חדשה.
תרגול לא עוזר: בניגוד לאשליה שניתן "להשתפר" במולטי-טאסקינג, מחקר של אוניברסיטת סטנפורד משנת 2009 מצא כי אנשים שמרבים לבצע מולטי-טאסקינג במדיה הפגינו ביצועים גרועים יותר במבחני מעבר בין משימות, בשל קושי לסנן גירויים לא רלוונטיים.
2. Open Spaces: פחות תקשורת, יותר בדידות
הנהלות רבות נוטות להלל את קונספט המשרד הפתוח בטענה שהוא שובר מחיצות, מעודד שיתופי פעולה ומחזק את תרבות הארגון. המציאות המחקרית מראה כי שבירת הקירות משיגה דווקא תוצאה הפוכה.
הנסיגה החברתית: מחקר משנת 2018 של אוניברסיטת הרווארד, שעקב באמצעות חיישנים לבישים אחרי עובדים בשתי חברות שעברו למודל Open space, מצא כי האינטראקציה פנים אל פנים בין העובדים צנחה בכ-70%. במקום לשוחח, העובדים פיתחו מנגנון הגנה טבעי של נסיגה חברתית ועברו לתקשר בהודעות כתובות.
פגיעה בריאותית: סקירת מחקרים מ-2021 של אוניברסיטת אדלייד תומכת בממצאים אלו ומראה כי משרדים פתוחים קשורים לעלייה ברמות הסטרס ולפגיעה בשביעות הרצון, בבריאות הכללית ובפרודוקטיביות.
בעוד שעיצוב משרד פתוח מספק חיסכון פיננסי מיידי להנהלה בנדל"ן, הוא מתקזז עם עלויות סמויות וכבדות של פגיעה בבריאות ובהספק של העובדים.
3. סיעור מוחות קבוצתי: יצירתיות גוועת בווידאו
אם גם אתם מבלים שעות בישיבות "סיעור מוחות" מתישות, המדע איתכם. מתברר שכבר עשרות שנים ידוע שגרעון היצירתיות בקבוצה הוא עובדה קיימת.
האפקט המעכב: כבר בשנת 1958 פורסם מחקר ב-Administrative Science Quarterly שהראה כי סטודנטים הגיעו לפתרון בעיות טוב ואיכותי יותר כאשר עבדו לבד, בהשוואה לעבודה בקבוצות של ארבעה. המחקר קבע כי השתתפות קבוצתית בסיעור מוחות למעשה מעכבת חשיבה יצירתית. מחקר גרמני מ-1987 שחזר את התוצאות הללו במדויק.
אפקט ה-Zoom מחמיר את המצב: פגישות וידאו לא פתרו את הבעיה, אלא העמיקו אותה. מחקר משנת 2022 שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature על ידי חוקרים מקולומביה וסטנפורד מצא כי אינטראקציה וירטואלית גובה "מחיר קוגניטיבי" ומפחיתה משמעותית את היכולת לייצר רעיונות יצירתיים בהשוואה למפגש פרונטלי.
רעיונות טובים, כך מתברר, נולדים בראשו של העובד הבודד ולא סביב שולחן הישיבות או מול מסך הטימס. כעת נותר רק לשכנע בזה את המנהלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו